מפחד להתחתן

מפחד להתחתן

אני וחברה שלי נהיה בקרוב שלוש שנים ביחד ואני חושב להציע לה נישואים. אנחנו גרים ביחד, אוהבים מאוד ומדברים על מיסוד הקשר הרבה בזמן האחרון. אמנם היא מדברת על זה יותר ממני (הרבה יותר) וגם מכיוון המשפחה שלה יש לא פעם רמיזות, אבל אני מניח שזה טבעי כי אנחנו מספיק זמן ביחד ואוהבים ובגיל הנכון... (27-28). העניין הוא שאני לא בטוח מאה אחוז שאני מוכן למחויבות כזאת. אני אוהב אותה מאוד ורוצה להתחתן איתה, אבל מפחד נורא. היו לנו לא מעט קשיי הסתגלות כשעברנו לגור יחד עם המון המון מריבות בהתחלה. לא מזמן הזוגיות שלנו היתה ממש על סף משבר בעקבות המריבות האלו, לא הסתדרנו ורבנו על כל משפט שני. שנינו חשנו בפרשת דרכים אבל בגלל שאנחנו כל כך אוהבים החלטנו שאנחנו חייבים לעצמנו להתגבר על זה. הלכנו ליועץ זוגי שעזר לנו מאוד והמצב עכשיו בעקבות זה הרבה יותר טוב, אחרת לא הייתי חושב בכלל על להציע לה להתחתן. ולמרות זאת, יש בי את הפחד הזה שהתקופה הקשה שהזוגיות שלנו עברה שוב תחזור - כשנהיה כבר נשואים ואז יהיה מאוחר מדי. איך נפטרים מההרגשה הזאת? האם צריך פשוט להתעלם ממנה ולצעוד הלאה או לעצור רגע ולחשוב לפני שנכנסים למחויבות שכזאת? אשמח לשמוע עצות מאנשים עם ניסיון ושהיו במצב שלי. תודה מראש, תומר.
 

seeyou

New member
גם אני בגיל 27 לאחר 3 שנים.התחתנתי

רוצה להיות 100%? אין דבר כזה. אנו המין החזק מקבלים פיק ברכיים כאשר שומעים על חתונה.
 
תשאל כל מי שהתחתן ויאמר לך שהרגיש

בדיוק מה שאתה מרגיש. אם אתה עקרונית בעד הקמת משפחה, אז לדעתי לקפוץ למים ולקוות לטוב. אם לא נראה לך שאתה מעונין בממסגרת משפחתית אז תמשיך להתלבט ותקח בחשבון שיום אחד ימאס לחברה שלך והיא תאמר שלום ותחפש את עתידה במקום אחר כמו שקורה אצל הרבה זוגות. נשים בד'כ רוצות לממש את עצמן באמהות ובמשפחתיות.
 
היי תומריקו

הפחד שלך הוא לגיטימי לחלוטין. אפשר לשאול על מה היו המריבות שלכם? אולי סתם ויכוחים שטותיים ואולי לא. לפני חתונה או הצעת נשואים לכל הגברים שאני מכירה היה פחד. יש לי חברה שבעלה הציע לה נשואים והקיא בתוך המסעדה הוא פשוט לא הרגיש טוב. גם כשנכסים לחופה בדרך כלל האשה היא הקולית והגבר פוחד מתחיל לבכות וכל אלה. אז תשים בצד את הפחדים אתה איתה כבר שלוש שנים וזה המון. אני נשואה 5 חודשים והכרנו שנה עד החתונה זאת אומרת שאנחנו שנה וחצי ביחד בסך הכל. אז תבדוק אם הכל בסדר איתך כי זה צעד מאוד גדול.
 
המריבות שלנו היו

בדרך כלל על שטויות, לא דברים עקרוניים. ה"ענן" הגדול שריחף מעל הקשר בינינו לאורך תקופה היה הבדל אחד משמעותי שהיא חילונית ואני מסורתי, אבל גם על זה התגברנו ואנחנו מסתדרים יופי מהבחינה הזאת, היא שומרת למעני דברים שחשובים לי ואני קיבלתי דברים שלא חשבתי שאחיה איתם. יש לי אמנם חששות מהעניין כי תמיד חשבתי שאני אתחתן עם בחורה מסורתית, אבל אני אוהב את חברה שלי וכבר מזמן הבנתי שהיא האחת. אני מניח שאולי מזה נובע הפחד שלי. אני לא רוצה להיפרד ממנה כי אני אוהב אותה, מצד שני פוחד שאחרי החתונה יהיו לנו מריבות ושלא נסתדר... זה עדיין חששות נורמלים?
 
