מעשה בצי'טה ו- 3 גורים

[tiger34]

מעשה בצי'טה ו- 3 גורים

המקום - קניה, שמורת מסאי מרה. השמורה שדורגה אצלנו כמספר אחת (עד שהגענו לבוצוואנה). היינו (אני ואשתי ענת שהיא הצלמת של כל התמונות) שם פעמיים קודם לכן, והיא לא איכזבה אף פעם. דווקא בפעם השלישית, ביומיים הראשונים היו לנו חששות. עוד לא ראינו משהו מיוחד. פתאום חששנו שהשמורה שחשבו שלא יכולה לאכזב הולכת לעשות לנו את זה. בבוקר של היום השלישי הכל השתנה, כאשר פגשנו במשפחה המופלאה של הצי'טה עם שלושת הגורים:

 

[tiger34]

אחרי מס' דקות, החלה המשפחה בתנועה:

 

[tiger34]

ותמונה של אחד הגורים.

אפשר לראות את הרעמה הקטנה שיש לו בצוואר, שנעלמת כאשר הגורים מתבגרים. אצל גורים קטנים יותר הרעמה גדולה יותר.

 

[tiger34]

כמו יחידה צבאית,

האמא נעה מקדימה כששלושת הגורים תופסים מרחק מה:

 

[tiger34]

ובינתיים הגורים משחקים מאחור:

 

[tiger34]

עקבנו אחרי המשפחה כשעתיים, מ-10:00.

היה ברור לנו שהאמא מחפשת טרף:

 

[tiger34]

דרך אגב, אומרים ששעות הציד הן

בבוקר בין 06:00-08:00 אך בטבע אין חוקים נוקשים, והכל תלוי בהזדמנות. בשיא הצהריים והחום, בשעה 12:00, אחרי מעקב של שעתיים, האמא היתה דרוכה מתמיד. הצי'טה, בניגוד לנמר, לא מתגנבת קרוב לטרף ואז מזנקת אליו, אלא היא מנצלת את המהירות שלה ופותחת במרדף גם כשהיא רחוק. זו תמונה רגע לפני, שידענו שהיא כבר קיבלה החלטה:

 

[tiger34]

ואז היא פתחה בריצה:

 

[tiger34]

היא צמצמה את הפער במהירות

 

[tiger34]

היינו בהתרגשות עצומה.

אני הייתי על ההגה והוידאו, וענת על הסטילס. הצ'יטה רצה מעבר לגבעה, ובאותה שניה היא נעלמה מאיתנו. הגורים היו הרבה מאחור, וגם אותם לא ראינו. נסענו לעבר הגבעה והתחלנו לחפש. לא ראינו כלום, ולא ידענו מה עלה בגורלו של המרדף. עמדנו עם הג'יפ מעבר לגבעה, והתחלנו לסרוק את השטח עם משקפת. פתאום, בעוד אנחנו מסתכלים רחוק, במרחק של כמה מטרים בלבד מאיתנו, אנחנו רואים את זה:

 

[tiger34]

הצייטה התנשפה כמו מטורפת,

ואנחנו שיפרנו את זווית הראייה:

 

[tiger34]

אחרי מספר דקות,

הצי'טה הניחה את ראש האימפלה לנוח, ושוב אחזה בצוואר. החניקה בצוואר זה שיטת הציד של הצ'יטה, וגור שאימו לא מלמדת אותו את הטכניקה הזו לא יוכל לשרוד בטבע. באותו זמן עדיין לא היה זכר לגורים. ראינו שהצי'טה חושבת מה לעשות, וראינו שיח במרחק של 20-30 מטר משם. ניחשנו שהצ'יטה תגרור את האימפלה לשיח, כדי לא לאכול בשטח פתוח ובלי הגנה מאריות או צבועים. ענת צילמה במשולב בסטילס ובשקופיות, ואת הגרירה של האימפלה לעבר השיח ענת צילמה רק בשקופיות, אז חסרה לי תמונה לסיפור.

 

[tiger34]

אחרי שהחביאה הצ'יטה את האימפלה בשיח

יצאה הצי'טה מהשיח והחלה לקרוא לגורים בקריאות בקול גבוה. אנחנו היינו במתח, כי חלפו כבר דקות ארוכות ולא היה זכר לגורים.

 

[tiger34]

אחרי המתנה מתוחה,

ראינו מרחוק את אחד הגורים בריצה קלילה מגיע. אחריו הגיעו שני אחיו.

 

[tiger34]

הגורים ניגשו ראשונים לאימפלה,

כשהצ'יטה משגיחה עליהם:

 

[tiger34]

הזמן דחק במשפחה,

כי כל רגע יכול לבוא מישהו ולהפריע להם בארוחה. ואז החלה הסעודה:

 

[tiger34]

והארוחה נמשכה,

כשהמשפחה אוכלת במהירות:

 

[tiger34]

ועוד תמונה

 

[tiger34]

ועוד אחת

 

[tiger34]

למי שיש קיבה רגישה יכול לדלג: