פרלוד ופוגה
New member
מערכון: התוכי המת.
הערות לתרגום: מר תופין הוא במקור מר פרלין, פרלין זה כידוע סוג של ממתק, בחרתי לעברת את זה לתופין למרות שתופין במקור הוא סוג של מאפה, אבל זה קרוב מספיק למשמעות וגם קרוב בצליל. "המקהלה הבלתי נראית" זה שם של פואמה מאת ג'ורג' אליוט, שלמרות שם העט הגברי הייתה בעצם סופרת (אישה). היא בחרה לקרוא לעצמה בשם של גבר כדי שייקחו את הספרים שלה ברצינות. אני אצרף כאן גם תרגום של הפואמה – למרות שהיא פואמה מייגעת ובלתי מעניינת בעליל. חוצמיזה, למערכון הזה יש כמה וכמה גרסאות, הוא הופיע גם בקרקס המעופף, גם בסרט "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" וגם בכמה תקליטים של הפייתונים. פה ושם הם שינו קצת את השורות, אז אם זה לא בדיוק כמו מה שאתם רגילים - זאת הסיבה. המערכון: (לקוח נכנס לחנות חיות) מר תופין: שלום, ברצוני להגיש תלונה. (בעל החנות לא מגיב) מר תופין: שלום, גברת? בעל החנות: מה הכוונה "גברת"? מר תופין: (שתיקה) אני מתנצל, אני מצונן. ברצוני להתלונן! בעל החנות: אנחנו סגורים להפסקת צהריים. מר תופין: לא משנה בחורי, ברצוני להתלונן אודות התוכי הזה, שרכשתי לפני פחות מחצי שעה בבוטיק זה ממש. בעל החנות: הו כן, ה, אה, הנורווגי הכחול... מה, אאה... מה לא בסדר איתו? מר תופין: אני אומר לך מה לא בסדר איתו, בחורי. הוא מת, זה מה שלא בסדר איתו! בעל החנות: לא, לא, הוא האא... הוא נח. מר תופין: תראה, חביבי, אני יודע לזהות תוכי מת כשאני רואה אחד, ואני מסתכל על אחד ממש עכשיו. בעל החנות: לא לא הוא לא מת, הוא נח! ציפור מדהימה, הנורווגי הכחול, לא כן? פלומה יפייפיה! מר תופין: הפלומה איננה מעניינינו. הוא מת כמו אבן. בעל החנות: לאלאלאלאלא, לא, לא! הוא ישן! מר תופין: בסדר אם כן, אם הוא ישן, אני אעיר אותו! (צועק אל תוך הכלוב) שלום מר פולי התוכי! יש לי חתיכת דיונון טרייה ויפה לתת לך כשתתעורר פולי התוכי... (בעל החנות נותן מכה לכלוב). בעל החנות: הנה, הוא זז! מר תופין: לא, הוא לא, זו הייתה המכה שנתת לכלוב! בעל החנות: אני מעולם לא!! מר תופין: כן, אתה כן! בעל החנות: אני מעולם, מעולם לא עשיתי שום דבר... מר תופין: (צורח ומכה את הכלוב שוב ושוב) שלום פולי!!!!! ניסיון! ניסיון! ניסיון! ניסיון! זו ההזעקה של שעה תשע! (מוציא את התוכי מהכלוב ודופק את ראשו על הדלפק. זורק אותו מעלה באוויר ומתבונן בו צונח אל הרצפה) עכשיו, לזה אני קורא תוכי מת. בעל החנות: לא, לא...... הוא המום! מר תופין: המום?!? בעל החנות: כן! אתה היממת אותו, בדיוק כשהוא התחיל להתעורר! הנורווגים הכחולים נכנסים להלם בקלות. מר תופין: הממ... עכשיו תראה... תראה, חבר, בהחלט כבר היה לי מספיק מזה. התוכי הזה נפטר בהחלט, וכשקניתי אותו לפני פחות מחצי שעה, אתה הבטחת לי שהוא אינו מתנועע כלל משום שהוא עייף ונרדם לאחר קירקור מתמשך. בעל החנות: ובכן, הוא... הוא, אה... בטח עורג אל הפיורדים. מר תופין: עורג אל הפיורדים?!?!?!? איזה מין דיבור הוא זה? הבט, למה הוא נפל ישר על גבו ברגע שהגעתי איתו הביתה? בעל החנות: הנורווגי הכחול מעדיף לשכב על הגב! ציפור מדהימה, לא