מפלגת "יש עתיד" פרסמו מצע פמיניסטי

[Berethor]

 

[פנתרית סגולה]

זו דעתי, ואפשר לבדוק את הנושא.

עד שמדענית לא תיקח על עצמה לבדוק, אני נוטה לדיעה זו.
דעתי התגבשה על סמך ידיעות שנצברו בחיים: פגישות מרובות מאד עם זכרים בעלי נפש מכאנית, כולל הנטיה שלהם למכונות + הטמטום הרגשי ביחס לבני אדם ולחיות. הידיעה המקובלת בביולוגיה ובפסיכולוגיה שהטסטוסטרון גורם לזכר להתנהג בטפשות ובפזיזות. וכן באלימות.

 

[Berethor]

גם רגשות יכולות לגרום לאנשים להתנהג "בטיפשות ובפזיזות"

זה דבר ידוע שרגשות כגון "התאהבות" ושנאה, מביאות הרבה צרות לאנשים לא מועטים.

"Being in love is dangerous for a character. Occasionally, a 'main' character who more or less pulled his weight at the start of the series starts to feel affection for another, and the writers like the idea. Suddenly, his own personal plot starts to become almost exclusively about that, and we have nothing to balance out the inherent goofiness and clumsiness that occurs dealing with his emotions. This has an extra layer of trouble if the Demographic of the viewers isn't too heavily interested in the romance, or romance in general. On the other hand, other demographics can relate."

"If it isn't focus where they're hurt, it'll be their common sense, as suggested by the trope title. The love interest may be all wrong for him in reality, anything from making him, or trying, into something he's not, or worse, outright using him. When friends of the character try to snap him out of it, they will be accused of jealousy by the lovestruck victim."

"While it might be a better example of Lust Makes You Dumb instead of love, people who live in more rural areas will tell you that you're most likely to hit a wild animal crossing the road during the spring. Since spring is mating season when most female mammals go into heat, it would start to appear that the idea of mating starts to override an animal's basic common sense and self-preservation."

http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/LoveMakesYouDumb

 

[עולםשוויוני]

ושוב פעם את מחליטה שהמדע מתנהג לפי הדעה שלך

"הידיעה המקובלת בביולוגיה ובפסיכולוגיה שהטסטוסטרון גורם לזכר להתנהג בטפשות ובפזיזות. וכן באלימות."
&nbsp
בסדר. ו"אסטרוגן גורם לנשים לבגוד". אפשר בבקשה קישור למחקרים שתומכים בזה?
&nbsp
http://www.nature.com/scitable/blog/cognoculture/testosterone_and_human_aggression_or_180520
&nbsp
ממליץ לך לקרוא, מה שלא תעשי, כי זה לא תואם לדעות שלך...

 

[פנתרית סגולה]

אני מבינה שהמימצאים בנוגע לטסטוסטרון גורמים לך תסכול וכאב.

מצטערת בצערך.

 

[Berethor]

