מעקב הגשמת מטרות (6)
- פותח הנושא בן טל-שחר
- פורסם בתאריך
deep ocean
New member
אני פונה לעצמי וליקום
נא לזמן לי סיטואציה שבה אוכל לבחון האם יש לי התקדמות בנושא ההתלהבות. זה מעלה בי פחד עצום, רק מעצם הבקשה, אבל אני רוצה לבחון את המצב, למרות הפחד.
נא לזמן לי סיטואציה שבה אוכל לבחון האם יש לי התקדמות בנושא ההתלהבות. זה מעלה בי פחד עצום, רק מעצם הבקשה, אבל אני רוצה לבחון את המצב, למרות הפחד.
../images/Emo13.gif דאו פותחת שפגט - המשך
בהמשך לדיוננו בנושא זה: כיצד לעבוד על שפגט כחלק מטיפוח הבריאות? זה די פשוט. במקרים רבים כדאי להתחיל ב"לא" לפני שעוברים ל"כן" (כדי לקבוע גבולות, בטיחותיות וכדומה). כיצד לא לעשות זאת: לראות בשפגט כמצב שבו הגוף "נכנע" ללחצים שהפעלנו עליו והסכים להגיע, לבסוף, אחרי מאמצים ומתיחות ועבודה רבה, לתנוחה שראינו בדמיוננו. כיצד כן לעשות זאת: לראות בשפגט כמצב שהגוף כרגע לא מסוגל עדיין להתנסות בו, לא בגלל גידים קצרים, או שרירים קצרים, אלא בגלל שהוא לא מספיק טהור, רך וזורם בשביל "להכיר" את התנוחה הזאת. כל תנוחה היא בעצם "מפתח" הפותח "מנעול" מסויים של נתונים ואנרגיה שזמין לנו באופן פוטנציאלי. במלים אחרות, כדי להביא את הגוף למצב שהוא מספיק טהור, רך וזורם בשביל "להכיר" בין היתר את תנוחת השפגט, אפשר וצריך לעבוד איתו בצורות שאינן קשורות כלל לפתיחה הספציפית הזאת שנקראת "שפגט". צריך באופן כללי לעשותו טהור, רך וזורם - והדבר ישתקף גם בתנועה זו. יש הבדל עצום בין תנוחה שאנחנו מבצעים לבין תנוחה שאנחנו קורעים מתוך ההוויה שלנו. המצב הראשון הוא מצב שבו אנחנו מבצעים תנוחה. נקודה. זה נעים, קל וטוב. והכי חשוב: זה בריא (לא "רק" לגופנו, כמובן). המצב השני הוא מצב שבו אנחנו מכריחים את גופנו הפיסי בלבד להגיע למנח מסויים, המוכתב על-ידי התמונה שלו, שאותה אנחנו שומרים בתודעתנו. האנרגיה שלנו, הנפש שלנו, המטריצה של הגוף הפיסי - כל אלה אינם משתתפים בתנוחה. זוהי בפשטות "קריעה" של הגוף הפיסי אל מחוץ למטריצה האנרגטית החיונית שלו. זוהי פגיעה בבריאות שלנו. ובמצבים מסויימים, זה אפילו מגיע לכדי מצב שאפשר להגדירו כתקיפה שלנו את גופנו. הנה שלושה כיווני-אימון, בתור התחלה (אפשר לבקש עוד, לשאול שאלות על הנוכחיים, או מה שאת רוצה וצריכה...): 1. תנוחות שונות: הכנסי לתנוחות שונות (כאלה החורגות מטווח התנועה היומיומי?) תוך שהייה ממושכת בהן (דקות אחדות?) בנסיון להרגיש את התנוחה לחיות אותה להרפות מה שאפשר לנסות להגיע לנוחות פנימית וחיצונית לנסות להשתמש בתנועה כבמשדר ובמקלט של נתונים מעצמנו ומהיקום להניח לגוף ולעצמנו ללמוד ממנה מה שאפשר לנשום לאט ולעומק בתוך התנוחה להרגיש ולדמיין את האנרגיה הזורמת כי בכל תנוחה האנרגיה שונה לחלוטין