מצב אנוש...
שמתי לב להמון הודעות של התבכיינות בפורום אז החלטתי לזרום עם זה... יש לי עוד שבוע (פאקינג שבוע שלא ניגמר!!!!) יום סיירות, כמו שבטחו שמתם לב היה בי פול מוטיבציה ופול רצון ללכת לשם. עכשיו כשכל החברים שלי הלכו וקיבלו חובלים (שזה מה שאני רוצה) וכל ההתרגשות שלי בישבילם והשימחה וכל התמיכה שנתתי להם גרמה לי לאבד מוטיבציה לגמרי... אני כבר לא בטוח אם אני רוצה את זה בכלל, אני כבר לא בטוח בכלום... מה אתם חושבים? לותר או ללכת?
שמתי לב להמון הודעות של התבכיינות בפורום אז החלטתי לזרום עם זה... יש לי עוד שבוע (פאקינג שבוע שלא ניגמר!!!!) יום סיירות, כמו שבטחו שמתם לב היה בי פול מוטיבציה ופול רצון ללכת לשם. עכשיו כשכל החברים שלי הלכו וקיבלו חובלים (שזה מה שאני רוצה) וכל ההתרגשות שלי בישבילם והשימחה וכל התמיכה שנתתי להם גרמה לי לאבד מוטיבציה לגמרי... אני כבר לא בטוח אם אני רוצה את זה בכלל, אני כבר לא בטוח בכלום... מה אתם חושבים? לותר או ללכת?