מפרקים את החבילה....

[א ו ר1]

מפרקים את החבילה....

אז זהו חברים שלי, היום ההורים שלי באו אלי לשוחח עם בעלי, לדעת מה הוא רוצה באמת. הוא אמר שנמאס לו מהנישואין האלה והוא רוצה להתגרש... עד הרגע האחרון חשבתי שהוא יגיד שאולי כדאי שננסה או שנלך לייעוץ או משהו כזה. אבל הוא כבר החליט ואני בטוחה שלפני כמה חודשים. אז עכשו אנו מתחילים בתהליכים, ואני מרגישה ממש מוזר מצד אחד הקלה ומצד שני מן פחד כזה מועקה כזו בלב, כי אחרי הכל אני עדיין אוהבת אותו, אנחנו יחד מגיל 16 יצאנו 8 שנים והיינו נשואים כמעט 6 שנים. יש לנו ילדה מקסימה בת 4 ועכשו הכל נגמר. אני פוחדת, לא יודעת מה יהיה, אני רוצה להסתדר.. ההורים שלי אמרו לי שלא משנה מה תניב השיחה הזו , הם הגב שלי , הם יהיו מאחורי ותבינו בשום מקרה הם לא יעצו לי להתגרש הם אמרו שאלה החיים שלי ואני צריכה להחליט. לא הייתה לי הזדמנות להחליט כי הוא החליט בשבילי. אני זקוקה לעידוד ביי אור

 

[wiseman]

gam ani

hi ani kotev anglit ki ani bchul koraim li haim ani gam behalichim 8shanim nesueim 7shanim haverim ze lo kal ze mavet dont panik it will be fine tni lazman laasot at shelo i am sorry that i cant say that in hebrew itry to talk to you later on even on phone if u like try not to take it so hard try not to craye i know it easy to say it took me year to understand this if u want u can call me0131 8137 520 570 room 220 or send me e- mail to [email protected] bye and smile

 

[לורה המקורית]

אור יקרה

קוראת אותך, יקירה, ויודעת שלא קל לך, ואולי אפילו יש תחושת בילבול ואי- ודאות ---- אני הייתי בסיטואציה כזו לא פעם אחת, בה הוא החליט שזהו, נמאס והוא רוצה להתגרש, ואלו היו תחושותיי. ההורים שלך שם פועלים בדרך הכי נכונה שרק אפשר- לתת לך גב מבלי להתערב, אלו הם הורים טובים! את עם ילדה בת 4, ילדה שתמיד תקשר ביניכם, ואולי לאחר תקופת- פרידה הוא יחליט שזה לא זה... מי יודע, היו מקרים.( אומרים שכשיש ילדים באמצע לא בדיוק מתגרשים אחד מהשני). יקירה, תרימי ראש מעלה, יש לך הורים נהדרים וילדה מקסימה, ואת צעירה, אם הוא החליט להתגרש עכשיו, אולי זה עדיף ממקרה בו היו לכם יותר ילדים, למרות שזה נשמע קשה, זה קל יותר ממקרה גירושין בו מעורבים 3 ילדים. לדעתי, כדי שלך ולו יהיה יותר קל תיפנו למגשר, ואז גם לא תעברי את התלאות שבהליכים. אור, תסתכלי על כל דבר שקורה כאילו קרה לטובה-- אם לא טוב לו, והוא החליט עכשיו, ואין טעם לדבר על ליבו באשר לייעוץ,זה טוב מאשר למשוך שנים של מטען שלילי בנישואין כאשר מעורבים ילדים ( מנסיון אישי). מאחלת לך רק טוב, ותהיי מאושרת בחלקך: ילדה מקסימה והורים נהדרים. שולחת לך מכאן

גדול ובהצלחה...

 

[חונה לרגע]

../images/Emo41.gifלמדתי

שבכל מצב ביש יש גם נקודות אור שביכולתן לעודד ולהוציאנו מהבוץ. ואם נבחן את סיפורך אז: הורים תומכים זו עזרה ענקית בתהליך שמפחיד אותך. (אצלי למשל, כשהתחתנתי אבי אמר לי שזו דרך חד סיטרית שכשאני חושבת על זה, זו אמירה קשה). למזלך המשבר קרה בעודך צעירה וסיכוייך לבנות משפחה חדשה לאחר שתסגרי עניין בהחלט טובים. (תארי לעצמך שהיית בת 45+ 3 ילדים..) ועוד משהו כשהצד השני יוזם את הפירוד, עמדת המיקוח שלך טובה. שולחת לך מפה

ומחזיקה לך אצבעות.

