כרגע במיכאל
New member
מפגש אחרון..סוף סוף..
ביום ראשון היה לי את מפגש 14-האחרון.. ומיום ראשון התעצלתי כול פעם לכתוב לכם איך היה-אמרתי לעצמי, די! אני רוצה לספר להם-ולא יודעת למה לא התחשק לי... היה מזה כייף ומרגש! קיבלנו תעודות, היצטלמנו..היה עצוב מרגש ומיוחד. הבאתי אח"כ משו שהכנתי למנחה שלי-הכנתי מקיפולי נייר קופסא-וככה עשיתי קופסא בתוך קופסא ובכול קופסא רשמתי פתגם על ידידות-הוא אהב את זה ושמר את זה כדיי לנסות ללמוד את הקיפולי נייר. במפגש עצמו היה כייף-כול פעם לפני שהוא חילק תעודה הוא אמר משהו על התלמיד/ה ואז אמר את שמו. אז כול פעם שהוא אמר שהוא דיבר עם התלמיד/ה ישר ניחשו שזו אני-אבל הם קיבלו בחזרה את מה "שמגיע" להם-וראו שלא רק אני מדברת איתו..חחח-עליי הוא אמר שאני מכירה ת'משיבון שלו יותר טוב ממנו-וסתם חילק מחמאות לכולם כזה.. אח"כ עזרתי לו לסדר-כי אמרתי ייאלה, גם ככה אני מדברת איתו אז למה שלא אעזור לו...ודיברנו ודיברנו..והיה כבר מאוחר אז הוא לקח אותי טרמפ הבייתה [טוב לא נעים ללכת לבד בחושך] אז בגלל העקשנות שלו עשינו סיבוב בשכונה שאני לא ממש מכירה ועד שהגענו-היה מצחיק בדרך אבל בסוף-הוא התעקש להביא אותי עד הבית והצליח. אני אמרתי לו כשהיינו קרובים-"הנה אתה רואה, למה אתה קשן?" אז הוא אומר לי "מה,את עייפה כנראה, היינו פה כול הזמן" חחח כן בטח...מצחיק! קיץ קץ-הוא נתן לי להבין שלא נפרדים איזה אלף פעם-כי הוא ידע למה הוא אמר את זה לי-אבל אני לא חסרת הבנה או משהו-בכול זאת... מצטערת אם גיליתי משהו שלא הייתי אמורה לומר.. בסוף אני שמחה שסיפרתי לכם-כי אמרתי לעצמי, מה? אני אספר להם את כול זה..בסוף יצא טוב. ואפילו שיש לי מחר מבחן בספרות [אהמ] אני מקדישה לכם זמן וכותבת-תראו איזו חמודה אני! [= לילה טוב לכולם!
ביום ראשון היה לי את מפגש 14-האחרון.. ומיום ראשון התעצלתי כול פעם לכתוב לכם איך היה-אמרתי לעצמי, די! אני רוצה לספר להם-ולא יודעת למה לא התחשק לי... היה מזה כייף ומרגש! קיבלנו תעודות, היצטלמנו..היה עצוב מרגש ומיוחד. הבאתי אח"כ משו שהכנתי למנחה שלי-הכנתי מקיפולי נייר קופסא-וככה עשיתי קופסא בתוך קופסא ובכול קופסא רשמתי פתגם על ידידות-הוא אהב את זה ושמר את זה כדיי לנסות ללמוד את הקיפולי נייר. במפגש עצמו היה כייף-כול פעם לפני שהוא חילק תעודה הוא אמר משהו על התלמיד/ה ואז אמר את שמו. אז כול פעם שהוא אמר שהוא דיבר עם התלמיד/ה ישר ניחשו שזו אני-אבל הם קיבלו בחזרה את מה "שמגיע" להם-וראו שלא רק אני מדברת איתו..חחח-עליי הוא אמר שאני מכירה ת'משיבון שלו יותר טוב ממנו-וסתם חילק מחמאות לכולם כזה.. אח"כ עזרתי לו לסדר-כי אמרתי ייאלה, גם ככה אני מדברת איתו אז למה שלא אעזור לו...ודיברנו ודיברנו..והיה כבר מאוחר אז הוא לקח אותי טרמפ הבייתה [טוב לא נעים ללכת לבד בחושך] אז בגלל העקשנות שלו עשינו סיבוב בשכונה שאני לא ממש מכירה ועד שהגענו-היה מצחיק בדרך אבל בסוף-הוא התעקש להביא אותי עד הבית והצליח. אני אמרתי לו כשהיינו קרובים-"הנה אתה רואה, למה אתה קשן?" אז הוא אומר לי "מה,את עייפה כנראה, היינו פה כול הזמן" חחח כן בטח...מצחיק! קיץ קץ-הוא נתן לי להבין שלא נפרדים איזה אלף פעם-כי הוא ידע למה הוא אמר את זה לי-אבל אני לא חסרת הבנה או משהו-בכול זאת... מצטערת אם גיליתי משהו שלא הייתי אמורה לומר.. בסוף אני שמחה שסיפרתי לכם-כי אמרתי לעצמי, מה? אני אספר להם את כול זה..בסוף יצא טוב. ואפילו שיש לי מחר מבחן בספרות [אהמ] אני מקדישה לכם זמן וכותבת-תראו איזו חמודה אני! [= לילה טוב לכולם!
נראה שאת והמנחה שלך הייתם קרובים..בטח קשה לך ל"הפרד". אני והמנחה שלי לא היינו כל כך קרובים והיה לי מאוד מאוד קשה. בכל אופן..אני מאחל לך שעכשיו כשאת בוגרת מיכא"ל תצליחי בכל דרך שתפני. ותמשיכי עם השירים שלך...הם מאוד יפים.