והעיקר: בשום פנים ואופן לא לנסות לראות בתנוחה כמעין "תרגיל התעמלות" שבמהלכו צריך "למתוח" לכיוונים מסויימים, או "להגביר" את הגמישות של הגוף... 2. תנועות שונות: לנסות תנועות שונות העושות טוב לגוף ולנפש חורגות במידה רבה מטווח התנועה היומיומי של הגוף ומאפשרות לנו להתנסות במצבים אחרים של הוויה. לזכור שאין לנו אפשרות לבצע את אותה תנועה פעמיים שאין לנו אפשרות לנשום את אותה נשימה פעמיים ולנשוף את אותה נשיפה פעמיים. 3. חקר אופן ההגעה לתנוחה: בעת שאת נכנסת לתנוחה כזאת או אחרת (אפילו הכי יומיומית, כגון ההתיישבות מול פורום שמבאלה) אנחנו משתמשים בדרך מסויימת, שהינה שילוב של הדרך הכללית שלנו לנוע, עם הדרך הספציפית שלנו להגיע לאותה תנוחה. כדאי לך כל הזמן לחקור ולרענן שני נושאים אלה. אם את צריכה רעיונות בנושא, אני אשמח לתת. שלושת הכיוונים שנתתי, כל אחד מהם, עשוי לאפשר לך להגשים מטרתך בצורה בריאה. כמובן שעדיף להשתמש בכולם יחדיו - ובכיוונים נוספים. וכאלה לא חסרים ביקום האינסופי (לכאורה) הזה... אני לא כותב "אשמח להרחיב ב..." כי זוהי לא אופציה. ברור שתצטרכי עוד הרבה רעיונות והכוונה (גם אם חלקה הגדול תגיע מתוכך) בשביל להמשיך. אז הודעה זו היא נדבך נוסף. המשיכי להנחות אותי להנחות אותך...
בנוסף לכך, בקישורי הפורום יש קישור לפורום יוגה ב"תפוז". הייתי ממליץ להכנס לשם ולשאול בקשר לשפגט. דיאלוג עם מנהל אותו פורום (שהינו מורה מוסמך ליוגה) עשוי להיות חיובי ולהניב תוצאות טובות. ועוד הערה אחרונה: כשאת לוחצת "שלח" ומגלה שההודעה איננה בפורום, תלחצי על "הקודם" (Back בממשק האנגלי? אני מניח...) ותגיעי שוב למסך עם ההודעה ואז תנסי לשלוח אותה שוב. כבר קרה שהייתי צריך לעשות זאת כמה פעמים עד שההודעה הופיעה בפורום. שלך בן
בהמשך לדיוננו בנושא זה: כיצד לעבוד על שפגט כחלק מטיפוח הבריאות? זה די פשוט. במקרים רבים כדאי להתחיל ב"לא" לפני שעוברים ל"כן" (כדי לקבוע גבולות, בטיחותיות וכדומה). כיצד לא לעשות זאת: לראות בשפגט כמצב שבו הגוף "נכנע" ללחצים שהפעלנו עליו והסכים להגיע, לבסוף, אחרי מאמצים ומתיחות ועבודה רבה, לתנוחה שראינו בדמיוננו. כיצד כן לעשות זאת: לראות בשפגט כמצב שהגוף כרגע לא מסוגל עדיין להתנסות בו, לא בגלל גידים קצרים, או שרירים קצרים, אלא בגלל שהוא לא מספיק טהור, רך וזורם בשביל "להכיר" את התנוחה הזאת. כל תנוחה היא בעצם "מפתח" הפותח "מנעול" מסויים של נתונים ואנרגיה שזמין לנו באופן פוטנציאלי. במלים אחרות, כדי להביא את הגוף למצב שהוא מספיק טהור, רך וזורם בשביל "להכיר" בין היתר את תנוחת השפגט, אפשר וצריך לעבוד איתו בצורות שאינן קשורות כלל לפתיחה הספציפית הזאת שנקראת "שפגט". צריך באופן כללי לעשותו טהור, רך וזורם - והדבר ישתקף גם בתנועה זו. יש