מפריחים את השממה
מהי ציונות? שלא כמקובל לחשוב אצל הגויים, ציונות איננה מילה נרדפת לגזענות. אך שלא כמקובל לחשוב ברצועה הצרה שבין גדר ההפרדה לים התיכון, זו המכונה ציון, הציונות איננה מתבטאת בהנפת דגל הלאום או בחתימה על אמ-16 חלוד בנשקיה בקריה. הציונות – אם בכלל יש חיה כזו – משמעותה הגשמת חזונו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית, וחזון זה אמור לכלול בתוכו ערכים רבים וחשובים, מהסוג של דמוקרטיה או שוויון. חזון זה גם כולל, כך נגלה לי בחלום לפני כמה ימים, יצירה תרבותית משגשגת, רלבנטית. ישראלית. ומהי מוזיקה ציונית? ומהו בכלל היפהופ ציוני? לא, לא היפהופ לאומני, כזה שנסמך על סמלים פשטניים, או וולגריים, או כזה שיכול להיות תשדיר בחירות של המפד"ל. היפהופ ציוני הוא – כך נגלה לי בחלום אחר – היפהופ שבא לייבש את הביצות של הרוק האנכרוניסטי, לגדל אקליפטוסים של פרא בין שלוליות הירוקת של שרית חדד או שלומי שבת, ולגרש את הבריטים, או הבריטפופ, לטובת משהו משלנו. ביום חמישי שעבר, הגיעה קבוצת חלוצים תמהוניים לאזור דרום תל אביב, והקימה בתוך שלוש שעות מאחז, מוקף חומה בצורה של כארבע מאות תומכים, ומתוכו מורם מגדל איתן של באסים וסנרים. עם הפצע אור ראשון, היה ברור לכל, שהנה נכבשה עוד נקודה על המפה המתחדשת של המוזיקה העברית. מעוז הרוק – הבארבי – הפך למנחת חלליות מודרני, והמהפכנים הצעירים, שעלו כל הדרך מיבנה, יכולים לרשום לזכותם עוד הישג. חמי ומירו, שהתחנכו באמא יבנה על ברכיו של הרוק המנסר והראפ העצבני, הביאו עוד במסגרת תנועת הנוער שלהם, "שב"ק ס´", ניחוחות של מהפכה. הם היו מהראשונים לעשות ראפ בארץ, ואם התקליט הראשון של שב"ק היה חמצמץ מבוסר, הרי ש"כנען 2000" בו היוו נדבך לא פחות חשוב כבר מציג אותם כיוצרים חשובים ובוגרים. אלא שבעוד חברם, הקומונר מוקי די, בחר להמשיך בדרכו השמרנית משהו של כנען 2000, ולהקים מפלגת מרכז משגשגת בדמות אלבומו "שמע ישראל", שמרו החברים חמי ומירו על רוח המהפיכה, והקליטו במשך כשנתיים את פרוייקט הבכורה שלהם. למלאכת עיבוד המצע גויס האידיאליסט ההוזה רע מוכיח, שידע להיטיב בביטים משובחים עם סאונד שעונה להגדרה הקולעת של טוני פיין - חדש, חדיש ומחודש. החלוצים לא הסתפקו בגירוי האוזניים, ולא שכחו שלחלק מהמאזינים נותר גם משהו ביניהן. בלי להתבייש ישבו השניים וכתבו כמה מהטקסטים הנועזים והאמיתיים שנשמעו במקומותינו. כאשר מדובר בתקופה בה הקונצנזוס הפוליטי מקיר לקיר כה מאיים על האמנות הגוועת גם כך, דווקא חלוצי החלל ידעו לצאת ולהתריס עם המנון מהפכני אמיתי כמו "חדל קשקשת, להוריד להם ת´מים...