אביב וסתיו
New member
מעריב לנוער
הרב שנראה כאילו יצא מספרי הקבלה עמד מול התלמידים בבית המדרש של כפר הנוער דירושלים. הוא אחז זרועותיו אל מול התלמידים הסוררים ונאם. לימינו ישב הרב משה חי בואנו ולשמאלו הרב ברוידע שנאמר: "שמאלו תחת ראשו וימינו תחבקני" ואמנם נכון היה סדר הישיבה כי משה חי בואנו אחז בדעות ימניות והרב ברוידע בדעות מתונות יותר.אך הם לא חיבקו את הרב הנואם ששמו היה הרב זיכרמאייר.( רב מן הזרם הליטאי שגם זכה להשביר תורה מפי הגאון דריידל). ברגע זה עקבו שניהם אחרי מוצא פיו. והנה חיל רעד אחז ברב. היה זה לפני ראש השנה והוא זעק: "עוד ארבעים ושמונה שעות! עוד ארבעים ושמונה שעות!!!!" ואז הוציא דף נייר מקופל היטב וקרא: "והיום מה אנחנו שומעים? מיליון ילדים כתינוקות שנשבו לא יודעים מה זה שמע ישראל. ומה אומרים בעיתונות: אבא, היש חינוך יותר טוב מזה לתת לילדך –עיתון מעריב לנוער (נויער) ? שומו שמיים! זה נאייעס לנוייער? זה כמו חמור נוער !" והרב זיכרמאייר הוציא ממחטה מכיסו וניגב את דמעותיו הרבות והחל להתנדנד ולומר: "בתיירה (כמו פיירה) כתוב: ונשמרתם מאוד לנפשותכם ולא יסופו חטאים ודברי כפירה מליבותיכם עד עולם" ואיזה תלמיד חצוף ומחוצף בשם מרקי, בעל שיער שחור ומראה משונן, צחק למשמע דבריו והרב זיכרמאייר נחרד ואמר לו בשקט: "אתה יכול לצחוק, אבל אני בכיתי לפני שנייה, ומה יהיה בעוד שעה? או שנה?" ואותו רב זיכרמאייר לא ידע כי ברשותו של אותו מרקי ישנה סטפה של עתוני מעריב לנוער אשר נתגבהה לגובה רב והללו מוחבאים היטב היטב במכמניו ומידי פעם היה שולה עיתון או שניים לחבריו וקורא אותם בפינה נסתרת. והרב זיכרמאייר הפלאי והצדיק קרא שיר המעלות וסיכם את העניין בכך שעלה כחזן לתפילת מנחה ורוב קהל התלמידים גועה ומתפלל עמו.
הרב שנראה כאילו יצא מספרי הקבלה עמד מול התלמידים בבית המדרש של כפר הנוער דירושלים. הוא אחז זרועותיו אל מול התלמידים הסוררים ונאם. לימינו ישב הרב משה חי בואנו ולשמאלו הרב ברוידע שנאמר: "שמאלו תחת ראשו וימינו תחבקני" ואמנם נכון היה סדר הישיבה כי משה חי בואנו אחז בדעות ימניות והרב ברוידע בדעות מתונות יותר.אך הם לא חיבקו את הרב הנואם ששמו היה הרב זיכרמאייר.( רב מן הזרם הליטאי שגם זכה להשביר תורה מפי הגאון דריידל). ברגע זה עקבו שניהם אחרי מוצא פיו. והנה חיל רעד אחז ברב. היה זה לפני ראש השנה והוא זעק: "עוד ארבעים ושמונה שעות! עוד ארבעים ושמונה שעות!!!!" ואז הוציא דף נייר מקופל היטב וקרא: "והיום מה אנחנו שומעים? מיליון ילדים כתינוקות שנשבו לא יודעים מה זה שמע ישראל. ומה אומרים בעיתונות: אבא, היש חינוך יותר טוב מזה לתת לילדך –עיתון מעריב לנוער (נויער) ? שומו שמיים! זה נאייעס לנוייער? זה כמו חמור נוער !" והרב זיכרמאייר הוציא ממחטה מכיסו וניגב את דמעותיו הרבות והחל להתנדנד ולומר: "בתיירה (כמו פיירה) כתוב: ונשמרתם מאוד לנפשותכם ולא יסופו חטאים ודברי כפירה מליבותיכם עד עולם" ואיזה תלמיד חצוף ומחוצף בשם מרקי, בעל שיער שחור ומראה משונן, צחק למשמע דבריו והרב זיכרמאייר נחרד ואמר לו בשקט: "אתה יכול לצחוק, אבל אני בכיתי לפני שנייה, ומה יהיה בעוד שעה? או שנה?" ואותו רב זיכרמאייר לא ידע כי ברשותו של אותו מרקי ישנה סטפה של עתוני מעריב לנוער אשר נתגבהה לגובה רב והללו מוחבאים היטב היטב במכמניו ומידי פעם היה שולה עיתון או שניים לחבריו וקורא אותם בפינה נסתרת. והרב זיכרמאייר הפלאי והצדיק קרא שיר המעלות וסיכם את העניין בכך שעלה כחזן לתפילת מנחה ורוב קהל התלמידים גועה ומתפלל עמו.