 

[אישה1 פשוטה]

החלטות

חזרתי וקראתי את הודעתך ומאד צרמה לי האמירה "לא הייתה לי הזדמנות להחליט כי הוא החליט בשבילי." אני מנסה להבין ושואלת את עצמי, וגם אותך, איפה את היית בזמן שההחלטה נפלה???? מה הביא את בן זוגך להחליט כך, עבור שניכם, שהזוגיות נגמרה??? לדעתי, טוב ויפה שהורייך באו לשוחח אתו, אבל, האם את שוחחת איתו???? הרי את חלק מהזוגיות וההחלטה שלו נוגעת אליך את היא זו הנשואה לו, ממך הוא רוצה להתגרש הטענות שיש לו הן לגבייך האם את מודעת למה מציק לך? האם הוא מודע למה מציק לך? את ליבון הדברים לגבי ההמשך עליכם לעשות ביניכם הורייך יוכלו להוות עבורך משען לאחר שתגבשו החלטה (מה שאכן מסתבר מדברייך) אבל !!! שיחות, הבהרות והחלטות הן שלך ושלו בלבד ואולי (השערה בלבד וייתכן שאני טועה בלקרוא בין השורות) היה לך נוח שיחליט עבורך "ואני מרגישה ממש מוזר מצד אחד הקלה" אור, אינני תוקפת, רק שואלת שאלות שלדעתי, עלייך לשאול את עצמך וברגע שתדעי את התשובות, או שאולי את יודעת, אבל צריכה לומר אותן בקול רם, תהיי חלק מההחלטה ואולי ההכרה במצב, שתניב שיחה עם בן זוגך, תצליח אפילו להניב ניסיון אמיתי לשקם ולבנות מחדש על רקע הקרעים שנוצרו מאחלת לך הרבה הצלחה שבת שלום

 

[אישה1 פשוטה]

תיקון-האם את מודעת למה מציק לו?

 

[א ו ר1]

תשובה לאישה פשוטה...

זהו אינו המשבר הראשון שפוקד אותנו בחיי הנישואין הקצרים שהיו לנו, תמיד הוא היה זה שרצה להתגרש ואני סרבתי , אחזתי בצפורניי בנישואין האלה, דברנו , נסינו לשפר , היה טוב ושוב הכל חזר לסורו, הוא טוען שהוא לא מסוגל להיות נשוי, הוא לא רוצה לתת דין וחשבון לאף אחד, הוא רוצה לבלות עם חברים, ללכת ולחזור מתי שבא לו... על כל דבר קטן הוא היה צועק ומאיים בגירושין למשל כשרציתי לעשות ביטוח כללית מושלם של קופ"ח הוא אמר לי שאם אעשה הוא יתגרש ממני הפעם אמרתי לעצמי שאם הוא יגיד שהוא רוצה להתגרש אני מוותרת גם על החיים האלו. ההורים שלי הגיעו כדי לדעת מה הוא רוצה , כיוון שיותר משבוע הוא לא דיבר איתי והגיע הביתה רק אחר 10 בלילה.

 

[karin45]

אור

אם כבר ניסית הכל, ללכת ליעוץ, לנסות לשקם אם בעלך החליט כבר שהוא לא מעוניין והוא זה שרוצה לפרק את החבילה, אולי הגיע הזמן לפרק את עדיין צעירה ויכולה לשקם ולפתוח פרק ב´ בחייך וכמו שחונה לרגע כתבה אילו היית בת 45+3 בוודאי היה הרבה יותר קשה ואם הוריך עוזרים לך והם הגב שלך יהיה לך הרבה יותר קל שיהיה לך בהצלחה

 

[לני 39]

אור לאור

כואב לי מהצד לקרוא את שאת עוברת . התגובה הראשונה שעולה לי בראש לגבי אמירותיו : שהוא רוצה ומאיים להתגרש היא : "שילך קיבינימאט" אך המציאות שונה . בניגוד אליו את אוהבת ורוצה בתא המשפחתי . ובכל זאת , אם ההחלטה כבר נפלה ואין בידך לשנות אותה שהרי צריך שניים לטנגו , נסי לחשוב ולהתעודד ממה שכן יש לך . כבר כתבו זאת בתגובות שלפני : הורייך התומכים , ילדתך המקסימה ... ותמיד תזכרי - כל מקום שמתרוקן מפנה עצמו למילוי חדש . אם בכל זאת ישנו סיכוי שתהיו ביחד , הייתי ממליצה לכם לשקול אפשרות של פרידה לתקופה מוגדרת מראש : שבוע , שבועיים .. אולי , כשבעלך יהיה קצת מחוץ לבית , יצא ויבוא מתי שרק ירצה , אולי אז פתאום הוא ירגיש ריקנות ויעריך באמת מה יש לו בבית . אני מחזיקה לך אצבעות , שיהיה לך קל ומאחלת לך רק טוב .