כן? פלומה יפייפיה! מר תופין: תראה, לקחתי לעצמי את החירות לבדוק את התוכי הזה כשהגעתי הביתה, ואני גיליתי שהסיבה היחידה לכך שהוא ישב על הקן שלו מלכתחילה היא שהוא היה ממוסמר לשם. (שתיקה) בעל החנות: ובכן, בוודאי שהוא היה ממוסמר לשם! אם לא הייתי ממסמר את הציפור הזאת, היא הייתה דוחקת בסורגים, מכופפת אותם עם המקור, ו-ווורום! מר תופין: "ווורום"?!? חביבי, הציפור הזאת לא תעשה "ווורום" גם אם תעביר דרכה ארבעה מיליון וולט! הוא חדל מלהתקיים. בעל החנות: לא לא! הוא עורג! מר תופין: הוא לא עורג! הוא עבר מן העולם! התוכי הזה איננו עוד! הוא חדל להיות! הוא פג תוקף והלך לפגוש את יוצרו! הוא קשיח! נשלל חיים, הוא נח בשלום! אם לא היית ממסמר אותו לקן הוא היה דוחף עכשיו חרציות! התהליכים המטבוליים שלו שייכים עכשיו למקצוע ההיסטוריה! הוא ירד מן הענף! הוא בעט בדלי, הוא דשדש החוצה ממעטפתו בת התמותה, הוריד את המסך והצטרף למקהלה הבלתי נראית המזורגגת!! זהו תוכי לשעבר!! (שתיקה) בעל החנות: ובכן, אם ככה מוטב שאני אחליף לך אותו. (הוא מסתכל רגע מאחורי הדוכן) סליחה אדוני, הסתכלתי במחסן ו-האא, נגמרו לנו התוכים. מר תופין: אני מבין, אני מבין, אני רואה את התמונה. בעל החנות: (שתיקה) יש לי חילזון. (שתיקה) מר תופין: (בנועם) בבקשה, האם הוא מדבר? בעל החנות: לא ממש. מר תופין: ובכן אז זה בקושי תחליף ראוי, לא כן?!!???!!? בעל החנות: ל-לא, אני מניח שלא. (מביט למטה בבושה) מר תופין: ובכן. (שתיקה) בעל החנות: (בשקט) ת'רוצה... ת'רוצה לעלות אלי לדירה? מר תופין: (מסתכל סביבו) כן, בסדר, בטח.
הערות לתרגום: מר תופין הוא במקור מר פרלין, פרלין זה כידוע סוג של ממתק, בחרתי לעברת את זה לתופין למרות שתופין במקור הוא סוג של מאפה, אבל זה קרוב מספיק למשמעות וגם קרוב בצליל. "המקהלה הבלתי נראית" זה שם של פואמה מאת ג'ורג' אליוט, שלמרות שם העט הגברי הייתה בעצם סופרת (אישה). היא בחרה לקרוא לעצמה בשם של גבר כדי שייקחו את הספרים שלה ברצינות. אני אצרף כאן גם תרגום של הפואמה – למרות שהיא פואמה מייגעת ובלתי מעניינת בעליל. חוצמיזה, למערכון הזה יש כמה וכמה גרסאות, הוא הופיע גם בקרקס המעופף, גם בסרט "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" וגם בכמה תקליטים של הפייתונים. פה ושם הם שינו קצת את השורות, אז אם זה לא בדיוק כמו מה שאתם רגילים - זאת הסיבה. המערכון: (לקוח נכנס לחנות חיות) מר תופין: שלום, ברצוני להגיש תלונה. (בעל החנות לא מגיב) מר תופין: שלום, גברת? בעל החנות: מה הכוונה "גברת"? מר תופין: (שתיקה) אני מתנצל, אני מצונן. ברצוני להתלונן! בעל החנות: אנחנו סגורים להפסקת צהריים. מר תופין: לא משנה בחורי, ברצוני להתלונן אודות התוכי הזה, שרכשתי לפני פחות מחצי שעה בבוטיק זה ממש. בעל החנות: הו כן, ה, אה, הנורווגי הכחול... מה, אאה... מה לא בסדר איתו? מר תופין: אני אומר לך מה לא בסדר איתו, בחורי. הוא מת, זה מה שלא בסדר איתו! בעל החנות: לא, לא, הוא האא... הוא נח. מר תופין: תראה, חביבי, אני יודע לזהות תוכי מת כשאני רואה אחד, ואני מסתכל על אחד ממש עכשיו. בעל החנות: לא לא הוא לא מת, הוא