הבהרה
אני רוצה להתייחס למשפט הראשון - לא הייתה בכוונתי להתייחס כלל לנושא של ההידבקות הצולבת. רציתי רק, וזה מה שעשיתי (השאר זו פרשנות שאני מודה לך עליה , כי היא דורשת את הבהרתי). להזכיר שיש בוגרים שדרך ההתמודדות שלהם עם המחלה מונעת מהם מפגשים עם בריאים. בדרך כלל בוגרים אלה גם לא נפגשים עם הסיאפניקים, כי רוב הסיאפניקים שנפגשים בינם לבין עצמם הם כאלה שיש להם קשרים חברתיים נרחבים. אני מרגישה חובה להזכיר את השונות כדי שמי שלא מרגיש כמו קרן יבין שהוא לא יוצא דופן - שיש עוד כמותו. להזכירך, את הדיון שהיה כאן לגבי נישואים - שאתם הזכרתם לי ולאחרים שלא כולם נשואים וכו'... ולגבי ציפיותיך ממני - אני לא רוצה לקחת חלק בויכוח הרפואי. אני יכולה לתרום את כישוריי ואת הבנתי הפסיכוסוציאלית. אז אם האיגוד, שאני,כידוע לא חברת ועד בו -וע"כ לא שותפה בקביעת המדיניות, מחליט לקיים כינוס, אני אעשה כל אשר אני יכולה בתחום עיסוקי לסייע. כאשר האיגוד יחליט - וללא קשר עם החלטה כזו - כאשר אני בקשר פרטני עם בוגר, אני מחפשת דרכים לסייע לו להתגבר על קשיי ההתמודדות שלו, כפי שהם באים לידי ביטוי אצלו. למשל, כשבוגר מבקש ממני לקיים קבוצת בוגרים, אני מסייעת לו למצוא (ואני מדברת על עובדות) קבוצת תמיכה או קבוצה מתאימה במקום אחר - לאו דווקא קבוצות של חולים, ובודאי לא קבוצות של סיאפניקים. להזכירך, מזה שנים אני מקיימת באיגוד קבוצות של הורים (ממפגש כזה יצאתי לפני 10 דקות)ולא קיימתי אף פעם קבוצה של חולים. ולתוהים, הסיבה שדליה ואני מתכתבות בפורום ולא מדסקסות בנושאים הנדונים באופן פרטי, היא כי אני (וכנראה גם דליה) חושבות שכדאי שגם אחרים יחשפו לדעותנו. וחוץ מזה, דליה ואני מאוד מחבבות ומעריכות אחת את השנייה (נכון דליה?) וזה נחמד אולי להציג דיון עינייני ולא רק התנצחות גסה, כמו שלצערי קורה יותר מידי בפורום שלנו.