מצבות בדרכי ..

[פייקו]

מצבות בדרכי ..

מדהים אותי כמה רגישות יש באדם.. כשאני קורא אתכם כאן אני מבין שעדיין יש בכם מן הצעירים בעדר הבועטים בשוקת כשמשהו מעיק בכם למקרא ידיעה שמזכירה לכם את המקומות שהייתם שם והתנהגתם לפי הקודים שלהם - וכיום המישור הפך לגבעה ואתם מנסים לשטח אותה כמה שיותר קרוב לאדמה ובלבד שלא תתנוסס כמגדלור - כן גם אני הייתי שם אך לא זוכר ביטויים חריפים כמו שקראתי כאן - כנראה שאני כהה חושים בלראות את הרע שאתם רואים שם וזו שאלה שאני צריך לשאול את עצמי איך זה והכיצד? אני זה מכבר עשור אחרי הדרך החדשה שנווטתי לי מדרכי הראשונה ומגלה על עצמי המון דברים שאני מתפעל מהם כאילו הייתי במוזיאון אך משהו מוזר מתרחש שם.. תמיד כשאני עובר ברחוב ורואה אדם דתי משום מה ליבי יוצא אל אותה הדרך שבה הוא מהלך ורוצה אמי לחזור ולחבוש את ספסל ישיבה.. וכששומע אני ניגון יהודי אני מקשיב למילים אולי מכיר אני אותם ומנסה לשנן את המילים שלא יעופו מאמתחתי אל מקום אחר - וכשאני רואה את הורי ליבי עושה בי שַ

 

[פייקו]

המשך למקום שנקטע..

וכשאני רואה את הורי לבי עושה בי שמות וריגושים כמו ליפול על פניי ולגלות שאני נמשך לשם זה מדהים עוד יותר כשאני עוצם את עיניי ואת לבי אני מגלה כאילו היה חלום ..אבל זה לא חולם זו דרך חיים לאחר עשור שנים ומצבות הללו כתמרורים ניכרים באם הדרך בכל יום בחיי כחוזר בשאלה..

 

[Le Fay]

יש אנשים שדוברים במאופק, ישנם שלא

דווקא כל כך אהבתי את ה- לבי עושה בי ש שהצטערתי על התיקון...

 

[avidadon]

אמרת רגישות - דייקת!

לעיתים תחושות געגוע אל מחוזות מהעבר נובעות מרגישות גרידא, ולא מ"קול פנימי" שכביכול קורא לנו לחזור למוטב (כמו שמטיפים מנסים לנגן לנו על המצפון)..