מעשיות לשבת

[שלא מרצונו]

מעשיות לשבת

שהופיעו ב"כל העיר" שמרתי כמה .תהנו.

 

[שלא מרצונו]

מעשה ברבי יוחנן

מעשה ברבי יוחנן שהייתה לו תרנגולת. והיה מטפל בה כטפל אם בעוללה. והיה מאכילה מיני מתיקה ושומשומין, ומלטפה ומלמדה דברי חכמים. והיה מתפאר בה בפני כל יושבי מידין, והיו תינוקות של בית רבן משחקין בה. וכל העיר הייתה שמחה וצהלה. ויהי ביימים ההם ותבוא אשת רבי יוחנן, ויהי אך ראה ראתה את התרנגולת, ותאמר הן טובה היא מאוד מאוד, ובשרה הן רך ונאה לאכילת מלכים. ויהי יום אחד ותקח את התרנגולת , ותתקין ממנה מרק. ויבוא רבי יוחנן לעשות מלאכתו ויקרע קריעה, ויזעק זעקה גדולה ומרה. ותאמר לו אשתו הן תרנגולת היא רבי, וקריעה מה זו עושה? אמר לה רבי יוחנן...--- ---הגזמת בפפריקה..

 

[ייִדישיסט]

עננננננננקקקקקקקקקק

 

[רינהא]

שלא מרצונו, ... אתה משהו../images/Emo9.gif../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif

 

[אתאיסט עם ציציות]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif רוצים עוד

מעשה בפריץ אחד, שהתגאה בפני חביריו, שהוא יוכל ללמד את הדוב שלו להתפלל, נמנו וקבעו לו זמן. חזר הפריץ לאחוזתו, והזמין אליו את.... מושקה כמובן. סיפר לו על האתגר, והטיל עליו את המשימה. הלך מושקה אל הדוב, והעמיד לפניו סטענדער (עמוד תפילה), על הסטענדער הניח מושקה ספר ומרח אותו בדבש. הדוב הריח את הדבש, ומיד נעמד והתחיל ללקק בהנאה. למחרת, התחכם מושקה, ומרח את הדבש בין דפי הספר בפנים. הריח הדוב את הדבש, ונאלץ לפתוח את הספר כדי ללקק את הדבש. וכך במשך כמה ימים, כשבכל יום מושקה מחביא את הדבש עמוק יותר בין דפי הספר, והדב לומד לדפדף בספר כדי להגיע לדבש. הזמין הפריץ את חביריו למסיבה, ובמהלכה הכניס לאולם את מושקה והדוב. מושקה העמיד את הסטענדער עם הספר, אלא שהפעם לא היה דבש בין דפיו. הדוב כהרגלו התחיל לדפדף, והנה אין דבש! התחיל הדוב לנהום ולדפדף עוד ועוד, לנהום ולטלטל את כל גופו והסטענדער. החלו קריאות מהקהל: "אבל סיכמנו להתפלל!" ענה מושקה: "דאס הייסט דאווענען!" (ובעברית: זה נקרא להתפלל)

 

[דער_רוסישער]

א קארלינער בער ../images/Emo6.gif

הרגת אותי, אתאיסט

..

 

[שלא מרצונו]

מעשה ברבי חלפון

מעשה ברבי חלפון שהיה חלפן, והיה צדיק נסתר, אמרו בעירו שהוא אחד מל"ו, אף אחד לא ידע מעשיו. והיה רבי חלפון מאמין באלוהיו, לא הונה אדם מאז נעוריו, גם לא את בני בניו, אף לא את הרחוקים מידידיו. ויהי בימים ההם,ויאמר רבי חלפון אל עצמו, הן חלפן כספים בלבד אנוכי, ולמה זה צדיק נסתר יקראוני בני עירי. ותעל מחשבת קודש בראשו, ויאמר מוחו אל ליבו, חייב אני מעתה לנהוג בדרכי קדושים, ולסגף עצמי בכל מיני יסורים, גם אם יהיו מרים וקשים. ויגמור בליבו לעשות כאשר עלה בראשו, ואמר הן יהוה יכפיל שכרי משל הייתי לידידו, וכך אזכה לגן עדן ביד רחבה, כל עצמותיו דשנו ובליבו שמחה וצהלה. ויעש רבי חלפון הכנותיו לקראת המעשה, ואמר הן יסורים מכפרין וטובים הם משה. -------------------- היה רבי חלפון מתבודד בהרים, וכל מאכלו חרובים וחרולים, מתפלל מבוקר ועד ערב וקורא בתהילים, וסורק בשרו במסרקי פלדה ומחטים. וכשנודע דבר המעשה, ויבואו בני עירו וכל תלמידיו, וישאלוהו : מה לך רבינו? אמר להם -- התחרפנתי.

 

[ייִדישיסט]

יפה.. ר´ חרפון../images/Emo57.gif

 

[שלא מרצונו]

מחורפן כמו כל הריבעס..