מפחדת לאבד אותך
רוצה לרשום לך את כל המילים, רוצה לרשום לך כיצד מרגישה? אבל איך אני מרגישה אני בעצמי לא יודעת. כואבת, כועסת, מבינה, אוהבת, מתרחקת.... אף פעםלא הרגשתי כל כך הרבה בפעם אחת... לא מבינה את עצמי ולא מצליחה להבין מה קורה. כבר סופ"ש ואני נחנקת מהכאב, אבל מנסה להבין אני אוהבת כל כך אבל רוצה רק להתרחק כדי לא להפגע. את מכאיבה לי אבל זו לא הכוונה. והסוף אומנם נקרא רחוק אבל הוא קרב, וזה מכאיב מבפנים והדמעות עוד מעט עולות ולא רוצה שתעזבי, לא רוצה שתשאירי אותי לבד. שונאת את הסוף הזה שרק יכאיב, רק יפצע את נשמתי. רוצה לומר לך את כל המילים, רוצה לומר לך מה מרגישה רוצה לספר לך את כל האמת לאמיתה, רוצה לשאולא ותךש אלות בלי לפחד מהתשובה. ככל שממשיכה לחשוב על מה שקורה נאבדת בתוך עצמי. מחפשת את השלוה והשקט שמאמינה שנמצאים איפשהו בתוכי אך המחשבות לא נותנות לי אפשרות לחפש, אפשרות לשקוע בשינה מתוקה. איך אפשר לוותר על חלקים שלי חלקים שאמרת שניתנים עבורי? ולאבד עוד מישהו בחיים, ולדעת שאני אהיה במקום אחר, ואת תהיה איפשהו שם ממשיכה הלאה, ואני רק עם זיכרון ועם הכאב של געגוע. מפחדת מהסוף ומפחדת להמשיך לאהוב. רוצה לשבת שבוע הבא מולך ולתת למילים לזרום ממני, לא לחשוב פעמים ולא לפחד. מפחדת לאבד אותך, ומפחדת שכבר איבדתי אותך ממזמן או שבכלל לא היית "שלי" אז אין מה לאבד
רוצה לרשום לך את כל המילים, רוצה לרשום לך כיצד מרגישה? אבל איך אני מרגישה אני בעצמי לא יודעת. כואבת, כועסת, מבינה, אוהבת, מתרחקת.... אף פעםלא הרגשתי כל כך הרבה בפעם אחת... לא מבינה את עצמי ולא מצליחה להבין מה קורה. כבר סופ"ש ואני נחנקת מהכאב, אבל מנסה להבין אני אוהבת כל כך אבל רוצה רק להתרחק כדי לא להפגע. את מכאיבה לי אבל זו לא הכוונה. והסוף אומנם נקרא רחוק אבל הוא קרב, וזה מכאיב מבפנים והדמעות עוד מעט עולות ולא רוצה שתעזבי, לא רוצה שתשאירי אותי לבד. שונאת את הסוף הזה שרק יכאיב, רק יפצע את נשמתי. רוצה לומר לך את כל המילים, רוצה לומר לך מה מרגישה רוצה לספר לך את כל האמת לאמיתה, רוצה לשאולא ותךש אלות בלי לפחד מהתשובה. ככל שממשיכה לחשוב על מה שקורה נאבדת בתוך עצמי. מחפשת את השלוה והשקט שמאמינה שנמצאים איפשהו בתוכי אך המחשבות לא נותנות לי אפשרות לחפש, אפשרות לשקוע בשינה מתוקה. איך אפשר לוותר על חלקים שלי חלקים שאמרת שניתנים עבורי? ולאבד עוד מישהו בחיים, ולדעת שאני אהיה במקום אחר, ואת תהיה איפשהו שם ממשיכה הלאה, ואני רק עם זיכרון ועם הכאב של געגוע. מפחדת מהסוף ומפחדת להמשיך לאהוב. רוצה לשבת שבוע הבא מולך ולתת למילים לזרום ממני, לא לחשוב פעמים ולא לפחד. מפחדת לאבד אותך, ומפחדת שכבר איבדתי אותך ממזמן או שבכלל לא היית "שלי" אז אין מה לאבד
