מערכת יחסים במשבר.

talushy

New member
מערכת יחסים במשבר.

משבר ראשון, אחרי שנה וחודשיים. יש לי עוד מעט יום הולדת 18, ואני כבר שבועיים מבקשת מחבר שלי שיצא (הוא בצבא) לסוף שבוע. "תבקש מהמפקד!" כבר שבועיים. אתמול כבר צעקתי עליו. על זה שהוא לא מבקש. היום הוא אמר לי שהוא כן יוצא, שישי-שבת. מקסים, מאוד אפילו. אחרי כמה שעות הוא הודיע שהוא לא בא והוא סוגר. ישבתי ובכיתי בקניון. הוא כ"כ עיצבן אותי. מה שעיצבן אותי, שהוא לא נקט יוזמה אחת כדי לצאת. הוא לא עשה כלום. הוא לא ביקש מהמפקד שלו לא כלום. חיכה ליד הגורל. בן זונה. אני כבר מסננת אותו. כשהוא אמר שהוא סוגר הוא אמר שהוא צריך ללכת והוא סיים את השיחה באני אוהב אותך. אמרתי טוב, בי. וניתקתי. "אני לא רוצה לפגוע", "בא לי למות, מה לעשות?" שולח את ההודעה הזו לאחותי. אין לי כוח אליו, אין לי כוח לצבא הזה. נשבר לי הזין. לא בא לי לראות אותו יותר. הוא סתם מעצבן אותי. ואמרתי לו שאני לא באה בשבת ולא בשישי. שייחנק. מילא היה נוקט איזו יוזמה, מראה איזה עניין, אבל כלום. כ-ל-ו-ם-! חיכה ליד הגורל. אין לי כוח אליו, לא צריך ממנו טובות.
 
תראי..

אני מבינה אותך, יש לי חבר קרבי ויוצא לי לראות אותו גם פעם בשבועיים ולפעמים הרבה יותר.. וזה חרא. אבל תביני שהצבא זה גוף כ"כ אדיש ואטום וממש לא מעניין את המפקדים ואני מבינה שאת מתגעגעת ורוצה לראות אותו, להיות איתו ואני בטוחה שגם לו קשה עם זה אבל ראבק דייי עם הבכיינות תאמיני לי שהוא גם סובל מהמצב.. ובטח זה לא תורן למצב שאת מסננת אותו וכשהוא אומר לך "אני אוהב אותך" את עושה טובה שאת עונה.
 

talushy

New member
צודקת...

נסחפתי. רציתי מאוד שהוא יהיה.... אבל בהמשך היום כבר נרגעתי והכול חזר לקדמותו...
 
אני שמחה לשמוע..

אין לך מושג כמה אני מבינה אותך..זה מעצבן שחבר שלך לא נמצא איתך מתי שאת באמת רוצה וצריכה אותו אבל זה המצב.. צריך להתמודד עם מה שיש.. ובימים שהוא כן יוצא תנצלו את הימים עד הסוףףף..
 

rongostar

New member
אני שמחה שהכל הסתדר.

אני מבינה מגילך שעוד לא פגשת את הארגון האטום הזה, אבל באמת קחי בחשבון שלרוב אין מצב לדבר עם הצבא. בפעם הבאה את יכולה לכעוס על חבר שלך פחות ועל הצבא יותר
 
וואי.....כנסי מהר!!!

תראי הצבא הוא גוף אטום ומטומטמם!!!!אין עם מי לדבר!!! את רוצה שהוא ילך למפקד שלו וידרוש ממנו יציאה?!?!את בסדר תגידי לי!??! בצבא אין כזה דבר "להתחשב בבקשות"!! זה לא כמו המורה שלך, שתבקשי ממנה מועד ב' והיא תסכים בלי להניד עפעף או שהדרישה שלה תהיה: אם תכיני שיעורי בית!!!! זה לא אותו דבר!!!זו לא אותה החממה!צאי מזה!! ברור, מאכזב, מציק, ועוד ועוד ועוד... עוזר לך להתבכיין?! לא!!! עוזר לו שאת מתבכיינת?! לא!!! אז סעמאק תתנצלי בפניו!!! קודם כל..מאיפה את בטוחה שהוא לא ניסה לברר עם המפקד וביקש!?את לא יכולה לדעת כזה דבר כי את פה והוא שם! ואם הוא לא יכול *בגלל הצבא* שזה נחשב למניעים שלא באשמתו- לכי את אליו. חוץ מזה..התלהבת!כולה יומולדת! אז לא תחגגו בתאריך עצמו!תחגגו אחרי שבוע!!! תאמיני לי נשמה, אני למדתי בדרך הקשה-בנים באים ובנים הולכים! אבל בגללם לא בוכים! בטח ובטח שהוא אוהב אותך ובכלל זה לא באשמתו. קחי את התינוקיות והבכיינות שלך , תחביאי אותה עמוק עמוק במגירה ותתמודדי עם מה שיש. חוץ מזה, אני לא מבינה למה להיות במערכת יחסים כ"כ הרבה זמן בגיל הזה-הגיל שבו אמורים להנות!?! ואני אומרת לך אתזה מנסיון מר! לא שווה את זה!!!
 
