מצאתי .
טאיה לא כותבת פה יותר ? מדיי פעם אני קופצת לבקר.. כשיש לי מה להגיד. מצאתי. אחרי חיפושים מפרכים והפיכת העולם והבית בפרט, אחרי אכזבות ומבוכות ושעות של דיונים על המשך החיפושים - מצאתי. מצאתי את מה שכבר שנתיים אני מחפשת, מצאתי את מה שנאמר עליו שקיים רק באגדות ששמעתי בימי ילדותי מאחותי, מצאתי את האוצר הגדול, מצאתי את האגדה. מצאתי. זה היה חבוי אי שם, הרחק הרחק, בחדר העבודה. במדף הכי גבוה של הספרייה, ליד הקלסרים של אבא שלי מהתיכון. הזעקתי את אבא שיביא את הסולם, ומאוחר יותר שייתפס עליו. הוא הוציא חבילה של תקליטים מאובקים אך שלמים, והניח אותם בידי. האושר, הו האושר. -- העלתי בחכתי - The Moody Blues : Every Good Boy Deserves Favour In Search Of The Lost Chord Grateful Dead : לא הצלחתי להבין את השם של התקליט, זה אלבום כפול, ואבא לא זוכר מה פשר המילים "לבני זה מי שהיה" שכתובות בכתב ידו בצד. Pink Floyd : Meddle (מדבקה מודפסת בעברית - אלבום הזהב החדש של להקת "פינק פלויד" עם היצירה "הדים"). Atom Heart Mother America : Home coming Beethoven : Symphony No.7 Santana : שני תקליטים, שניהם כל כך קרועים, מאובקים וישנים שאפילו אי אפשר לקרוא את שם האלבום. מועדון הפילון המזמר The Who : Who´s Next Joan Baez The Rolling Stones : Hot Rocks - 1964-1971 משהו של The Doors John Lennon : Plastic Ono Band Cat Stevens : Tea For Tillerman Elton John : Tumbleweed Connection Bob Dylan : Planet Waves Jethro Tull : Stand Up קלאסי טף - מוסיקה קלאסית לילדים. (חינוך, זה חינוך) מתי כספי 100 שירים ראשונים ומשהו של ג´וני מיטשל. -- עכשיו - Bloomfield Kooper Stills זה אותו סטילס מקרוסבי, סטילס, נאש אנד יאנג ? ומי זה לעזאזל Urian Heep ? -- התקליטים מונחים בערימה בחדר עבודה, אסור להוציא אותם משם ואין מה לדבר על טיול מחוץ לבית. אני בשאיפה לקנות פטיפון ולהעביר אותם לחדר שלי, שם אין סיכוי שיתכסו באבק והם יקבלו מעמד שווה לדיסקים ולקלטות. ברגע שאני שולחת את ההודעה הזאת אני הולכת לבדוק את התקליטים שחברה שלי מצאה אצל ההורים שלה, ולחפש פטיפון. חלק מהתקליטים שם הפתיעו אותי מאוד, לא היה לי מושג שאבא שלי שומע פינק פלויד וג´תרו טול, לא ידעתי מה יחסו לג´ואן באאז, לא היה לי מושג שהוא איכשהו קשור לאלטון ג´ון (אני מודה שעד היום לא הקדשתי לאלטון הרבה מחשבה, זילזלתי בו) וממש לא תיארתי לעצמי שהוא מחזיק אצלו משהו של המודי בלוז. זאת היתה סצינה נחמדה כזאת, עוברים תקליט תקליט ועל כל אחד היה לנו דו שיח בסגנון – טאיה : אבא ! אתה אוהב את שם-של-להקה ? אבא : אוי, הם מצוינים, מאיפה את בכלל מכירה אותם ? טאיה : מכירה ? אתה יודע כמה אני אוהבת אותם ? ואחר כך ניהלנו שיחה דיי ארוכה על מוסיקה, והתברר לי שאבא היה בהופעה של ג´תרו תול ! דיי, למה אני לא חיה בסיקסטיז ?
