מצאתי אתכן אחיות שלי
בוקר טוב ושבוע קסום לכן אחיות לצרה,
מצאתי אתכן כי העזתי לחפש,היום העזתי לכתוב את המילה הזאת 'אלמנה' לא מאמינה שמדובר בי,לא מעכלת ועברו 11 חודש עדיין לא ממש מבינה מהי משמעות המילה ומה משמעות המצב.
כל יום אני קמה בבוקר עושה מה שצריך: ילדים(צבא,תיכון) אני יוצאת לעבודה,מסדרת סידורים מדברת עם אנשים אבל הכל זה ליד החיים כי את החיים אני כבר הפסקתי באותו יום שהוא הלך מחיי מחיינו.
22 שנה של אושר,זוג שכולם היסתכלו ואיחלו לעצמם כזאת זוגיות מושלמת,שנינו היתחתנו לא צעירים יחסית(37,34) את 2 הילדים היחידים שלנו עשינו ביחד בקושי עם למעלה מ-20 נסיונות של הפריות מבחנה, קשה אבל אפשרי והנה היום נותרתי לבד,לבד,לבד וזה קשהההההההההההה,
כי אני מבינה שהחיים הם מעברים והם לא קלים אבל לעבור את זה לבד זה לא עובר, כל יום שואלים אותי מה שלומך ואני אומרת טוב שעבר היום אני רוצה שכל יום יעבור כבר כי אין לי כוח בכלל לעוד ועוד ימים אני עייפה מהמשא שנפל על כתפיי ,אני מרגישה שאני לא יכולה לשאת את המשא הזה אבל, ממשיכה ורוצה להאמין שזה אפשרי ויש עולם שלם שהוא אחר שהוא שונה ואולי הוא גם שלי.
את מנהלת הפורום שכותבת ומרגיעה את כולן להמשך דרך אני אותך שואלת לאן? למה בעצם? אני כל-כך אבודה ועצובה לא מצליחה באמת להרגיש שמחה או הרגשה באמת טובה מה שווה היום יום הזה הוא קשה ומעייף .
הקושי הנוסף שלי הוא ההיתמודדות עם הבן שלי שהתחייל לפני 7 חודשים ולא רוצה להמשיך בצבא ואני לא יודעת מה לעשות,אנחנו בויכוחים כל היום,אני מותשת ואין עם מי לשתף ואין מי שבאמת איכפת לו, כי זה נכון יש סביבי משפחה גדולה ותומכת,יש לי חברות נפלאות שלא עוזבות אותי לרגע ועדיין אין לי אף אחד,אולי עכשיו מצאתי אתכן!!!
תודה על המקום לפרק קצת רגשות,ותודה על ההמלצה שלך לספר אצא היום לקנות "להעיר את הנמר" נראה לי שהוא יידבר אליי. ברכה לכולכן ותודה שקראתם את קצת מנבכי ליבי.
בוקר טוב ושבוע קסום לכן אחיות לצרה,
מצאתי אתכן כי העזתי לחפש,היום העזתי לכתוב את המילה הזאת 'אלמנה' לא מאמינה שמדובר בי,לא מעכלת ועברו 11 חודש עדיין לא ממש מבינה מהי משמעות המילה ומה משמעות המצב.
כל יום אני קמה בבוקר עושה מה שצריך: ילדים(צבא,תיכון) אני יוצאת לעבודה,מסדרת סידורים מדברת עם אנשים אבל הכל זה ליד החיים כי את החיים אני כבר הפסקתי באותו יום שהוא הלך מחיי מחיינו.
22 שנה של אושר,זוג שכולם היסתכלו ואיחלו לעצמם כזאת זוגיות מושלמת,שנינו היתחתנו לא צעירים יחסית(37,34) את 2 הילדים היחידים שלנו עשינו ביחד בקושי עם למעלה מ-20 נסיונות של הפריות מבחנה, קשה אבל אפשרי והנה היום נותרתי לבד,לבד,לבד וזה קשהההההההההההה,
כי אני מבינה שהחיים הם מעברים והם לא קלים אבל לעבור את זה לבד זה לא עובר, כל יום שואלים אותי מה שלומך ואני אומרת טוב שעבר היום אני רוצה שכל יום יעבור כבר כי אין לי כוח בכלל לעוד ועוד ימים אני עייפה מהמשא שנפל על כתפיי ,אני מרגישה שאני לא יכולה לשאת את המשא הזה אבל, ממשיכה ורוצה להאמין שזה אפשרי ויש עולם שלם שהוא אחר שהוא שונה ואולי הוא גם שלי.
את מנהלת הפורום שכותבת ומרגיעה את כולן להמשך דרך אני אותך שואלת לאן? למה בעצם? אני כל-כך אבודה ועצובה לא מצליחה באמת להרגיש שמחה או הרגשה באמת טובה מה שווה היום יום הזה הוא קשה ומעייף .
הקושי הנוסף שלי הוא ההיתמודדות עם הבן שלי שהתחייל לפני 7 חודשים ולא רוצה להמשיך בצבא ואני לא יודעת מה לעשות,אנחנו בויכוחים כל היום,אני מותשת ואין עם מי לשתף ואין מי שבאמת איכפת לו, כי זה נכון יש סביבי משפחה גדולה ותומכת,יש לי חברות נפלאות שלא עוזבות אותי לרגע ועדיין אין לי אף אחד,אולי עכשיו מצאתי אתכן!!!
תודה על המקום לפרק קצת רגשות,ותודה על ההמלצה שלך לספר אצא היום לקנות "להעיר את הנמר" נראה לי שהוא יידבר אליי. ברכה לכולכן ותודה שקראתם את קצת מנבכי ליבי.
