מוזיקה יכולה לתרום לאווירה, אולי.
הסרט פאנטסיה של וולט דיסני, למרות שהוא משלב הרבה מאוד מוסיקה והוא נקרא "סרט מוסיקלי", בכל זאת משלב מדיה חזותית (קולנוע = קול + נוע). בפעם הבאה שתשמע את המוסיקה מפנטסיה משוכנע אני שמוחך ימצא מהר מאוד את ההקשר, ואיווירת הסרט דגאה בדמיונך, ביחד עם "מאיצי אווירה" נוספים. אני רואה כמה בעיות עם מוסיקת רקע בסשנים: 1- לא כל השחקנים מושפעים באותה מידה מהמוסיקה. מה לעשות, אני כמעט מעולם לא חפרתי פינק פלויד ואני דווקא בא מרקע של מוסיקה קלאסית וג'ז. אני לא בטוח שאם אני אשמע פינק פלויד, זה יסייע לי לדמיין. דוגמא נוספת שעלתה לי כרגע (האמת שלא ממש כרגע) זו יצירת בלט בשם: "דפניס וכלואס" של מוריס ראוול. ראוול היה מת (הוא מת - בדקתי) שאני אדמיין בראשי נושאים מתוך תמות מהמיתולוגיה היוונית. אפס, בגלל שבילדותי נהגתי לקרא ז'ול ורן, ומעולם לא צפיתי בביצוע הבלט של היצירה, כאשר אני מקשיב לה, עולות במוחי תמונות מתוך "מסע אל בטן האדמה"; בעיקר התמונה שבה הפרופסור, אחיינו והאיסלנדי השתקן מגיעים אל פיסגתו של סנפלסיוקול. 2- תקרא לי דפוק, תקרא לי אלף מתנשא ומתכופף, אבל מה לעשות, אני פשוט לא מוכן להשמיע מוסיקה כרקע למשהו אחר, אלא אם כן היא נכתבה לאותה מטרה. איך אפשר להתייחס למוסיקה כמשהו משני, כאשר אתה שומע את מיתרי הפסנתר רוטטים, או את הקונטרא-בסון ב"קונצ'רטו ביד שמאל" - האם תוכל להשתיק את שירת המלאכים בדיוק ברגע שהם מזמרים לך ובאוזניך? מצד שני, קח את המוסיקה של The Rock ושים אותה תוך כדי תיאור קרב או מירדף, ואני מבטיח לך שזה יעלה חיוכים וחוויות. 3- "הבעיה הטכנית". לא מספיק ששה"מ צריך לדאוג לכל-כך הרבה דברים, עכשיו הוא צריך להיות גם DJ? אשרי המנחה שיצליח לעשות את כל זה בעת ובעונה אחת. 4- התאמה. כמו שמנצ'קין מת אמר, המוסיקה, אם היא לא מתאימה לעלילה, לא רק שהיא חסרת ערך, היא גורעת. בכל זאת המלצה: נסה לכתוב הרפתקה כאשר אתה שומע מוזיקה שמשפיעה עליך בצורה כזאת או אחרת - מומלץ כקטליזטור למוזות.