מעשיה לראש השנה
מעשה שהיה כך היה: אתמול, היה זה יום שלישי אם אינני טועה, יצאתי אל המכולת לקנות לאימי מצרכים לחג. היה זה יום חם במיוחד בשלהי אלול, וכל הדרך הזעתי והתחלתי מתחרט על המטלה שלקחתי על עצמי. פתאום, כאילו צץ מתוך האין, הופיע איש זקן. "שלום לך נערי" אמר זה "איש זקן אנוכי כפי שעיניך הטובות ודאי מבחינות, ואין הרבה כוח בידי. ביתי אינו רחוק מכאן ואני זקוק לעזרה מאיש צעיר כמוך שיכול לתכנת לי את הוידיאו. האם תוכל לעזור לי?". "בוודאי איש זקן" עניתי לו, שכן אדם אוהב בריות אנוכי ולאחר שתכנתי הוידיאו ופניתי אל היציאה עצר בעדי הזקן ואמר "רק רגע נערי, עזרת לי מאוד וברצוני להודות לך". פתח הזקן חנות מכנסיו ושלף משם את הגדול והמפואר ביותר מבין כל האתרוגים שעיני אי פעם נחו עליו, "קח, זה בשבילך לחג" אמר, ואני לקחתי האתרוג בשמחה רבה והמשכתי בדרכי. המשכתי ללכת כאשר הבחנתי בנער דתי צעיר העומד בצדי הדרך ולו שק מלא בלולבים ופני הנער אומרים תסכול ועצב רב. "מה לך?" שאלתיו. ענה לי "אברך הנני ולומד במטרה להיהפך רב ביום מין הימים. אך אליה וקוץ בה, במהלך לימודי מתקל אותי הרב בקושיות ובחידות אשר בקושי רב עולה בידי לפתור ואילו הפעם הגעתי אל החידה הקשה מבין כל החידות בהן נתקלתי". "תאר לי את החידה" פניתי אליו בחיבה, שכן אדם אוהב בריות אנוכי. "ובכן" אמר והושיט לי את שני אגודליו "בחידה לוקח הרבה את אגודלו וחוצה אותה לשניים ומרכיב אותה מחדש פעם אחר פעם כשאף טיפת דם אינה נראת. כיצד זה יתכן?" שאל ביאוש. מאחר ובעברי למדתי באוניברסיטת הרבנים תואר ראשון היה בידי לעזור לנער ולכן הסברתי לו את פשר החידה "אין רבך חוצה את אגודלו, למעשה הוא רק מאחז בעיניך" ותוך כדי הסבר הדגמתי לו באגודלי. שמח מאוד הנער והושיט לי אחד מלולביו "קח" אמר "ושתהיה שנה טובה". פניתי לדרכי ולא עבר הרבה זמן עד שנתקלתי בשני ילדים צעירים מתקוטטים, הגדול מבין השניים התעמר בשני. לא חיכיתי רגע ומייד בעטתי בגדול והרחקתי אותו משם בעוד שאת הקטן לקחתי לביתו, שכן אדם אוהב בריות אנוכי. בביתו חיטאתי את פצעיו והמתנתי איתו עד שחזרה אמו. כשחזרה הסברתי לה את מהלך המעשה וזו הודתה לי מקרב לב, "איש טוב אתה" אמרה ובעוד שדיברה שלחה יד אל פנים חולצתה ושלפה מתוכה ענף ערבה טרי ומרשים, "קח זאת, מתנה פשוטה וצנועה עבורך". "רב תודות לך" עניתי, ומשם פניתי לדרכי. אחרי מספר דקות של הליכה הגעתי למכולת, פגשתי שם בחורה אחת. מפה לשם, עלינו אליה הביתה ושכבנו. קוראים לה הדס.
מעשה שהיה כך היה: אתמול, היה זה יום שלישי אם אינני טועה, יצאתי אל המכולת לקנות לאימי מצרכים לחג. היה זה יום חם במיוחד בשלהי אלול, וכל הדרך הזעתי והתחלתי מתחרט על המטלה שלקחתי על עצמי. פתאום, כאילו צץ מתוך האין, הופיע איש זקן. "שלום לך נערי" אמר זה "איש זקן אנוכי כפי שעיניך הטובות ודאי מבחינות, ואין הרבה כוח בידי. ביתי אינו רחוק מכאן ואני זקוק לעזרה מאיש צעיר כמוך שיכול לתכנת לי את הוידיאו. האם תוכל לעזור לי?". "בוודאי איש זקן" עניתי לו, שכן אדם אוהב בריות אנוכי ולאחר שתכנתי הוידיאו ופניתי אל היציאה עצר בעדי הזקן ואמר "רק רגע נערי, עזרת לי מאוד וברצוני להודות לך". פתח הזקן חנות מכנסיו ושלף משם את הגדול והמפואר ביותר מבין כל האתרוגים שעיני אי פעם נחו עליו, "קח, זה בשבילך לחג" אמר, ואני לקחתי האתרוג בשמחה רבה והמשכתי בדרכי. המשכתי ללכת כאשר הבחנתי בנער דתי צעיר העומד בצדי הדרך ולו שק מלא בלולבים ופני הנער אומרים תסכול ועצב רב. "מה לך?" שאלתיו. ענה לי "אברך הנני ולומד במטרה להיהפך רב ביום מין הימים. אך אליה וקוץ בה, במהלך לימודי מתקל אותי הרב בקושיות ובחידות אשר בקושי רב עולה בידי לפתור ואילו הפעם הגעתי אל החידה הקשה מבין כל החידות בהן נתקלתי". "תאר לי את החידה" פניתי אליו בחיבה, שכן אדם אוהב בריות אנוכי. "ובכן" אמר והושיט לי את שני אגודליו "בחידה לוקח הרבה את אגודלו וחוצה אותה לשניים ומרכיב אותה מחדש פעם אחר פעם כשאף טיפת דם אינה נראת. כיצד זה יתכן?" שאל ביאוש. מאחר ובעברי למדתי באוניברסיטת הרבנים תואר ראשון היה בידי לעזור לנער ולכן הסברתי לו את פשר החידה "אין רבך חוצה את אגודלו, למעשה הוא רק מאחז בעיניך" ותוך כדי הסבר הדגמתי לו באגודלי. שמח מאוד הנער והושיט לי אחד מלולביו "קח" אמר "ושתהיה שנה טובה". פניתי לדרכי ולא עבר הרבה זמן עד שנתקלתי בשני ילדים צעירים מתקוטטים, הגדול מבין השניים התעמר בשני. לא חיכיתי רגע ומייד בעטתי בגדול והרחקתי אותו משם בעוד שאת הקטן לקחתי לביתו, שכן אדם אוהב בריות אנוכי. בביתו חיטאתי את פצעיו והמתנתי איתו עד שחזרה אמו. כשחזרה הסברתי לה את מהלך המעשה וזו הודתה לי מקרב לב, "איש טוב אתה" אמרה ובעוד שדיברה שלחה יד אל פנים חולצתה ושלפה מתוכה ענף ערבה טרי ומרשים, "קח זאת, מתנה פשוטה וצנועה עבורך". "רב תודות לך" עניתי, ומשם פניתי לדרכי. אחרי מספר דקות של הליכה הגעתי למכולת, פגשתי שם בחורה אחת. מפה לשם, עלינו אליה הביתה ושכבנו. קוראים לה הדס.