נח! ציפור מדהימה, הנורווגי הכחול, לא כן? פלומה יפייפיה! מר תופין: הפלומה איננה מעניינינו. הוא מת כמו אבן. בעל החנות: לאלאלאלאלא, לא, לא! הוא ישן! מר תופין: בסדר אם כן, אם הוא ישן, אני אעיר אותו! (צועק אל תוך הכלוב) שלום מר פולי התוכי! יש לי חתיכת דיונון טרייה ויפה לתת לך כשתתעורר פולי התוכי... (בעל החנות נותן מכה לכלוב). בעל החנות: הנה, הוא זז! מר תופין: לא, הוא לא, זו הייתה המכה שנתת לכלוב! בעל החנות: אני מעולם לא!! מר תופין: כן, אתה כן! בעל החנות: אני מעולם, מעולם לא עשיתי שום דבר... מר תופין: (צורח ומכה את הכלוב שוב ושוב) שלום פולי!!!!! ניסיון! ניסיון! ניסיון! ניסיון! זו ההזעקה של שעה תשע! (מוציא את התוכי מהכלוב ודופק את ראשו על הדלפק. זורק אותו מעלה באוויר ומתבונן בו צונח אל הרצפה) עכשיו, לזה אני קורא תוכי מת. בעל החנות: לא, לא...... הוא המום! מר תופין: המום?!? בעל החנות: כן! אתה היממת אותו, בדיוק כשהוא התחיל להתעורר! הנורווגים הכחולים נכנסים להלם בקלות. מר תופין: הממ... עכשיו תראה... תראה, חבר, בהחלט כבר היה לי מספיק מזה. התוכי הזה נפטר בהחלט, וכשקניתי אותו לפני פחות מחצי שעה, אתה הבטחת לי שהוא אינו מתנועע כלל משום שהוא עייף ונרדם לאחר קירקור מתמשך. בעל החנות: ובכן, הוא... הוא, אה... בטח עורג אל הפיורדים. מר תופין: עורג אל הפיורדים?!?!?!? איזה מין דיבור הוא זה? הבט, למה הוא נפל ישר על גבו ברגע שהגעתי איתו הביתה? בעל החנות: הנורווגי הכחול מעדיף לשכב על הגב! ציפור מדהימה, לא כן? פלומה יפייפיה! מר תופין: תראה, לקחתי לעצמי את החירות לבדוק את התוכי הזה כשהגעתי הביתה, ואני גיליתי שהסיבה היחידה לכך שהוא ישב על הקן שלו מלכתחילה היא שהוא היה ממוסמר לשם. (שתיקה) בעל החנות: ובכן, בוודאי שהוא היה ממוסמר לשם! אם לא הייתי ממסמר את הציפור הזאת, היא הייתה דוחקת בסורגים, מכופפת אותם עם המקור, ו-ווורום! מר תופין: "ווורום"?!? חביבי, הציפור הזאת לא תעשה "ווורום" גם אם תעביר דרכה ארבעה מיליון וולט! הוא חדל מלהתקיים. בעל החנות: לא לא! הוא עורג! מר תופין: הוא לא עורג! הוא עבר מן העולם! התוכי הזה איננו עוד! הוא חדל להיות! הוא פג תוקף והלך לפגוש את יוצרו! הוא קשיח! נשלל חיים, הוא נח בשלום! אם לא היית ממסמר אותו לקן הוא היה דוחף עכשיו חרציות! התהליכים המטבוליים שלו שייכים עכשיו למקצוע ההיסטוריה! הוא ירד מן הענף! הוא בעט בדלי, הוא דשדש החוצה ממעטפתו בת התמותה, הוריד את המסך והצטרף למקהלה הבלתי נראית המזורגגת!! זהו תוכי לשעבר!! (שתיקה) בעל החנות: ובכן, אם ככה מוטב שאני אחליף לך אותו. (הוא מסתכל רגע מאחורי הדוכן) סליחה אדוני, הסתכלתי במחסן ו-האא, נגמרו לנו התוכים. מר תופין: אני מבין, אני מבין, אני רואה את התמונה. בעל החנות: (שתיקה) יש לי חילזון. (שתיקה) מר תופין: (בנועם) בבקשה, האם הוא מדבר? בעל החנות: לא ממש. מר תופין: ובכן אז זה בקושי תחליף ראוי, לא כן?!!???!!? בעל החנות: ל-לא, אני מניח שלא. (מביט למטה בבושה) מר תופין: ובכן. (שתיקה) בעל החנות: (בשקט) ת'רוצה... ת'רוצה לעלות אלי לדירה? מר תופין: (מסתכל סביבו) כן, בסדר, בטח.