זמנכם עבר פוליטיקקים". עוד שמאלה ממנו, "´סתכל לתוך עיני" משכיל לשלב בית בערבית מהראפר האותנטי ביותר שהקים המפעל הציוני – תאמר נאפאר. אפילו סאבלמינל והצל, מנהיגי הפלג הבית"רי והבורגני של ההתחדשות המוזיקלית בארץ, דפקו כרטיס, בשיר שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא נשמע. עם מרכולתם הנפיצה, תרו החלוצים אחרי בית שיהין לעזור להם להפיץ את משנתם. כמספר חברות התקליטים הקיימות בארץ, כך בדיוק מספר הדלתות שנטרקו בפניהם. יתכן והיה ראוי להוסיף לאלבום המעולה שיר או שניים שיהיו קלים יותר לבליעה ברדיו הציוני הבורגני, אם כי לפי ספר החוקים הלא כתוב, אומנים עם קבלות כמו החלוצים – שהיו מעורבים במספר אלבומי זהב בעברם – אמורים היו לקבל קרדיט מסוים מחברת האםNMC . לו אני הייתי יושב אצל המתחרים, באור יהודה או בחולון, הייתי קופץ על המציאה כנשוך נחש. אלא שבמציאות המקומית העגומה, יש להניח הנחת יסוד והיא שמוזיקה ניסיונית וחלוצית לא תגיע אלינו, כך נראה, מחברות התקליטים הגדולות. אלבומם של חלוצי החלל, שנמצא בחנויות כבר כחצי שנה, לא כבש את הארץ בסערה. הביקורות היו טובות, אבל ההשמעות ברדיו – רעות. יחסי הציבור תוצרת בית לא יכלו להתחרות במסע הבחירות המשומן והמתוקצב של סאבלימינל, גם לא בעצרות ההמוניות של מוקי, שכילו את מציתיהן של נערות הרוק הישראליות באלפים. אבל כפי שטוענים החלוצים עצמם, שום דבר לא יעצור את המוזיקה. כנגד כל הסיכויים, וחרף קשיים עצומים שעוד עומדים בדרכם, הרימו חמי ומירו את מופע המוזיקה הטוב ביותר שנראה בארץ מזה שנים, ויכלו להרגיש ולו לערב אחד את טעמו המתוק של הניצחון. (המשך בהודעה שמתחת)
מהי ציונות? שלא כמקובל לחשוב אצל הגויים, ציונות איננה מילה נרדפת לגזענות. אך שלא כמקובל לחשוב ברצועה הצרה שבין גדר ההפרדה לים התיכון, זו המכונה ציון, הציונות איננה מתבטאת בהנפת דגל הלאום או בחתימה על אמ-16 חלוד בנשקיה בקריה. הציונות – אם בכלל יש חיה כזו – משמעותה הגשמת חזונו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית, וחזון זה אמור לכלול בתוכו ערכים רבים וחשובים, מהסוג של דמוקרטיה או שוויון. חזון זה גם כולל, כך נגלה לי בחלום לפני כמה ימים, יצירה תרבותית משגשגת, רלבנטית. ישראלית. ומהי מוזיקה ציונית? ומהו בכלל היפהופ ציוני? לא, לא היפהופ לאומני, כזה שנסמך על סמלים פשטניים, או וולגריים, או כזה שיכול להיות תשדיר בחירות של המפד"ל. היפהופ ציוני הוא – כך נגלה לי בחלום אחר – היפהופ שבא לייבש את הביצות של הרוק האנכרוניסטי, לגדל אקליפטוסים של פרא בין שלוליות הירוקת של שרית חדד או שלומי שבת, ולגרש את הבריטים, או הבריטפופ, לטובת משהו משלנו. ביום חמישי שעבר, הגיעה קבוצת חלוצים תמהוניים לאזור דרום תל אביב, והקימה בתוך שלוש שעות מאחז, מוקף חומה בצורה של כארבע מאות תומכים, ומתוכו מורם מגדל איתן של באסים וסנרים. עם הפצע אור ראשון, היה ברור לכל, שהנה נכבשה עוד נקודה על המפה המתחדשת של המוזיקה העברית. מעוז הרוק – הבארבי – הפך למנחת חלליות מודרני, והמהפכנים הצעירים, שעלו כל הדרך