 

[איש המערות]

אור יקרה (זה יהיה ארוך)

אני מניח שניסית הכל בצורה הכי טובה שאת ידעת לנסות וכי גם הורייך עזרו כמיטב יכולתם. ממה שאני קורא אצלך, אני מתרשם מדבר אחד בולט שאולי היתה לו השפעה על הזוגיות שלכם ועל ההרגשה של בעלך לגבי מקומו במשפחה. אעיז ואנחש (ומראש אתנצל אם לא יהיה לך נוח לקרוא, מה גם שיתכן שלא אהיה צודק בדברי) שאת נשארת במידה רבה, גם בגיל 30, ילדה של הורייך וכי הם מעורבים בחייך באופן שאולי השאיר את בעלך בהרגשת חוסר אונים בכל הקשור לביתו ולמשפחתו. יתכן שהחיבור להוריך יצר אצלו תחושה של חוסר עצמאות בקבלת החלטות בכל הקשור לחייכם המשותפים. כתוצאה, "מרד" והתמסר לעיסוקים פרטיים משלו מחוץ לבית, עד רצון לפרק את המסגרת. בהודעתך מתחילת יולי, בה סיפרת על הצלחה, כתבת בין השאר כך: "הוא אמנם עובד קשה, אבל משתדל להתקשר במשך היום, הוא דואג, קונה מצרכים שחסרים בבית, לא הולך לחברים לשעות. אנחנו מבלים יחד בשבתות, יוצאים לטיולים והוא לא הולך לכדורגל כל שבת. אפילו הוא לא קנה מנוי לעונה שחלפה" לא כתבת על ויתורים מצידך על אף שרשמתם על דף את כל הציפיות. אני מניח שהיו לו ציפיות ולפיכך גם את היית צריכה לשנות משהו, אבל לא סיפרת על כך. נראה שכל הויתורים המשמעותיים היו מצידו, או לפחות כך הרגיש. אני מניח שהוא חובב כדורגל מושבע אם היה לו מינוי והלך כל שבת. פתאום ויתור טוטאלי כל כך? תחושה שלי, שהשיחה ביניכם התנהלה יותר מצידך אליו, כאשר הוא לא ידע לעמוד על שלו ולפיכך גם מה שהסכים לו היה מבחינתו בחוסר ברירה, עד שהחליט לשבור את הכלים לגמרי. מה זה אומר? הוא לא בשל ובוגר כדי לעמוד על שלו ולאמר "את זה אני רוצה ואת זה לא" וגם את כך, אלא שאת מגייסת את הורייך (האם גם עם הוריו שוחחתם?). גם אם את ובעלך אינכם מתאימים זה לזו וגם אם הגירושים מוצדקים מכל סיבה "אובייקטיבית" (המרכאות בכוונה כי רק אתם יודעים באמת), כל זוגיות אחרת לא תצליח לך אם אכן את סמוכה אצל הורייך וטרם רכשת עצמאות אישית שתאפשר לך לחיות את חייך מבלי להסתמך עליהם. עצתי לך, נסי יעוץ. לא כדי לתקן אותו לפי דרישותייך אלא כדי להבין את המקור לבעיות שביניכם ואת חלקו של כל אחד מכם בתרומה להתדרדרות. גם אם לא תמשיכו יחד, תצאו נשכרים מהכרות טובה יותר עם עצמכם.

 

[א ו ר1]

איש יקר...