צריך גם להבדיל בין נטייה לאלימות לבין עניין של שליטה עצמית

מקובל לחשוב שטסטוסטרון, מעלה את המיניות והאגרסיביות אצל האדם, דרך אגב גם אצל גבר וגם אצל אישה. לגברים יש הרבה יותר טסטוסטרון מאשר לנשים, אם כי גם אצל כל אדם ואדם יכולות להיות רמות טסטוסטרון שונות, מאוד יתכן שנשים אשר גבריות באישיותן, הן בעלות רמת טסטוסטרון יותר גבוהה מהממוצע הנשי. עד כמה האופי הוא עניין של בחירה, ועד כמה הוא מושפע מהורמונים כגון הטסטוסטרון, ודברים נוספים, זה נושא מאוד מורכב, אבל רוב הסיכויים הם שטסטוסטרון אכן משפיע על האישיות של האדם. קיים אפילו טיפול מיני בטסטוסטרון לנשים אשר סובלות מחשק מיני נמוך מדי, מהצד השני אסטרוגן משמש להורדת החשק המיני ואף הסירוס הכימי נעשה בעזרת אסטרוגן, אז לא אסטרוגן לא גורם לנשים לבגוד, טסטוסטרון רב ואופי בוגדני ומתהולל מינית באופן כללי יכול לדרבן נשים לבגוד. זיגמונד פרויד אפילו האמין שכל דבר בעולם סובב סביב מין ואלימות, והכל קשור לאחד או/ו לשני ישירות או בדיעבד. הבעיה בדברים של הפנתרית, זה לא שאין בהם מידה מסוימת של אמת, אלא זה שהפנתרית מכניסה בהם יותר מדי הטייה פוליטית ותכנים מיזאנדריים. לשני המאפיינים הטסטוסטרונים, מיניות וכוחנות יש "צדדים חיוביים וצדדים שליליים", בלי מיניות יכול להיות מאוד קשה ופחות משתלם לאדם להיות בקשר אינטימי, אבל יותר מדי מיניות יכולה לעודד אדם למעשים מיניים לא חוקיים, להוללות מינית ולבגידות. בלי כוחנות, האדם יכול להיות חסר ישע, וחסר יכול להילחם, אפילו למטרה של הגנה עצמית, אבל עם יותר מדי כוחנות, האדם יכול להיות מאוד אלים, גם במקרים שלא חוקי ולא רצוי להיות אלים בהם. התנהגות מינית מדי או התנהגות אלימה מדי, יכול להיות טיפשית בחלק מהמקרים, במיוחד במקרים שבהם המיניות והאלימות מביאים ליותר צרות מאשר לתועלת, אבל במקרים שהאלימות והמיניות, מקדמים את האינטרסים של הפרט, ויש גם היגיון מאחוריהם, זה בכלל לא טיפשי. עושה רושם שפנתרית גם לא מבינה כל כך טוב את המושג חכמה, היא חושבת שיש משהו לא חכם בידע "מכני", בעוד שההפך הוא הנכון, ידע במכניקה ובמדע מעיד על אינטליגנציה גבוהה, "ולרגשות" אין שום רלוונטיות ברוב הנושאים של המדע, הם רק מפריעים לחישובים שמבוססים על מחקרים ולא על פנטזיות. אני נוטה לחשוב על היצרים של האדם, בין אם הם מיניים ובין אם הם "רגשיים", כעל "החיה שבפנים". אדם לא תמיד צריך לתת דרור ליצרים "של עצמו".

"איזהו גיבור - הכובש את יצרו'"

"כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם."

http://he.wikipedia.org/wiki/כיבוש_היצר

 

[פנתרית סגולה]

אתה שופך בלי סוף, אין כוח וענין לעקוב, אומר רק שלגברים יש

כמות מסוימת של אסטרוגן, כמובן בלי השוואה לנשים.

 

[פנתרית סגולה]

מה תגיד על המימצא המדעי שהאקספרסיביות בפנים

אצל נשים גדולה עשרות מונים מאשר אצל זכרים?
ואני אוסיף מנסיוני(אני מבינה שזה מכעיס אותך) - גם האקספרסיביות בטון הדיבור. וכן, המוסיקאיות אקספרסיביות יותר (עושר וגיוון ההבעה) מאשר רוב המוסיקאים.

 

[Berethor]

העניין הוא שלמקצועות הומנים ולאומנות אין מונופול על חכמה

מקצועות ריאליים ולא מעט עיסוקים אחרים, דורשים לא פחות חכמה, ובהרבה מהמקרים דורשים גם חכמה הרבה יותר "מעשית", עם כל הכבוד לאומנות, שמשתמשת אנשים יותר לתחביבים ולבידור מאשר לדברים שנחשבים ליותר חשובים ובסיסיים, בסופו של דבר. כמה בעיות בעולם באמת היו נפתרות בגלל הבעה כזאת או אחרת או במילה כזאת או אחרת, מדובר בדברים שוליים יחסית, גם אם את מנסה לתת לזה הרבה חשיבות. אין שום הוכחה ליתרון אינטלקטואלי של נשים על פני גברים, ואין שום קשר ישיר בין "רגשנות" לבין חכמה, למעשה ההפך הוא הנכון, האנשים הכי חכמים נוטים לא להיות, רגשניים מדי או/ו יצריים מדי, משום שגם רגשות וגם תשוקות, יכולות לגרום לאנשים להתנהג באופן שאינו חכם, בלשון המעטה. לא חסר דוגמאות לגברים אינטלקטואלים, ערסים שיושבים על הברזלים ושורקים רחוקים מלייצג את כל הגברים. אם יש גם כוח, גם חכמה וגם יופי, זה "מושלם".

https://www.youtube.com/watch?v=V-I4O2UdTGQ

 

[פנתרית סגולה]

