מערכון: שיעורי תעופה.

מערכון: שיעורי תעופה.

הערה לתרגום: 'איטון ומגדלן' זה בית ספר יוקרתי באנגליה, מר כלנית צוחק על הכביכול סנוביזם של מר פרעוש. באנגלית הוא גם משתמש בצורת הגייה וכתיבה לטינית למילים אמא ואבא – זה נכתב: Mater, Pater וילדי בית ספר יוקרתיים באנגליה נוהגים להשתמש בצורה הזאת של המילה. המערכון: מר פרעוש: שלום, ראיתי את המודעה שלכם לשיעורי תעופה ואני רוצה לקבוע פגישה. מזכירה: ובכן, מר כלנית מדבר בטלפון כרגע, אבל אני בטוחה שלא יהיה לו אכפת אם תיכנס פנימה. דרך כאן. מר פרעוש: תודה. (הוא נכנס דרך דלת למשרד, מר כלנית תלוי באוויר על כבל שתלוי מהתקרה, האו מדבר בטלפון.) מר כלנית: (למר פרעוש) אה, זה לא ייקח רק רגע קצר, תרגיש את עצמך בבית. (לטלפון) לא, לא, תראה, אתה יכול לשאול את מר מבלבל אבל אני בטוח שהוא לעולם לא יסכים. לא בשביל חמישים שילינג... לא... לא. ביי ביי גורדון. ביי ביי. אוי ואבוי. ביי ביי. (הוא זורק מלמעלה את השפופרת על הטלפון אבל מחטיא אותו.) פספסתי. עכשיו מר אהה... מר פרעוש: פרעוש. מר כלנית: מר פרעוש. אז אתה רוצה ללמוד לעוף. מר פרעוש: כן. מר כלנית: כן, טוב, תעלה על השולחן, תרים את הזרועות, אצבעות קפוצות, ברכיים כפופות... מר פרעוש: לא, לא, לא. מר כלנית: (צועק עליו) תעלה על השולחן! (מר פרעוש עולה על השולחן) תרים את הזרועות, אצבעות קפוצות, ברכיים כפופות, עכשיו, תתכופף קדימה. עכשיו, תנפנף בזרועות שלך. קדימה, נפנף, יותר מהר... יותר מהר... יותר מהר... מהר, מהר, מהר, מהר – עכשיו תקפוץ! (מר פרעוש קופץ ונוחת על הרצפה) עלוב. עלוב. אתה ממש גרוע. לעזאזל אתה לגמרי חסר תועלת. אתה עושה לי בחילה, עשב שוטה שכמוך! מר פרעוש: רגע, תראה... מר כלנית: בסדר, בסדר. אני אתן לך עוד הזדמנות אחת, תעלה על השולחן... מר פרעוש: תראה, אני באתי לכאן ללמוד איך להעיף אווירון. מר כלנית: מה? מר פרעוש: באתי לכאן ללמוד איך להעיף אווירון. מר כלנית: (בסרקסטיות) הו, 'אווירון'. הו, מה אומר, אנחנו מלאי חשיבות, לא כן? (בדיבור מתנשא) 'הו, הו, לא עוד סופגניות בחמאה בשבילי, אמא. אני הולך לנגן בפסנתר הכנף'. 'סלחו לי בזמן שאני מעיף את האווירון שלי.' (צועק) עכשיו תעלה על השולחן! מר פרעוש: תראה. אף אחד בהיסטוריה של העולם לא היה מסוגל לעוף ככה. מר כלנית: הו, אני מניח שאמא אמרה לך את זה כשרכבתם לכם על סוסים באוויר הצח. ובכן, אם אנשים לא יכולים לעוף מה אני עושה כאן למעלה? מר פרעוש: אתה תלוי על כבל. מר כלנית: הו, כבל, אני על כבל, לא כן? מר פרעוש: בוודאי שאתה על כבל מזורגג. מר כלנית: אני לא תלוי על כבל. אני עף. מר פרעוש: אתה על כבל. מר כלנית: אני עף. מר פרעוש: אתה על כבל. מר כלנית: אני אראה לך אם אני תלוי על כבל או לא. תביא לי את ה'ישוק הזה. מר פרעוש: מה? מר כלנית: הו, אני לא מניח שאנחנו יודעים מה זה 'ישוק, אני מניח שאבא חשב שהם המוניים מדי, מלבד על מגרש הקריקט המזורגג. מר פרעוש: אה, חישוק. מר כלנית: 'אה, חישוק.' (לוקח את החישוק) תודה, הוד זרג רוממותך. עכשיו תראה (הוא מעביר את רגליו בחישוק ואז מוציא ומעביר את הראש). מר פרעוש: נו תמשיך, לכל אורך הגוף. מר כלנית: בסדר, בסדר, בסדר. (הוא מעביר את כל הגוף בחישוק ומעביר את הכבל דרך רווח נראה לעיין בהיקף החישוק). עכשיו, איפה הכבל המזורגג אם ככה? מר פרעוש: בחישוק הזה יש חור. מר כלנית: הו איטון ומגדלן. בחישוק יש חור. (צורח) בוודאי שיש בו חור, אחרת הוא לא היה חישוק, לא כן חבר! מר פרעוש: לא, יש מרווח בהיקף, שם. מר כלנית: הו, מרווח. מרווח בחישוקו של פלוני. סלח לי אבל אני הולך לנגן בפסנתר הכנף. מר פרעוש: תראה, אני יכול לראות שאתה תלוי על כבל – תראה, הנה הוא. מר כלנית: תראה, אמרתי לך, יא ממזר, אני לא על כבל. מר פרעוש: אתה כן. יש כבל. מר כלנית: אין כבל. מר פרעוש: יש. מר כלנית: אין! מר פרעוש: יש! מר כלנית: אין! מר פרעוש: יש! מר כלנית: אין! מר פרעוש: יש! מר כלנית: אין!! מר פרעוש: יש!!!
 