קראתי את המסר שלך ואני חושבת שאכן אינך צודק בדבריך... את הוריי שיתפתי בבעיות בחיי רק כשזה היה קשה מנשוא, להיפך הם כועסים עלי שלא שיתפתי אותם בכל. הם לא היו מעורבים בחיי בצורה שאתה כתבת , הם קיבלו את בעלי כאילו היה בנם, עזרו במה שיכלו ובסופי שבוע היינו מבקרים אותם ואת הוריו. אני כל הזמן הייתי לבד עם עצמי בבית, הוא היה יוצא לחברים או לכדורגל או שחוזר מאוחר מן העבודה. בקשתי שיהיה יותר בבית איתי ועם הילדה אז הוא ויתר על המנוי של הכדורגל ולאחרונה קנה סוס ושוב הוא לא בבית ... אני כל הזמן בקשר עם הוריו , במיוחד עם אימו, סיפרתי לה על הבעיות אולם הם אנשים דתיים מאוד ולא היו להם שום פתרונות מציאותיים מלבד חזרה בתשובה. הוריו בכלל לא מעורבים בחייו מאז חזרתם בתשובה. אכן, לדעתי הוא לא בשל ולא בוגר, לא יכול להתווכח איתי בלי להיות ברוגז לכמה ימים. בשלב מסויים רציתי ללכת ליעוץ אבל הוא לא הסכים בשום פנים ואופן.

 

[איש המערות]

אור יקרה

במקרה שלך, אשמח שתגלי טעויות בתגובתי הקודמת. אני לא מחפש להיות צודק אלא להציע אפשרויות הסתכלות נוספות. אם בעלך לא בשל ולא בוגר ומסיים ויכוחים ב"ברוגז", כאשר איננו יכול לקבל תמיכה מאף אחד (לעומתך), הרי שהמוצא היחידי שמצא הינו לשבור את המסגרת. עכשיו זה חוזר לשאלות ששאלתי אותך כשכתבת את הודעתך הראשונה בפורום, שאלות שמתמקדות ב"מה את רוצה" וב"מה את בוחרת". אם את רוצה באמת ובתמים להתגרש ממנו, הרי שהוא הוציא עבורך את הערמונים מן האש וכעת את יכולה להתגרש ללא מלחמת חרמה. אם את רוצה לתת צ´אנס נוסף, נסי לבחון את הענין מזויות נוספות. כל מה שכתבתי נועד כדי להצביע על עוד אפשרויות. בכל מקרה אני רוצה לחזק את ידייך במה שעוד עומד לפנייך. בהצלחה.

 

[אישה1 פשוטה]

ולדעתי עיקר הבעיה ב

מאבקי שליטה וכוח (ואולי אני לגמרי טועה)

 

[חונה לרגע]

אי המערות יש לי השגה על דברייך

מידע אישי, ומהתבוננות בחברים שהשיאו את ילדיהם והם אף סבים לנכדים, אני רואה שחיי ההורים שזורים מאוד בחיי הזוגות הצעירים. זה לא היה בזמני, אבל זה קיים היום, ובכלל נראה לי שתקופת "ההתבגרות" בימינו התארכה מאוד. במעגל המשפחתי הקרוב שלי, זוג בתחילת שנות השלושים בהליכי גירושין, הורי שני הצדדים מאוד מאוד מעורבים, וממה שאני רואה למזלו של הזוג הצעיר שנכנס למערבולת של כעסים ואלימות מילולית שמתמתנת לא פעם בעזרת ההורים.

 

[חונה לרגע]

תיקון אי=איש ../images/Emo10.gif

 

[איש המערות]

הורים יכולים למתן

אבל הורים לעולם לא יהיו נייטרליים לגמרי. נכון שהיום "פער הדורות" איננו כפי שהיה ללפני 20 שנה ויש מעורבות ושיתוף יותר גדול של ההורים, אבל בסיטואציה משברית לא תהיה אובייקטיביות מלאה גם אם ישתדלו ובכל מקרה בן זוג העומד מול הורי אשתו לא יצפה מהם לתמיכה לה תזכה אשתו. במצב בו הוריו לא יכלו לתת את אותה תמיכה כמו הוריה של אור (מתבסס על תשובתה), אני יכול להניח שחש מבודד וכל שידע לעשות הוא לברוח לעיסוקים אחרים. במצב משברי, רצוי לדעתי שההורים לא יעסקו בתיווך ובפישור (בגלל שלדעתי לא יוכלו להיות נייטרליים) אלא רק במיתון ובעידוד לפנות ליעוץ ע"י גורם מקצועי נייטרלי. ברור מאליו שההורים יתנו לבתם את כל הגיבוי במקרה של משבר ובמובן זה התמזל מזלה של אור שתוכל לעבור את תהליך הגירושין עם גבוי של הוריה.