נפש מכאנית ונטיה לאוטיזם, שמתגלים אצל מדענים גברים ב% גבוהים

הרבה יותר משאר האוכלוסיה, הם לאו דווקא המלצה על אנושיות גבוהה, ויהיו הישגיהם הטכניים אשר יהיו. למעשה, כשהישג טכני לא בא עם רגשות חמים ויכולת אמפתית גבוהה, האדם הרובוטי שהמציא אותו, ואחרים כמוהו, משתמשים בהישג הטכני הזה לרעת האנושות. ולרעת כדור הארץ כולו. הדוגמאות הטובות ביותר לכך הן פיתוח כלי הנשק, וניצול כדור הארץ בעזרת מכונות.
כשאמרתי אקספרסיביות התכוונתי להבעות פנים עשירות , לטון דיבור גמיש ועשיר, ליכולת לבטא רגשות בצורה מגוונת עשירה ומעודנת ביותר. אלה חשובים מאד לחיים, אינני יודעת למה אתה סבור שהמצאת מכונות היא שיא האינטליגנציה והערך התרבותי.
כמובן כשרון מדעי הוא נחלת נשים וגברים מתאימים כאחד, לא יודעת למה אתה מציג את היכולת המדעית כפרי יכולתו של הזכר.

אני רואה שלמות לא בכוח בכלל אלא להיפך: בעידון .וכמובן בחכמה. חכמת הלב (הבנה פסיכולוגית וחכמת חיים) אינה פחותה בערכה מידיעות מדעיות שנצברו ע"י ניסויים.

 

[Berethor]

גם רובוטים, גם מחשבי על וגם חייזרים יכולים להיות אינטליגנטים

"אנושיות" אינה נדרשת בשביל אינטליגנציה, זה שאנשים הם המין האינטליגנטי ביותר בכדור הארץ, זה לא אומר שבאופן עקרוני לא יכולים להיות מינים או מכונות שיותר אינטליגנטים מהאדם. לא כל השג טכנולוגי הוא "למטרות טובות", אבל הוא עדיין השג טכנולוגי, גם חכמה וגם טכנולוגיה יכולים לנצל "לרעה", לא רק כוח פיזי או/ו מיניות יכולים לנצל לרעה, זה על עיקרון דומה. אני מבין שאולי את לא מתחברת לאנשים "מכנים", מסיבות רגשיות או/ו מיניות, אבל את לא צריכה לזלזל בחכמתם של אנשים כאלו. בתחומים שאותם אנשים מתמחים בהם, במלא אין הרבה רלוונטיות "לרגשות". למכונות יש יותר ערך בנושא הטכנולוגי, העניין התרבותי הוא כעיקרון משתנה הרבה פחות עם השנים, לדוגמה דמוקרטיה ואומנות הייתה עוד ביוון העתיקה, בעוד שמכוניות ורפואה מודרנית, לא היו בעת העתיקה. עידון הוא טוב לעיסוקים עדינים, אבל לכוח יש יתרון מובהק על החולשה, אם יש תחרות ביניהם.

 

[פנתרית סגולה]

לא בדיוק קראת והפנמת את תשובתי.

בקשר לכוח מול עדינות - אני תמיד בעד העדינות.
אגב, ניתוח עיניים או ניתוח לב דורשים עדינות רבה (דיוק מעודן). כל תעשיית המחשבים דורשת דיוק ועדינות. הייצור והטיפול בשעונים, שהיה פעם פאר הטכנולוגיה, דורשים עדינות/דיוק רבים.
אבל בעיקר - יחסי אנוש, שהם הטעם לחיים, דורשים עדינות רבה - לב רגיש ומבחין, יכולת לביטוי מדויק של עושר רגשות.

 

[Berethor]

דווקא כן הבנתי אותך ולכן גם רשמתי שעידון טוב לעיסוקים עדינים

וכאשר אין תחרות בין "העידון" לבין הכוח. מייצרי השעונים בעבר, לא באמת התחרו בנפחים שבעבר, דרך אגב שני מקצועות שכיום עושות לרוב מכונות במקום אנשים, במפעלים אוטומטיים, יש תחזיות שבעתיד יהיו אפילו יותר עבודות שמכונות יעשו במקום אנשים, מה שמצד אחד יותר נוח, אבל מצד שני יכול להביא ליותר הבטלה. על אותו עיקרון, גם אמן לרוב לא התחרה בחייל, למעשה החיילים הם אלו ששומרים על רוב בעלי המלאכה האחרים, שזה כולל גם נשים וגם גברים שאינם לוחמים במקצועם, במיוחד במדינות שבהן אין "גיוס חובה". אבל אם וכאשר, אמן היה צריך להתמודד מול לוחם, מי אתה חושבת שרוב הסיכויים שהיה מנצח, "רמז", לוחם. אבל אני מסכים לגבי זה שגם לעדינות יש תשימושים שלה, וכל עוד המצב "שקט" יחסית, אז יש פחות צורך בכוח. ביחסי אנוש שאינם אויינים, נימוס ועידון הם שימושיים ביחסי אנוש טובים, אם כי כפי שאת יודעת זה גם כן לא תמיד נדרש ביחסי אנוש, שהרי יש גם אנשים שנמשכים לדברים "כוחניים" וקשים יחסית אפילו בקשרים "טובים", BDSM זאת דוגמה טובה לכך, אם כי מדובר במיעוט.

