מפחדת להודות
פשוט נטרפת פחד, ומנסה לכתוב את ההודעה בפעם העשירית, אבל כנראה שלא יהיה מנוס מלהודות שכנראה שיש לי מוקד ברקטום. אני מאובחנת 3.5 שנים בלפרוסקופיה להוצאת 2 ציסטות שוקולד בגודל 12 ס"מ כל אחת, נראו הידבקויות בין שחלות לחצוצרות, ובמעיים. אחרי ניתוח טופלתי בגלולות באופן רצוף, עם הפסקות כל 3-4 חודשים, והכל היה תקין חוץ מציסטה קטנה שהופיע ישר אחרי הניתוח אבל לא שינתה את גודלה במהלך השנים. מזה 7 חודשים אני מנסה להרות ולא נוטלת גלולות, הציסטה גדלה קצת, והופיעו מוקדים חדשים באגן.. המחזורים נהיים בלתי נסבלים. ולאחרונה הטוסיק מדמם גם, ובמחזור האחרון חשבתי שהוא עומד להתפוצץ, כל התקפת כאב הרגישה כאילו שיש לי צורך להתרוקן, אפילו שכבר לא היה מה להוציא.. ועכשיו, שבוע אחרי המחזור אני מרגישה שיש משהו ברקטום שמפריע ומציק כשאני יושבת. לא כאב שמצריך כדור - אבל בהחלט אני מרגישה שיש משהו בפנים... וגם בניסיון לקיים יחסים עם בעלי, מאוד כאב לי (משהו שלא קרה אף פעם לפני זה). מה עושים??? איזה בדיקות? ביום ראשון אצור קשר עם תה"ש לקביעת תור (אפילו שפעם אחרונה ויחידה שם לפני 3 שנים היתה טראומתית, הגעתי במיוחד מהצפון, שעתיים וחצי נסיעה , מי שקיבל אותי היה רועי משיח, חודש אחרי ניתוח ישר הציע לי לעבור ניתוח נוסף עוד לפני שבדק אותי, ואפילו לא התלוננתי על כאבים כי הרגשתי מצוין. זה עשה לי הרגשה מאוד רעה, שלא מתייחסים אליי ולאנמנזה שלי). הייתי במעקב אצל גניקולוג מעולה, אבל החלטתי שכדאי לתת "הזדמנות" נוספת לתה"ש - כשיש איברים נוספים שמעורבים.... אבל עד שיגיע תורי - מה עושיםםם?? יש בדיקות שכדאי לעבור לפני שאגיע לשם? איך להתמודד? ושאלה נוספת אם אפשר, סיפרתי לרופאת פוריות שלי על החמרת אנדו' - היא הציע להתחיל דקא 0.1 מיום 21 למחזור... האם זה ישבש את הביוץ שלי? כרגע אני מבייצת טיבעי כמו שצריך.. צילום הרחם וחצוצרות תקין, הזרע תקין גם הוא, ולכן מנסים הזרעות טבעיות. הבעיה שבעלי לא מוכן לטיפולים הורמונליים - הזרעות הורמונאליות ו-IVF מבחינתו לא באים בחשבון... הוא לא מסכים שאתעלל בעצמי ובגופי, וטוען שמעדיף לאמץ ילד ושאמא בריאה תגדל אותו, ולא אמא נכה וסובלת לילד ביולוגי.... ). אז בינתיים רציתי לבדוק מה דקא יעשה לגופי... תודה מראש למתייחסות...
פשוט נטרפת פחד, ומנסה לכתוב את ההודעה בפעם העשירית, אבל כנראה שלא יהיה מנוס מלהודות שכנראה שיש לי מוקד ברקטום. אני מאובחנת 3.5 שנים בלפרוסקופיה להוצאת 2 ציסטות שוקולד בגודל 12 ס"מ כל אחת, נראו הידבקויות בין שחלות לחצוצרות, ובמעיים. אחרי ניתוח טופלתי בגלולות באופן רצוף, עם הפסקות כל 3-4 חודשים, והכל היה תקין חוץ מציסטה קטנה שהופיע ישר אחרי הניתוח אבל לא שינתה את גודלה במהלך השנים. מזה 7 חודשים אני מנסה להרות ולא נוטלת גלולות, הציסטה גדלה קצת, והופיעו מוקדים חדשים באגן.. המחזורים נהיים בלתי נסבלים. ולאחרונה הטוסיק מדמם גם, ובמחזור האחרון חשבתי שהוא עומד להתפוצץ, כל התקפת כאב הרגישה כאילו שיש לי צורך להתרוקן, אפילו שכבר לא היה מה להוציא.. ועכשיו, שבוע אחרי המחזור אני מרגישה שיש משהו ברקטום שמפריע ומציק כשאני יושבת. לא כאב שמצריך כדור - אבל בהחלט אני מרגישה שיש משהו בפנים... וגם בניסיון לקיים יחסים עם בעלי, מאוד כאב לי (משהו שלא קרה אף פעם לפני זה). מה עושים??? איזה בדיקות? ביום ראשון אצור קשר עם תה"ש לקביעת תור (אפילו שפעם אחרונה ויחידה שם לפני 3 שנים היתה טראומתית, הגעתי במיוחד מהצפון, שעתיים וחצי נסיעה , מי שקיבל אותי היה רועי משיח, חודש אחרי ניתוח ישר הציע לי לעבור ניתוח נוסף עוד לפני שבדק אותי, ואפילו לא התלוננתי על כאבים כי הרגשתי מצוין. זה עשה לי הרגשה מאוד רעה, שלא מתייחסים אליי ולאנמנזה שלי). הייתי במעקב אצל גניקולוג מעולה, אבל החלטתי שכדאי לתת "הזדמנות" נוספת לתה"ש - כשיש איברים נוספים שמעורבים.... אבל עד שיגיע תורי - מה עושיםםם?? יש בדיקות שכדאי לעבור לפני שאגיע לשם? איך להתמודד? ושאלה נוספת אם אפשר, סיפרתי לרופאת פוריות שלי על החמרת אנדו' - היא הציע להתחיל דקא 0.1 מיום 21 למחזור... האם זה ישבש את הביוץ שלי? כרגע אני מבייצת טיבעי כמו שצריך.. צילום הרחם וחצוצרות תקין, הזרע תקין גם הוא, ולכן מנסים הזרעות טבעיות. הבעיה שבעלי לא מוכן לטיפולים הורמונליים - הזרעות הורמונאליות ו-IVF מבחינתו לא באים בחשבון... הוא לא מסכים שאתעלל בעצמי ובגופי, וטוען שמעדיף לאמץ ילד ושאמא בריאה תגדל אותו, ולא אמא נכה וסובלת לילד ביולוגי.... ). אז בינתיים רציתי לבדוק מה דקא יעשה לגופי... תודה מראש למתייחסות...