 

[ל א ו ר ה]

אור היקרה תהיי חזקה

ואל תוותרי בקלות.מה הכוונה אני אסביר. כתבת שהוא תמיד זרק את זה ואת זאות שהחזקת בציפרניים את הנישואין. אני לא בטוחה שהוא התכוון לזה כל פעם. עובדה שלא הייתם בייעוץ ביחד ולא הייתה לכם הזדמנות אמיתית להגיע לשורש הבעיה.קשה לי להאמין שכל הבעיה נעוצה בו ובגלל הבעיה שיש לו עצמו,הוא רוצה להתגרש.כמעט תמיד זה דו-צדדי.אני לא מאשימה אותך חס וחלילה אלא אומרת שיכול להיות שיש משהו שאולי גם את עושה שהוא לא בסדר ואת פשוט לא מודעת לזה והוא לא מוכן להיפתח. לפי דעתי לכי לייעוץ לבד והמטפל כבר ידריך אותך איך לסובב את מהלך העינייים.אולי תוכלי להביא אותו לייעוץ בדרך עקיפה ולא כדי להישאר בנישואין כביכול.אל תוותרי בקלות כל-כך!!! לבנות בית בישראל זה לא הולך ברגל!!!לא בכדי הכרתם 8 שנים והחלטתם להקים בית. להקים בית זה כמו לבנות בניין.לבנה על לבנה.לא טוב,מחפשים לבנה אחרת שתתאים,שוב שמים מלט ולבנה נוספת.וככה לאט לאט בונים בית. איך את יכולה לוותר עוד לפני שהייתם ביחד בייעוץ? הרי יש לכם ילדה.חיי בן אדם נוסף תלויים במאמצים שלכם. עוד הצעה,אוליי תציעי לו פירוד. תחייו בנפרד כמה חודשים .תחשבו על זה כמה חודשים,בכל זאות יש לכם ילדה.אוליי אחרי כמה חודשים בדד הוא יבין שהוא כן רוצה להישאר במשפחה ולא לנטוש. ליבי יוצא אלייך,אור היקרה,אני מתארת לעצמך כמה שאת סובלת מהברוגזים שלו. תראי אני מכירה אשה אחת שבעלה כל הזמן רצה לעזוב והיא לא נתנה לו. יום אחד נמאס לה ואמרה "לך קיבינימעט!!!" והתגרשו.(יש להם שני ילדים) היא המשיכה את החיים,עשתה ה-כ-ל כדי להראות לו שיש לה גברים שרוצים אותה והיא לא מחכה לו.בקיצור,אחרי כמה שנים הוא התחיל לחזר אחריה בטירוף,ניצתה אהבתם מחדש והם התחתנו שוב. מה אני אומרת,שיכול להיות שהגישה שלך קצת לא נכונה שאת מראה לו כל הזמן שאת משקשקת.אולי את צריכה לשנות את מהלך העניינים כך שהוא יזדקק לך יותר מאשר את זקוקה לו(לפחות למראית עין). בכל מקרה,זה רק הצעות. ואני מקווה שהכל עוד יסתדר בינכם,אבל בשביל זה צריך לעשות שינויים.ואני לא מתכוונת שצריך להשתנות באופי(הכוונה לשניכם)אלא להכניס שינויים למערכת היחסים בהתנהגויות מסויימות ובתקשורת שלכם.תאמיני לי יש המון דברים שאפשר לשנות גם בלי שינוי דרסטי באופי.וזה רק בעזרת ייעוץ מכוון. סליחה שאני שואלת,סתאם מתוך סקרנות שאלה כללית:האם גרתם ביחד לפני החתונה? ואם כן האם יש דברים שצצים רק אחרי החתונה? ואם לא האם את חושבת שזה היה עוזר? אשמח אם אחרים יגיבו גם לשאלה. בהצלחה , כולנו תומכים בך כך מה שתחליטי. לאורה

 

[שרלוטה היחידה]

אור..........

אוי זה נורא עצוב, אבל את צריכה לשמוח שיש לך הורים כ"כ נפלאים שמוכנים לתמוך ולעזור וחוץ מזה אני תמיד פה בשבילך- גם במסרים אם תרצי!! בכל אופן- אני יודעת שבטח נורא קשה לך ויש פה הרבה על הפרק- הרי יש ילדה משותפת, אבל אל דאגה- יבוא יום ותמצאי אדם שראוי לך יותר ושירצה להשאר איתך לעד.... קחי הכל בקלות, תהיי מאושרת בשבילו אם זו הבחירה שלו ותנסי עם כל הקושי שבכך להמשיך לחיות את חייך. בהצלחה, שרלוטה.

 

[עילית33]

אור היקרה

מאחלת לך הרבה כוח ועוצמה שאני יודעת שיש בך. יש הרבה שתומכים בך..ואת רואה שאת לא לבד. כל סוף הוא התחלה חדשה, יקירה..