מפחיד, מתסכל, מייאש....

[ב ר ד ק י ס ט י ת]

מפחיד, מתסכל, מייאש....

איך שאנחנו מתרגלים לכל דבר. מנידים בראש, אומרים אוי ואבוי, וממשיכים בשלנו. בלי שום כוונה לפתוח פה איזה דיון פילוסופי, פעם גם היו מדליקים פה נר לזכרם של הניספים, היום גם זה לא. ....כשחזרנו בדיוק נפתח שם הפקק שהיה כי ירו שם... איך עוברים על זה... כאילו רגילים לזה וזה אשכרה שיגרה... הנהג אומר לנו כרגע היה כאן ירי אז כנראה שנתקע פה בכביש איזה חצי שעה שעה בשיא הפשטות וזה מלחיץ לשמוע את זה... וואו! "אדם חי בלבבות, במותו, הוא אדם שיש לו חיים מעבר לכריכה האחורית של ספר חייו עלי אדמות. אדם חי בלבבות, במותו, הוא אדם שיש לו חיים, כגיבור, כבן בית, בין הכריכות, בתוך ספר החיים של זולתו. אדם חי בלבבות, במותו, הוא אדם שיש לו חיים בתוך משמעות החיים של אדם קרוב, בחייו. אדם חי בלבבות, במותו, מקבל חיים עלי לבבות, באין לו חיים עלי אדמות. אדם חי בלבבות, במותו, נותן חיים בעלי משמעות, עלי אדמות."

 

[הצופה.]

הולך ופוחת הדור

 

[פשוט אישה**]

ברדי......

לא מתרגלים..... לכל אחד "מנת" הכאב שלו , מי יכול למדוד כאב מול כאב , אף אחד ..... אותו הדבר לגבי "הנר" שאולי כאן לא דלק .... הכל סימנים חיצוניים .... מה שחשוב אלו הדברים שמתרחשים אצל כל אחד שם בפנים בלב.... לילה