 

[פנתרית סגולה]

ודאי, אם לי יש סכין ארוכה ביד, ואני גם מאומנת בשימוש בה,

ומישהו תרבותי ומעודן עומד שם, נניח עסוק בשיחה נעימה עם אדם כמוהו, ואני נועצת בו את הסכין, אז לפי גירסתך, "ניצחתי". לפי הגירסה של התרבות המפותחת, עצם המעשה הזה הוא תבוסת האנושיות.
מלחמות, וצבאות, הם עפ"י הגדרתי תבוסה של התרבות, של האנושיות, של כל מה שיש לו ערך בחיים. לכן החייל הוא בעצם גידול ממאיר על גופה של החברה. ברור שכאשר אדם אחד, או עם אחד, מפתח אלימות ונוקט באלימות, מיד האלימות השתלטה על העניינים. לפי גירסתך, "ניצחה". כי העם המותקף פשוט חייב לנקוט גם הוא באלימות. אם לשכנינו יש חיילים, שהם כשלעצמם תפקיד ממאיר בחברה, גם אנחנו צריכים לאמן חיילים.
והמוזות אז שותקות, לפי האימרה הידועה.
אביא דוגמה אחרת: אם סַבָּל שרירני מתקיף מרצה באוניברסיטה, הסבל, עם כל היותו פרימיטיב גס רוח, "ינצח". זאת לפי גירסתך.
או דוגמה אחרת: הנבלה שזרק נעל על נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, ופגע בפניה, "ניצח".....

 

[Berethor]

קודם כל, אם רק לצד אחד יש נשק, אז לאימונים יש פחות רלוונטיות

ברושם שאולי קיבלת מסרטים, עם מספיק יכולול, כישורים ומזל, אדם לא חמוש, יכול לגבור על אדם חמוש, אבל באופן עקרוני, לאדם עם סכין יש יתרון ציודי מובהק על אדם שאין לו נשק. חוץ מזה שאמרתי "מתחרה", הכוונה הייתה למאבק יותר ישיר, ולא לתקיפה בהפתעה, של מישהו "חסר ישע" לחלוטין. אפילו אם לאמן יהיה נשק מסוג דומה, והוא יהיה מוכן לקרב, עדיין ללוחם יהיה יתרון עליו. חוץ מזה יש גם "את חוק הג'ונגל", אפילו אם "הטרף" לא יכול להיאבק, הוא עדיין יכול "להיטרף", ולמעשה זה רק הופך אותו "לטרף קל" יותר, אם לצד "הטורף" אין בעיה מוסרית עם לחימה או/ו פגיעה בחלשים. המרצה באוניברסיטה הוא טוב במקצוע שלו, אני לא מזלזל בכך, אבל זה לא מה שהיה מציל אותו, במאבק הישרדות אמיתי, לכן למרצה באוניברסיטה יש מצל שיש, חיילים, שוטרים או/ו שומרים במדינה שלו. לגבי דורית בייניש, העבריין שזרק עליה נעל "ניצח" אותה בטווח הקצר, אבל אולי הוא לא לקח בחשבון, שיש מאחוריה את בית המשפט והמשטרה, ולקבל שלוש שנים בכלא בשביל "מכה אחת" בשופטת, זה לא באמת היה משתלם לו, אבל כנראה שהוא לא היה חכם מספיק בשביל לחשוב על זה מראש, ולכן הוא עדיין עשה מה שעשה.

"Knives are scary. A single glimmer from its profile has been known to launch a thousand screams of horror. They're eminently deadly and dangerously easy to use. In Real Life, pulling one in a fistfight is pretty much a Game Breaker."

"Not in fiction, though, where they tend to be utter liabilities in a fistfight. In a Wire Fu movie, you should never bring a knife to a fistfight, because fisticuffs is king. Knives, guns, and any weapon that would give the wielder an advantage in a fight, especially if they're blood-spilling and are used against an unarmed opponent, have the reverse effect. They make it likelier that they'll never land a hit (Clothing Damage or minor cuts across the cheek or torso), and eventually get disarmed or forced to throw away their weapon."

http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/NeverBringAKnifeToAFistFight

 

[Berethor]

יכולול = יכולות

מצל = מזל

 

[פנתרית סגולה]

שוב לא הבנת את תשובתי.