Skyller

New member
אוי אני כל כך מתה עליהם... Oop...

שמתי לב לכמה דברים שמאפיינים אותם בדרך כלל שניתן לראות במערכון זה: 1. צרחות (בדרך כלל מסופקות על ידי גרהאם צ'פמן או ג'ון קליז) 2. אם מישהו רוצה לומר לאחר שהוא מתנשא, הוא מחכה אותו ומשתמש ב-Ow ow ow. כמו במערכון עם הפירות הטריים (ע"ע 'צרחות על ידי ג'ון קליז') והקטע עם המקל המחודד. 3. שמות משפחה משונים שיש להם פירושים. במערכון הקודם שתרגמת יש להם משמעויות בהקשר של הטקסט. גברת מסקנה ו... מה הייתה השניה?? בכל מקרה, ההקשר היה פילוסופי שם. חבורה של גאונים... I'm off to play the grand piano
 
גם אני שמתי

לב שגראהם אוהב לצרוח! קליז עושה את זה בקטע מיליטנטי ביזארי אבל צ'אפמן פשוט נעשה לגמרי היסטרי, וזה כל כך מוזר שזה בא ממנו כי הוא כזה נראה שקט בדרך כלל. אני חושבת שצ'אפמן הוא הפייתון האהוב עלי באופן רשמי, למרות שאני ממש מחבבת את ג'ונס לאחרונה וכשהייתי ילדה אהבתי רק את ג'ון קליז. אבל עכשיו זה בהחלט גראהם. איזה בעסה שדווקא הטובים מתים צעירים... ראיתי ב-youtube סרטון כזה שעשו לזכרו, וגם את הראיון האחרון שהוא התראיין בו, זה ממש עצוב שם, הוא בכיסא גלגלים וכל זה, בקושי יכול לעמוד בלי קביים... מיסכנוביץ'.
 
אגב

למה את לא באה לבקר בפורום פילוסופיה שלנו בבמה??? בדיוק השבוע כתבתי שם משהו. בואי בהמונך!
 

Skyller

New member
אני אביא איתי את כל פיצולי האישיות שלי.

אגב, ראיתי את אחד מהאוספים של המערכונים שעשו. הסרט הזה היה בהנחיית סטיב מרטין, ובסופו הוא אמר: "מונטי פייטון. איפה הם היום? אני אומר לכם איפה- בתוך הארון הזה!" ואז הוא פותח את הארון והם שם. משעשע מאוד, אבל גרהאם נראה נוראי!! כל כך מסכן, כולם עומדים והוא יושב ונראה כל כך חיוור ו...דהוי ומחוק. מסכן.
 
למעלה