אני אומר דבר פשוט
את התורה צריך לקיים רק אם זה אמת, ולא כי זה מוצא חן בעיננו.
ציטוט מההקדמה בספר "אורחות צדיקים"
"תדע ותבין, מי שטבעו נוטה למידה רעה או שהורגל במידה רעה, ולא יתן אל לבו לשוב ממנה, אך תמיד מתגבר בה - זה מביא אותו שימאס ויגעל במידות טובות. וכמו שרוב הכאב והצער והיסורין הוא חולי הגוף, כך רוב מידות רעות הם חולי הנפש. וכמו שבחולי הגוף טועמים המר מתוק והמתוק מר, ויש מן החולים שמתאוה למאכל שאינו טוב לו ושונא מאכל הטוב, הכל לפי רוב החולי, כך יש בני אדם שנפשותיהם חולות, ואוהבים הרעות, ושונאים דרך הטובה ומתעצלים ללכת בה, והיא כבדה עליהן מאוד לפי חולים.
וכן ישעיהו אומר באנשים הללו: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר" (ישעיה ה, כ). ועליהם נאמר: "העוזבים אורחות יושר ללכת בדרכי חושך" (משלי ב, יג)."