מעשה ב-../images/Emo56.gif
לפני שלושה שבועות נסעה לצפון. שכחה את ה-
שלה. לא נורא, קורה. ביקשה את שלי לכמה ימים. ביקשה יפה. הילדים...אתה יודע. בדיוק קיבלתי -
מהעבודה, אז נתתי לה את שלי. עברו כמה ימים, שאלתי מה קורה עם ה-
שלי. אמרה: לא עכשיו, אני ממהרת". עוד כמה ימים עברו (כבר שבוע), שאלתי מה קורה עם -
שלי. אמרה: שכחתי אותו איפהשהו, אחזיר אותו, אל תדאג. אמרתי אבל תשלמי חלק יחסי בחיוב החודשי. לא ענתה. עבר עוד שבוע, ועוד שבוע. שלשום אמרה לי, אה... אתה מבלה עם זאת, וזאת וזאת אני יודעת. מאיפה יודעת? כנראה חיטטה בקרביים של ה-
, הוציאה שמות ומספרים. הרגשתי כאילו הכניסה לי סכין בגב. ביקשה יפה, הסכמתי. לא חשבתי שתנצל את זה כדי לחטט בחיי האישיים. אתמול אמרה לי שאינה יודעת איפה הוא. כנראה שהוא אבד. היום התקשרתי לחברת ה-
לחסום את המכשיר. שאלתי "מתי עשו בו שימוש לאחרונה?" ענו לי: הבוקר, התקשרו לבדוק הודעות בתא הקולי. "וכמה עוד השתמשו בו?" שאלתי. "לאחרונה, מעט מאוד" ענו לי "בעיקר לתא הקולי".
לפני שלושה שבועות נסעה לצפון. שכחה את ה-
