מעשה שנעשה
בחורים ובחורות. כן, סופסוף זה נעשה. אמנם מעשה זה הוא קטן ופעוט לעומת מעשים רבים שנעשו בעולם, רמת חשיבותו ותרומתו ל``מרד הנעורים`` הכללי ממש משנית, מה גם שנזכרתי להתחיל מאוחר -רק בגיל 17 וחצי, אך מאחר שאם חושבים על זה לעומק, זוהי הפעם הראשונה הרשמית שיצאתי נגד החלטה של ההורים. ולא אני לא מדברת על שתיה או עישון. במשך כשנתיים רציתי זאת, לאחר היכרות אישית עם העניין, אך הורי המקסימים הטילו וטו ואפילו נתנו תירוץ מאוד מקורי ``את תעשי לנו בושות``....... לא יודעת למה, החלטתי לכבד את ההחלטה, גם כי הם ההורים ואני נידונה לבלות איתם עוד כשנה (זה היה אז, עכשיו כבר פחות, יש תאריך גיוס!!) וגם כי די פחדתי מזה. לאט לאט, ראיתי חברים קרובים ורחוקים שלי עושים את המעשה, ואני נותרת בצד מקנאת. המעשה באמת טפשי, ורבים יחשיבו אותו כצעד לתפיסת תשומת לב או נסיון לקבלה לחברה -רוב ילדי שכבה ח` אצלנו עשו, ואם מישהו לא רצה, ממש נידו אותו. אני כלכך שמחה שלא נולדתי בשנתון הזה. יחי שנת 83. בכל מקרה, ביום שישי, לאחר ריבון עם אבא שלי, שגרם לי להעריך אותו עוד פחות ממה שהערכתי אותו עד עכשיו, החלטתי שזה הוא זה. הפעם אני אעבור את המשוכה הפיזית והמנטלית. זה כלכך יפה שאפשר לכתוב כלכך הרבה ולא לומר כלום בתחתיתו של עניין. מישהו כבר ניחש על מה אני מדברת. בטח תצחקו כשתשמעו, וכשתקראו את ההודעה שוב לא תבינו למה אני כלכך דרמטית בקשר לעניין. טוב, טוב. ביום שישי בשעה 4 ועשר דקות לערך עשיתי עגיל בלשון. עכשיו אני מדברת כמו עילגת, כי הלשון שלי שילשה את הגודל שלה, אבל תוך כמה ימים זה יעבור,והתחושה היחידה שיש בי כרגע, זה שימחה. אני באמת מאושרת שעשיתי את זה. כאן תם רגע האושר הרגעי של יום ראשון. אני אכתוב מה יקרה, כשהורים שלי יגלו
זה בטוח יהיה משעשע. אני אפילו די מסוקרנת ורוצה ממש לומר להם כדי לראות את התגובה. בטוח שאפשר לכתוב על זה ספרי פסיכולוגיה. לילה טוב
בחורים ובחורות. כן, סופסוף זה נעשה. אמנם מעשה זה הוא קטן ופעוט לעומת מעשים רבים שנעשו בעולם, רמת חשיבותו ותרומתו ל``מרד הנעורים`` הכללי ממש משנית, מה גם שנזכרתי להתחיל מאוחר -רק בגיל 17 וחצי, אך מאחר שאם חושבים על זה לעומק, זוהי הפעם הראשונה הרשמית שיצאתי נגד החלטה של ההורים. ולא אני לא מדברת על שתיה או עישון. במשך כשנתיים רציתי זאת, לאחר היכרות אישית עם העניין, אך הורי המקסימים הטילו וטו ואפילו נתנו תירוץ מאוד מקורי ``את תעשי לנו בושות``....... לא יודעת למה, החלטתי לכבד את ההחלטה, גם כי הם ההורים ואני נידונה לבלות איתם עוד כשנה (זה היה אז, עכשיו כבר פחות, יש תאריך גיוס!!) וגם כי די פחדתי מזה. לאט לאט, ראיתי חברים קרובים ורחוקים שלי עושים את המעשה, ואני נותרת בצד מקנאת. המעשה באמת טפשי, ורבים יחשיבו אותו כצעד לתפיסת תשומת לב או נסיון לקבלה לחברה -רוב ילדי שכבה ח` אצלנו עשו, ואם מישהו לא רצה, ממש נידו אותו. אני כלכך שמחה שלא נולדתי בשנתון הזה. יחי שנת 83. בכל מקרה, ביום שישי, לאחר ריבון עם אבא שלי, שגרם לי להעריך אותו עוד פחות ממה שהערכתי אותו עד עכשיו, החלטתי שזה הוא זה. הפעם אני אעבור את המשוכה הפיזית והמנטלית. זה כלכך יפה שאפשר לכתוב כלכך הרבה ולא לומר כלום בתחתיתו של עניין. מישהו כבר ניחש על מה אני מדברת. בטח תצחקו כשתשמעו, וכשתקראו את ההודעה שוב לא תבינו למה אני כלכך דרמטית בקשר לעניין. טוב, טוב. ביום שישי בשעה 4 ועשר דקות לערך עשיתי עגיל בלשון. עכשיו אני מדברת כמו עילגת, כי הלשון שלי שילשה את הגודל שלה, אבל תוך כמה ימים זה יעבור,והתחושה היחידה שיש בי כרגע, זה שימחה. אני באמת מאושרת שעשיתי את זה. כאן תם רגע האושר הרגעי של יום ראשון. אני אכתוב מה יקרה, כשהורים שלי יגלו
זה בטוח יהיה משעשע. אני אפילו די מסוקרנת ורוצה ממש לומר להם כדי לראות את התגובה. בטוח שאפשר לכתוב על זה ספרי פסיכולוגיה. לילה טוב