מיבנה, יכולים לרשום לזכותם עוד הישג. חמי ומירו, שהתחנכו באמא יבנה על ברכיו של הרוק המנסר והראפ העצבני, הביאו עוד במסגרת תנועת הנוער שלהם, "שב"ק ס´", ניחוחות של מהפכה. הם היו מהראשונים לעשות ראפ בארץ, ואם התקליט הראשון של שב"ק היה חמצמץ מבוסר, הרי ש"כנען 2000" בו היוו נדבך לא פחות חשוב כבר מציג אותם כיוצרים חשובים ובוגרים. אלא שבעוד חברם, הקומונר מוקי די, בחר להמשיך בדרכו השמרנית משהו של כנען 2000, ולהקים מפלגת מרכז משגשגת בדמות אלבומו "שמע ישראל", שמרו החברים חמי ומירו על רוח המהפיכה, והקליטו במשך כשנתיים את פרוייקט הבכורה שלהם. למלאכת עיבוד המצע גויס האידיאליסט ההוזה רע מוכיח, שידע להיטיב בביטים משובחים עם סאונד שעונה להגדרה הקולעת של טוני פיין - חדש, חדיש ומחודש. החלוצים לא הסתפקו בגירוי האוזניים, ולא שכחו שלחלק מהמאזינים נותר גם משהו ביניהן. בלי להתבייש ישבו השניים וכתבו כמה מהטקסטים הנועזים והאמיתיים שנשמעו במקומותינו. כאשר מדובר בתקופה בה הקונצנזוס הפוליטי מקיר לקיר כה מאיים על האמנות הגוועת גם כך, דווקא חלוצי החלל ידעו לצאת ולהתריס עם המנון מהפכני אמיתי כמו "חדל קשקשת, להוריד להם ת´מים...זמנכם עבר פוליטיקקים". עוד שמאלה ממנו, "´סתכל לתוך עיני" משכיל לשלב בית בערבית מהראפר האותנטי ביותר שהקים המפעל הציוני – תאמר נאפאר. אפילו סאבלמינל והצל, מנהיגי הפלג הבית"רי והבורגני של ההתחדשות המוזיקלית בארץ, דפקו כרטיס, בשיר שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא נשמע. עם מרכולתם הנפיצה, תרו החלוצים אחרי בית שיהין לעזור להם להפיץ את משנתם. כמספר חברות התקליטים הקיימות בארץ, כך בדיוק מספר הדלתות שנטרקו בפניהם. יתכן והיה ראוי להוסיף לאלבום המעולה שיר או שניים שיהיו קלים יותר לבליעה ברדיו הציוני הבורגני, אם כי לפי ספר החוקים הלא כתוב, אומנים עם קבלות כמו החלוצים – שהיו מעורבים במספר אלבומי זהב בעברם – אמורים היו לקבל קרדיט מסוים מחברת האםNMC . לו אני הייתי יושב אצל המתחרים, באור יהודה או בחולון, הייתי קופץ על המציאה כנשוך נחש. אלא שבמציאות המקומית העגומה, יש להניח הנחת יסוד והיא שמוזיקה ניסיונית וחלוצית לא תגיע אלינו, כך נראה, מחברות התקליטים הגדולות. אלבומם של חלוצי החלל, שנמצא בחנויות כבר כחצי שנה, לא כבש את הארץ בסערה. הביקורות היו טובות, אבל ההשמעות ברדיו – רעות. יחסי הציבור תוצרת בית לא יכלו להתחרות במסע הבחירות המשומן והמתוקצב של סאבלימינל, גם לא בעצרות ההמוניות של מוקי, שכילו את מציתיהן של נערות הרוק הישראליות באלפים. אבל כפי שטוענים החלוצים עצמם, שום דבר לא יעצור את המוזיקה. כנגד כל הסיכויים, וחרף קשיים עצומים שעוד עומדים בדרכם, הרימו חמי ומירו את מופע המוזיקה הטוב ביותר שנראה בארץ מזה שנים, ויכלו להרגיש ולו לערב אחד את טעמו המתוק של הניצחון. (המשך בהודעה שמתחת)