טלי קורה מבין עינייך

אוי באמת קשה להיות נחמדים?! מה קרה, קיבלת מתוקה?!אז את בעצבים?! האישה שואלת משהו!קשה לך לענות לה לעניין וזהו?!חייבת לצחוק ולהיות כזו מגעילה!<?מעניין איך את היית מרגישה. שונאת שאנשים עושים את זה. הרי בפורום ניתן לשאול כללללללל מה שאנחנו רוצים לדעת..........הכלללללללללל!!!!!!!!!!!מי את שתבואי ותרדי עליה?!
 
מפתיע.....

צודק טעות שלי באמת קיבלתי :\ ההורמונים האלו מחרפנים אותי סליחה אם פגעתי...
 

שגיתא

New member
חמודה ../images/Emo140.gif מזל טוב ../images/Emo54.gif

קדום כל מזל טוב על היום הולדת
, חמודה את עוד צעירה ולמרות שההורמונים שלך עוד קשים לשליטה והתחשות שלך מתפרצות, לא לשכוח שגם כשאוהבים ויש חבר אסור שכל האושר והשמחה שלך יהיו סביבו, אז נכון שהוא לא טרח לגמרי ואולי זה מעיד על חוסר רצינות מצדו וזה לא קשור לצבא נכון שהם לעיתים אטומים, אבל אם לא היתה סיבה אפשר שהיה יוצא, דבר שני חבל עליך תשמחי ביום הולדת שלך קחי כמה חברות שלך בטוח שיש תצאו ותהנו לכן, בפעם הבאה שהוא יצא תבלו ותחגגו ולמרות שקשה לשמוע את זה (גם אני לא הבנתי מה רוצים ממני) רוב המערכות בגיל הזה הן מקסימות אבל בד"כ לא לכל החיים זה לא אומר שלא צריך להשקיע בזוגיות לצערי הרב הטלנובלות קצת מעוותות את ההגיון באהבה מותר הכל ואפשר לעשות הרבה דברים בשם האהבה, אבל לא כל הדברים צריכים להיות טוטליים כל כך ובטח לא בגילך, כמו בקטנטנות אני מודה הסדרה היחידה מהטלנובלות שאהבתי וראיתי מההתחלה אבל לדעת כבר בגיל כל כך צעיר שם זה בערך 12 - 16 שמצאת את האחד שאיתו נועדת להיות זה לא הגיוני אז נכון שאת מתגעגעת ורוצה להיות איתו אבל רוב הסיכויים שתאהבי ותהיי אהובה על עוד מס' גברים בהמשך עד שתמצאי את המיוחל תחייכי לתשמחי על החופש שלך להנות מהחיים לא כל הנערים והנערות בגילך בעולם יכולים לא בכל החברות יש חופש כזה לנערות !!! שגיתא
 
הצבא במערכת היחסים

מבלי לדעת דבר עליך ועל מערכת היחסים, שלך אני מניח שתי דברים. 1.שאת עדין לא מגויסת 2.שבן זוגך מגויס טרי במידה והם נכונים(וגם אם לא)עליך להבין שכמגויס הוא לא תמיד יכול ליזום דברים למען המערכת היחסים שבא הוא נימצא למעשה הוא די פסיבי בכול הקשור לגורלו זה לא שהוא לא רוצה זה פשוט מורכב עד לרמה של בילתי אפשרי(מעטים הם החילים שמעדיפים להישאר בבסיס על יציאה הביתה עליך לגלות הבנה לסיטואציה בה הוא נימצא הסינון שלך לא עוזר לאף אחד ובוודאי לא ממתיק את הגלולה. ולסיום (מעט פסימי אך מציאותי) "אין חברה שמסימת מסלול" בהצלחה ראזל
 
כנראה עדיף לו בלעדייך

את יושבת לך בבית על התחת המפונק שלך והוא "סוגר" בצבא וכאילו זה תלוי בו, רק תגיד שהחברה שלך רוצה.... ומיד ישחרור אותך נו באמת, תתבגרי אני מקווה שהוא קורא את מה שכתבת וידע עם מי יש לו עסק, כך שבשבת שכן יצא הביתה סוף סוף לא יבזבז את זמנו עם אחת שמאחלת לו להיחנק.
 
