יש כאן עוול שדורש תיקון
מאז ההפרטה של הקווים בבקעת-אונו, שלשעבר היו של דן, כנראה שבמשרד התחבורה שכחו בבקעת-אונו בכלל קיימת. בעוד בעבר הקווים 68, 56, ו-55 הופיעו במפות הסכמטיות של דן, מאז ההפרטה הם נעלמו מהמפה (מה גם ול"קווים" אין כלל מפות סכמטיות של ה"רשת" שלה, ולמעט הדגלים בתחנות לא בצעה אף עדכון באף תחנה שלה מאז שהגיעה לאזור). בפועל, הקווים האלה הם עדיין חלק מהרשת העירונית של ת"א, ועוצרים בכל התחנות בין ת"א ליעד הסופי שלהם - בת"א, בבני-ברק, בגבעתיים, ועוד. במפות החדשות אין שום התייחסות לקווים אלו - הם אפילו לא מופיעים במפה של הקווים הישנים. עד היום יש לדן כמה קווים שחוצים את כביש מס' 4 מזרחה לתוך בקעת-אונו - 70, 45 ועוד. אם הקווים של "קווים" אינם חלק מקווי ת"א, מדוע לא בונים גם אותם מחדש כקווים בין-עירוניים, בלי עצירות מרגע היציאה מהאזור ועד להגעה לת"א? למה שכולם הקווים יהיה מאספים? או שמא זוהי רפורמה של דן בלבד? אם כן, כנראה שבאמת לא למדנו כלום מהרפורמה הזאת. הצעתי - לחנוך קווים ישירים מיישובי הבקעה למרכז ת"א, ולצד זה להפוך את מסוף אלוף-שדה (למשל) למרכז תחבורה ציבורית לכל האזור, עם קווים "מזינים" מיישובים הסביבה, קווים עירוניים של אזור ת"א, קווים לי-ם וכו', חניון וכו'. בעתיד אפשר יהיה לבנות שם תחנה של הרכבת הקלה. כמובן שזוהי רק הצעה שלי - ראוי שיעשו סקר מקיף לגבי צרכי התחבורה הציבורית כאן, שבמסגרתו לא יהססו לשקול מחדש את החלוקה הקיימת ל"מרחבים" (ת"א, בקעת-אונו, פ"ת ועוד).