אתה שומר שבת וכל זה? ../images/Emo8.gif

החששות שלך נורמלים לחלוטין. אבל אל תתן להם להשתלט עליך אם אתם שלוש שנים ביחד ומסתדרים טוב. אתם גרים יחד? כי אם לא הייתי ממליצה לעבוד לגור יחד לנסות לראות את הקשר כמו בנשואים. אל תפחד הכל יהיה בסדר זה לא סוף העולם. אתה רציני וכנראה שגם היא אם היא הלכה איתך ליועץ זוגי. בהצלחה תכתוב לי. מלי
 
תומר תומר תומר - רק דבר אחד

גם אם אתה מאוד פוחד אם היא האחת בחייך ורוצה מאוד - לך על זה חבל להפסיד אהבת חיים בשביל כמה חודשים קדימה או אחורה הרי במוקדם או במאוחר תעשו את זה אז מה זה משנה אם זה ב-27 ושמונה חודשים או 29 ו-4 חודשים רק תסכם איתה שאתה רוצה קצת לחכות עם ילדים ואז יהיה לכם עוד זמן יחד בדיוק כמו שאתם בדירה ביחד עובדים וחיים בהצלחה באדי
 
רק דבר אחד בטוח בחיים

וזה שכולנו נמות. אבל בנימה אופטימית יותר - החששות טבעיים והרבה מתחתנים כשהם באופוריה של ההתאהבות ומתגרשים. אתם לפחות עברתם כבר משבר רציניים ויצאתם מחוזקים כך שאתם חכמים יותר ויודעים להימנע מליפול לאותו בור. ויש לכם גם הסכמות על מה כל אחד מתפשר כדי שתוכלו לחיות יחד. נשמע לא רע. מהמעט שכתבת אני נותנת את ברכתי
 

מיריVA

New member
רק הערה קטנה קטנה - קראתי

שאתה מסורתי והיא לא - אולי כדאי לפני נישואין לבדוק איך זה יתישב לכם עם ילדים... - יש מלא דברים שמשתנים עם ילדים ויכול להיות שיהיו ביניכם אי הסכמות לגבי גידול. אני אישית נתקלת בהמון מצבים שבכלל לא חשבתי לתהות לגבי העמדה של בעלי לגביהם כי כשהתחתנו הייתי רחוקה מלחשוב על ילדים - אבל היום הם חשובים לי נורא.
 

ענתי 10

New member
תשמע, זה נורא פשוט -

אם יש ספק - אין ספק. אתה לא שלם עם עצמך, אז למה לסבך את עצמך עוד יותר? אין דבר כזה "הזמן הנכון" וה"גיל הנכון". בעלי יצא עם אישתו הראשונה 6 שנים, התחתן (בגלל ה"גיל הנכון", ותקופת הכרות ארוכה) והתגרש כעבור פחות משנה. ואז הכיר אותי, ואחרי שנה וחצי התחתנו, הבאנו 2 ילדים, וחיים באושר. זה מאוד תלוי בבני אדם, ביחסים, וממש לא תלוי בגיל או בתקופה של הכרות. אז לא יקרה כלום אם תקח לעצמך עכשיו איזה חצי שנה של מבחן וחשבון נפש, ותשקול האם זה באמת מה שאתה רוצה.
 

רוית ב

New member
אתה אוהב אותה?

כל כך הרבהשנים יחד.... זה רק אהבה וחברות לפחד מותר מקסימום עשית טעות אפשר להתגרש זה לא כייף גדול אבל לא סוף העולם אני מבטיחה לך אתה אנושי אבל אם תחכה יותר מידי זמן לא תדע לעולם נכון??? יאללה מספיק לך על זה ותראה שתהיה מאושר כולם מפחדים להתחתן אפילו אני פחדתי מוות ועשיתי את זה... מאחלת הרבה אושר וזכור החייםנ ותנים המון הזדמנויות יש לך אחת כבר הרבה שנים אל תשחרר כל כך מהר אחרי הכל אהבה לא מוצאים בסופר.
 
למעלה