מפחדת

[נתי26]

מפחדת

שלום לכן אני פונה אליכן מתוך כאב גדול ופחד. לאחרונה עברתי כריתת רחם וקיבלתי את הידיעה המרה שלא אוכל ללדת ילדים. אני מפוחדת ואובדת עצות. למזלי, יש לי שחלות ואוכל להשתמש בשירותי פונדקאות עם ביציות משלי. הכל נראה לי גדול ומפחיד ואני לא יודעת איך לבלוע את הגלולה המרה. התהליך נראה לי כל כך ארוך ומייגע ואני על סף יאוש. כל היום אני לא מפסיקה לבכות.אנא עיזרו לי.

 

[מירבי*]

נתי יקירה../images/Emo20.gif

ההתמודדות עם כריתת רחם בוודאי מורכבת ולא פשוטה, את בתחילת הדרך ואני בטוחה שאט אט תביני שיש לך את הכוחות להתמודד. האם את נשואה? יש בפורום מספר בנות שעברו כריתת רחם או כאלה שנולדו ללא רחם, תהליך הפונדקאות מאפשר להן קבלת ילד גנטי שלהן וצריך לברך על כך שיש אופציה כזאת. נסי לראות את חצי הכוס המלאה, יש לך שחלות שיכולות לייצר ביציות שמהן יוולדו ילדייך. תני לעצמך את הזמן הדרוש להתמודדות עם הכריתה ועם ההשלכות שלה, אל תאיצי בעצמך.

 

[נתי26]

אני נרגשת

שלום מירב אני חייבת לציין שאני נרגשת מאוד מהתגובות. לפורום הגעתי במקרה, ע"י המלצה של חברה. לא ציפיתי לתגובות ומסרים כל כך מהר. אני מודה לכן מקרב לב על ההתייחסות. אני מרגישה סחרחורת מהמהירות בה משתנים חיי. עברתי כריתת רחם בשל סרטן ואני מרגישה שטרם התמודדתי עם המחלה הנוראית הזו ועל אחת כמה וכמה עם ההשלכות שהיא השאירה לי. לגבי שאלתך, כן, אני נשואה. אשמח לשמוע מבנות נוספות כי אני מרגישה שלמרות התמיכה שאני מקבלת מסביב (יש לי משפחה נפלאה והרבה חברים מקסימים), אני עדיין מרגישה לבד ומאוד מבולבלת. תודה על הכל, באמת. מכל הלב.

 

[בנדה1]

הי נתי, ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

כולנו כאן התמודדנו עם הידיעה שלא נוכל להרות, לכל אחת לקח את הזמן לקלוט לעכל ולהבין שזה לא סוף העולם. אחרי הכל אנחנו זה לא רחם ואשה אינה נמדדת ע"פ יכולתה ללדת כן או לא... למזלנו יש אפשרויות אחרות להקמת משפחה - פונדקאות ואימוץ ולכן אחרי שתתאוששי תגלי שהכל אפשרי, זו רק שאלה של מחיר... המון המון הצלחה והחלמה מהירה.

 

[עָנת]

נתי שלום ../images/Emo24.gif

שעוברים אקט מאוד משמעותי וטראומתי,שיש לזה השלכות,במיוחד על פריון( שמשפיע על הנשיות(תרתי משמע),זה מאוד קשה

. אני כותבת לך,כאחת שהגיעה לתהליך הפונדקאות,לאחר טראומה רצינית של הגוף.(לאחר לידת בתי,עברתי קטיעת רגל מתחת לברך עקב נמק שנוצר שם

) הקבלה,היא לא פשוטה,אבל לאט לאט(קחי לך את הזמן) את תביני שאת יכולה להביא ילדים לעולם,כמובן שאת לא יכולה לשאת הריון. ובגלל זה נועד חוק הפונדקאות,לאפשר בין היתר ,לנשים שאינן יכולות לשאת הריון(כמוני למשל) מכל מיני סיבות,להיות אמא! תהיי חזקה,אני בטוחה שכן,ואת תקבלי כל דרך אפשרית על מנת שתהיי א מ א . ועוד משהו:בהתחלה התהליך נראה מסובך לאללה(והאמיני לי,אני כרגע בתהליכי "גט" מהפונדקאית שלי(זה הרגשה נוראית,כמה מו"מ,ממש סיוט מתמשך

.) ואני לפני סיבוב שני,ונכון לעכשיו,כל החששות,הלבטים,הפחדים,החישובים הכלכלים עולים לי לראש

אבל, אני יודעת,ברגע שאהיה בתוך התהליך ארגיש יותר טוב

אמרתי לך

 

[נתי26]

שוב תודה

אני מרגישה הרבה יותר טוב אחרי ש"גיליתי" את הפורום הזה... באמת! תודה לכן על היחס החם וההבנה. מעכשיו אני משתתפת קבועה! תודה תודה!

 

[הילשוש]

היי נתי

ברוכה הבאה לפורום והמון הצלחה בהמשך הדרך

אני עצמי רוצה להיות פונדקאית לזוג נחמד שיהיה טוב לילד שאביא להם שיפנקו אותו ויתנו לו מה שהוא צריך (שיקנו לו לימודים כלים והכשרה לחיים הקשים שיש לנו) שיהיה שבת שלום והמון סבלנות ואהבה הילשוש

 

[נתי26]

הי הילשוש

תודה על הברכות החמות ואיחולי ההצלחה... אני מקווה שתמצאי זוג נחמד שיתייחס אליך בכבוד הראוי ובהערכת תודה. אני חושבת שאתן עושות עבודת קודש... זו בהחלט מצווה!!! לכי תדעי, אני מאמינה שאנחנו נתחיל לחפש בקרוב מישהי, אולי עוד יצטלבו דרכינו..אין לדעת... שתהייה לך שבת נפלאה והרבה אושר

נתי

 

[miri71]

היי נתי היקרה, הזכרת לי את עצמי

לפני 9 שנים, אחרי כריתת רחם בעקבות סרטן צוואר הרחם. רק אז הייתי עוד רווקה ובלי בן זוג קבוע והחוק לנשיאת עוברים רק היה בדיונים בכנסת, הוא הרי התקבל שנה אחרי הניתוח שלי. אני מבינה אותך - זה באמת מפחיד. זה מפחיד אותי לפעמים גם היום, אבל אפשר כן לחיות עם זה, אפשר וצריך לקוות לטוב ולשמור על עצמך בשביל לחיות חיים טובים ואפילו טובים יותר בעתיד. את בטח יודעת שאחרי 5 שנים יהיו לך את כל הסיבות שבעולם לפחד פחות. ועכשיו, בגלל שאני מאוד מעשית וזה מה שלי בכל אופן די עוזר לחיות, תגידי - איזה סוג של גידול היה לך? מה אומרים לך לגבי החשיפה לרמות הורמונים גבוהות בעתיד כשתצטרכי - ואכן תצטרכי - לעבור טיפולי הפריה? איפה מיקמו לך את השחלות ואיזה סוג של שאיבה תוכלי לעבור (ואגינלית או בטנית? או אולי דרך הטבור? אלה הדברים שכדאי לך לברר כבר היום. וכמובן, לקחת אישורים רפואיים מפורטים על מצבך היום. את מוזמנת לכתוב לי גם במסר אישי מתי תרצי. בהצלחה מכל הלב ותשמרי על עצמך.