טאיה לא כותבת פה יותר ? מדיי פעם אני קופצת לבקר.. כשיש לי מה להגיד. מצאתי. אחרי חיפושים מפרכים והפיכת העולם והבית בפרט, אחרי אכזבות ומבוכות ושעות של דיונים על המשך החיפושים - מצאתי. מצאתי את מה שכבר שנתיים אני מחפשת, מצאתי את מה שנאמר עליו שקיים רק באגדות ששמעתי בימי ילדותי מאחותי, מצאתי את האוצר הגדול, מצאתי את האגדה. מצאתי. זה היה חבוי אי שם, הרחק הרחק, בחדר העבודה. במדף הכי גבוה של הספרייה, ליד הקלסרים של אבא שלי מהתיכון. הזעקתי את אבא שיביא את הסולם, ומאוחר יותר שייתפס עליו. הוא הוציא חבילה של תקליטים מאובקים אך שלמים, והניח אותם בידי. האושר, הו האושר. -- העלתי בחכתי - The Moody Blues : Every Good Boy Deserves Favour In Search Of The Lost Chord Grateful Dead : לא הצלחתי להבין את השם של התקליט, זה אלבום כפול, ואבא לא זוכר מה פשר המילים "לבני זה מי שהיה" שכתובות בכתב ידו בצד. Pink Floyd : Meddle (מדבקה מודפסת בעברית - אלבום הזהב החדש של להקת "פינק פלויד" עם היצירה "הדים"). Atom Heart Mother America : Home coming Beethoven : Symphony No.7 Santana : שני תקליטים, שניהם כל כך קרועים, מאובקים וישנים שאפילו אי אפשר לקרוא את שם האלבום. מועדון הפילון המזמר The Who : Who´s Next Joan Baez The Rolling Stones : Hot Rocks - 1964-1971 משהו של The Doors John Lennon : Plastic Ono Band Cat Stevens : Tea For Tillerman Elton John : Tumbleweed Connection Bob Dylan : Planet Waves Jethro Tull : Stand Up קלאסי טף - מוסיקה קלאסית לילדים. (חינוך, זה חינוך) מתי כספי 100 שירים ראשונים ומשהו של ג´וני מיטשל. -- עכשיו - Bloomfield Kooper Stills זה אותו סטילס מקרוסבי, סטילס, נאש אנד יאנג ? ומי זה לעזאזל Urian Heep ? -- התקליטים מונחים בערימה בחדר עבודה, אסור להוציא אותם משם ואין מה לדבר על טיול מחוץ לבית. אני בשאיפה לקנות פטיפון ולהעביר אותם לחדר שלי, שם אין סיכוי שיתכסו באבק והם יקבלו מעמד שווה לדיסקים ולקלטות. ברגע שאני שולחת את ההודעה הזאת אני הולכת לבדוק את התקליטים שחברה שלי מצאה אצל ההורים שלה, ולחפש פטיפון. חלק מהתקליטים שם הפתיעו אותי מאוד, לא היה לי מושג שאבא שלי שומע פינק פלויד וג´תרו טול, לא ידעתי מה יחסו לג´ואן באאז, לא היה לי מושג שהוא איכשהו קשור לאלטון ג´ון (אני מודה שעד היום לא הקדשתי לאלטון הרבה מחשבה, זילזלתי בו) וממש לא תיארתי לעצמי שהוא מחזיק אצלו משהו של המודי בלוז. זאת היתה סצינה נחמדה כזאת, עוברים תקליט תקליט ועל כל אחד היה לנו דו שיח בסגנון – טאיה : אבא ! אתה אוהב את שם-של-להקה ? אבא : אוי, הם מצוינים, מאיפה את בכלל מכירה אותם ? טאיה : מכירה ? אתה יודע כמה אני אוהבת אותם ? ואחר כך ניהלנו שיחה דיי ארוכה על מוסיקה, והתברר לי שאבא היה בהופעה של ג´תרו תול ! דיי, למה אני לא חיה בסיקסטיז ?