אפשר קצת יותר בעדינות, לא?

לבטא את מה שאנחנו רוצות, אבל מבלי לתקוף את הצד השני...
 
זה היה מאד בעדינות ../images/Emo88.gif

ואם את לא מאמינה תראי את תגובתה של Pain is MY love וזה עוד כלום
 

pain is MY love

New member
את לא מבינה איך הצלחת לעצבן אותי!!!

אני לא מכירה אותך ואני לא אשפוט אותך אבל את יצאת בקטע הזה כל כך ילדה קטנה ומפונקת!!! תגידי לי ילדונת, יש לך מושג מה זה צבא?!?!?!? יש לך מושג שבמדינה שלנו אין דבר כזה "צבא כשבקשתך" ובן אדם שסוגר בבסיס סוגר בבסיס ולא יעזור כלום! את חושבת שזה בכיף שלו?! חושבת שהוא עושה לך דווקא? נותן לגורל לשלוט בו? לא בובה! הצבא שולט בו. ואין שום דבר שהוא יכול לעשות נגד זה... את יודעת בכלל מה עובר עליו?!?! את חושבת שזה קל וכיף לתת 3 שנים מהחיים שלך למסגרת הזאת, לסגור שבתות, לא לראות את הבית ושבדרך עוד החברה המפונקת שלך תזרוק אותך?! לך נשבר הזין?! ממה? מלשבת בקניון?!?!?!?!? אני לא יודעת מה חבר שלך עושה בצבא אבל אני בטוחה שהוא לא מלקק דבש אם מודיעים לו מהרגע להרגע שהוא סוגר שבת. אז מה את רוצה מהחיים שלו?! רוצה לחכות לו? תחכי. לא רוצה לחכות לו? תפרדו אבל להאשים אותו על זה שהוא משרת בצבא?!?!?! תתבגרי! תחשבי על זה שוב אולי תביני כמה דברים... בכל מקרה שיהיה בהצלחה מצטערת אם דיברתי טיפה בבוטות אבל באמת שאני לא מסוגלת להבליג על כזה דיבור...
 

talushy

New member
תגובה לכל הבנות והבנים.

(אני לוקחת פה סיכון קליל שיתצלבו/יתלו/יהרגו/ישמידו/יחנקו אותי... אבל בכול זאת.) א. הכעס היה כעס זמני. העצבים של הרגע, ההלם הראשוני. אני בטוחה, שכאשר מודיעים לכן על בשורה ממש רעה אתן מתעצבנות, זורקות הכול לעזאזל ואומרות שיילך/תלך להזדיין. וכמובן, אחרי כחצי שעה - שעה נושמות עמוק. נרגעות, שותות איזה כוס קפה נחמד ומתנצלות בפני עצמכן ובכול מי שפגעתן. ב. הכעס שלי עליו לא היה מהסיבה שהוא לא יצא. הייתי בולעת את זה כמו גדולה. הסיבה שלי הייתה היא חוסר היוזמה שלו. המפקד שלו מאוד מחבב אותו, מאוד נחמד אליו והוא מאוד מעריך אותו. כאשר הספינה סוגרת (הוא בחיל הים) אין צורך של נוכחות 110% אם יחסר אדם אחד זה לא אומר שהספינה כולה מושבתת. והיו מקרים שוויתרו לאחד עקב סיבות כאלה ואחרות. כמו הכעס הקודם, גם הכעס הזה עבר אחרי כחצי שעה. ההגיון הישר התחיל לעבוד וכך גם הרגשות והבנתי אותו... וסתם לידע כללי שלכם, הוא לא יודע על כל העצבים שלי. העדפתי להרחיק את זה ממנו כמה שיותר כדי ש... כדי ש. אז נכון, הוא הבין שאני בעצבים (ממה שהוא הבין שאלו היו עצבים קלילים ומבחינתו הם עברו מהר מאוד) אבל הכול הסתדר. הכול חזר לקדמותו, ואפילו יותר טוב... אנחנו מתגברים על כאלה דברים מהר מאוד ולא שומרים טינה אף פעם. ולמרות הכול, תודה על אלה שצעקו עליי. זה נותן נוקדת מבט אחרת, נוספת.
 
למעלה