מפצירים בדממה

[איש אוהב]

מפצירים בדממה

מפצירים בדממה כי תפציע מילים, ותלהיט הגיגים בערגה מצטבעת, מביטים אל קצווי אופקים חכלילים ומפזמים מנגינה ערבה ורוגעת כי אם פשר דברים מתעקל כנהר, וצללים על אורות מעלים אפילה מה ניתן לצפות אז מיום המחר אם מילה לא נוטעת עדנה במילה. ואם יש משוכות במדבר הרגשות, והשיר מתדרדר במורד הצלילים כל יד נטויה כמותה כמו שוט השולח מכאוב אכזרי ואלים. האספו כל גושאי היפה והטוב והציגו בלהט מול עם ועדה לבבות פועמים שנותקו ממכאוב והדליקו שלהבת בכל מאודה.

 

[שמים1]

אתמול שדעך

הסתדרו מילים בשורה נעות ונדות על פני מרחבים לתור אי שם בשממה כאב עצור בין צללים . בצעדים מהססים פצחו במחול בטרקליני אכזבה עמוקה מילים עצובות צועדות בשורה מחפשות אהבה שאבדה. קרועות אישונים מאבק דרכים כוכבם לא זרח לא דרך מילים נוגות בשיירה אינסופית מתנפצות מול אתמול שדעך.