מערכון

[אלת הירח]

מערכון

מעניין אותי לדעת מה דעתכם.

 

[חנה בית הלחמי]

אז....

קראתי. האירוניה ברורה לי. וגם השורה התחתונה של מי שכתב את זה, שאומר לנו בעצם שכל הגברים אותו הדבר, אין צדיקים בסדום. האמנם ????

 

[אלת הירח]

למה לקחת יצירה ולפשט אותה ככה?

יש לי בעיה עם צורת המחשבה הגורסת שיש רק דרך אחת לפרש כל דבר, במיוחד יצירת אמנות (אם כבר מדברים על שטיפות מוח, זו אחת מהגדולות שבהן). לדעתי יש המון קריאות שונות לכל יצירה. ומה שאת מדברת עליו זו השורה התחתונה שאת מצאת ביצירה הזאת. אני דווקא ראיתי את הסוף כהוכחה למורכבות של האדם ותודעתו, גם בקשר לנושאים שעליהם הוא מדבר בכזה להט. קצת מתקשר לפתיל ההודעות בקשר לשיעור בבית השחי.

 

[חנה בית הלחמי]

הפרדיגמות הטיפוסיות כאן בפורום ../images/Emo13.gif

אם את רואה בחיוב ריבוי פרושים - למה את מתריסה על זה שלי ??? לי נראה העניין לא כמו פרשנות (שלי) אלא פשוט זה מה שנכתב שם למטה....אבל אולי אני מביטה בזה במשקפיים ביקורתיות. גם לא נראה לי שצריך להמשיך ולכנות סוגיות אנושיות כ"מורכבות אנושית" - ככל שנקרא לילד בשמו יותר ובאופן טבעי, כך נצליח אולי לפתח מודעות מחודדת יותר (בהפוך) למורכובות האנושית.

 

[אלת הירח]

לא פסלתי את הפירוש שלך

ואני מצטערת אם ככה נראה. זה פירוש לגיטימי ואחד הפירושים שהעברתי בראש לאחר הקריאה. מה שפסלתי (ואולי לא ניסחתי את זה כהלכה) זה את האופן שבו ניסחת את זה, שממנו השתמע שיש פירוש אחד ושורה תחתונה אחת וזהו. לזה התכוונתי בפישוט היצירה, לא לפירוש עצמו. בכל אופן, את עדיין כותבת "לי נראה העניין לא כמו פרשנות (שלי) אלא פשוט זה מה שנכתב שם למטה". אני לא מאמינה ששום דבר הוא פשוט מה שיש שם, ועוד פחות כשמדובר באמנות. אני מאמינה שאנשים שונים יראו דברים שונים, ולאף אחד אין זכות להגיד שמה שהוא רואה זה מה שיש ואם מישהו אחר רואה משהו אחר אז הוא מטומטם/בור/לא מבין כלום באמנות. החוויה שלך של היצירה היא תוצר של החיבור של היצירה לקורא/צופה/צורך. נורא תלוי מה את מביאה לזה; איזה מן בן אדם את, איזו מודעות יש לך לנושאים מסוימים, האם את מכירה יצירות שונות מאותו ז´אנר. מכיוון שאין שום שני אנשים שהם זהים, גם לא יהיו פירושים זהים. ובעולם של ריבוי פירושים, מי בדיוק יכול להיות האסמכתא שתטען שהיא יודעת את האמת האחת? דבר אחרון, כשאני מדברת על מורכבות אנושית אני לא מזלזלת בעובדה שיש בעיות שצריך לטפל בהן. כשאת מציעה "לקרוא לילד בשמו" את יוצאת מהנחה שאני ואת מסכימות מהו השם של הילד, וזה לא תמיד המצב.

 

[שמחה ניר]

אולי אירוניה, אולי סאטירה.

המערכון הזה - משעשע וחביב - יכול היה להיכתב גם ע"י אישה פמיניסטית, כיצירה סאטירית, עם חיצים אירוניים גם כלפי ציבור הזכרים. לקרוא, לחייך - ולהמשיך הלאה. וקחו בתמורה משהו אחר, אשר גם אותו אפשר, אם רוצים, לקשור למעמד האישה - למרות שהכותב יש לי הכרות מסויימת אתו - כלל לא התכוון לכך (הוא נשבע לי!).

 

[טל קר]

אהבתי בגלל אי השגרתיות

ראיתי את האירוניה על זה שדוחפים נשים ערומות בכל חור, אז למה לא גם למרק, וגם את המסר שחנה כתבה עליו - שבסוף גם הוא התישר ל"סדרי עולם".

 

[אלת הירח]

גם אני חושבת שהוא בסוף התיישר

ל"סדרי עולם". הויכוח שלי עם חנה הוא איך לפרש את זה. היא מפרשת את זה כמסר שכל הגברים אותו דבר ואין צדיקים בסדום. אני מפרשת את זה אחרת. שגם כשמישהו הוא כן שונה, וכן משתדל, וכן מודע, בסופו של דבר סדרי העולם כל כך מוטמעים בו שהוא לא יכול להמלט מהם לגמרי. את רואה את ההבדל?

 

[חנה בית הלחמי]

תיקון ../images/Emo41.gif תיקון ../images/Emo41.gif תיקון

חנה לא הסיקה אלא כותב/ת המערכון הסיק/ה....הפרשנות ש"לא ניתן לשחות נגד הזרם" היא פרשנות הגיונית אבל שאינה סותרת את השורה התחתונה במערכון עצמו - עולם כמנהגו נוהג וגבר נשאר גבר. וזו לא שורה שלי, במקרה זה. אני היא דוקא זו שמדברת על זה תמיד מהבט ההטמעות....

 

[אלת הירח]

את מתכוונת מבחינת מה היתה כוונת

המשורר? את מצטטת אותו? זה הופיע באחת מהודעות התגובה שלו? מצטערת לנפץ לך גם את המיתוס הזה, אבל לא מעניינת אותי כוונת המשורר/סופר וכו´. זאת אומרת, אולי בתור חומר רקע, אבל אני מתמודדת עם הטקסט עצמו ומה הוא אומר לי (יש תיאוריות ספרותיות שלמות בעניין. יש את אלה שמעדיפים גישה ביוגרפית, אלה שחושבים שהסופר לא רלוונטי, אבל גם לא הקורא אלא רק הטקסט, ויש את אלה שמאמינים שמה שחשוב זה מקום החיבור של הטקסט לקורא, ואני משתייכת לקבוצה האחרונה). ובלי קשר למה התכוון מחברו, הטקסט הזה לא אומר לי את מה שאת מתעקשת לכנות "השורה התחתונה". אז אולי זו השורה התחתונה בשבילך, אבל אנא הכירי בזכותי לא לקבל אותה.