הבדל עצום בין תנוחה שאנחנו מבצעים לבין תנוחה שאנחנו קורעים מתוך ההוויה שלנו. המצב הראשון הוא מצב שבו אנחנו מבצעים תנוחה. נקודה. זה נעים, קל וטוב. והכי חשוב: זה בריא (לא "רק" לגופנו, כמובן). המצב השני הוא מצב שבו אנחנו מכריחים את גופנו הפיסי בלבד להגיע למנח מסויים, המוכתב על-ידי התמונה שלו, שאותה אנחנו שומרים בתודעתנו. האנרגיה שלנו, הנפש שלנו, המטריצה של הגוף הפיסי - כל אלה אינם משתתפים בתנוחה. זוהי בפשטות "קריעה" של הגוף הפיסי אל מחוץ למטריצה האנרגטית החיונית שלו. זוהי פגיעה בבריאות שלנו. ובמצבים מסויימים, זה אפילו מגיע לכדי מצב שאפשר להגדירו כתקיפה שלנו את גופנו. הנה שלושה כיווני-אימון, בתור התחלה (אפשר לבקש עוד, לשאול שאלות על הנוכחיים, או מה שאת רוצה וצריכה...): 1. תנוחות שונות: הכנסי לתנוחות שונות (כאלה החורגות מטווח התנועה היומיומי?) תוך שהייה ממושכת בהן (דקות אחדות?) בנסיון להרגיש את התנוחה לחיות אותה להרפות מה שאפשר לנסות להגיע לנוחות פנימית וחיצונית לנסות להשתמש בתנועה כבמשדר ובמקלט של נתונים מעצמנו ומהיקום להניח לגוף ולעצמנו ללמוד ממנה מה שאפשר לנשום לאט ולעומק בתוך התנוחה להרגיש ולדמיין את האנרגיה הזורמת כי בכל תנוחה האנרגיה שונה לחלוטין והעיקר: בשום פנים ואופן לא לנסות לראות בתנוחה כמעין "תרגיל התעמלות" שבמהלכו צריך "למתוח" לכיוונים מסויימים, או "להגביר" את הגמישות של הגוף... 2. תנועות שונות: לנסות תנועות שונות העושות טוב לגוף ולנפש חורגות במידה רבה מטווח התנועה היומיומי של הגוף ומאפשרות לנו להתנסות במצבים אחרים של הוויה. לזכור שאין לנו אפשרות לבצע את אותה תנועה פעמיים שאין לנו אפשרות לנשום את אותה נשימה פעמיים ולנשוף את אותה נשיפה פעמיים. 3. חקר אופן ההגעה לתנוחה: בעת שאת נכנסת לתנוחה כזאת או אחרת (אפילו הכי יומיומית, כגון ההתיישבות מול פורום שמבאלה) אנחנו משתמשים בדרך מסויימת, שהינה שילוב של הדרך הכללית שלנו לנוע, עם הדרך הספציפית שלנו להגיע לאותה תנוחה. כדאי לך כל הזמן לחקור ולרענן שני נושאים אלה. אם את צריכה רעיונות בנושא, אני אשמח לתת. שלושת הכיוונים שנתתי, כל אחד מהם, עשוי לאפשר לך להגשים מטרתך בצורה בריאה. כמובן שעדיף להשתמש בכולם יחדיו - ובכיוונים נוספים. וכאלה לא חסרים ביקום האינסופי (לכאורה) הזה... אני לא כותב "אשמח להרחיב ב..." כי זוהי לא אופציה. ברור שתצטרכי עוד הרבה רעיונות והכוונה (גם אם חלקה הגדול תגיע מתוכך) בשביל להמשיך. אז הודעה זו היא נדבך נוסף. המשיכי להנחות אותי להנחות אותך...
deep ocean
New member
דיווח על 2 מטרות
מטרה אחת היתה למצוא בשבועות הקרובים פרטנר לאימוני קונג פו. אחרי מיונים דרך המייל צימצמתי ל-2 מועמדים. היה לי ברור שהמועמד הראשון יבחר בגלל משתנים רבים עדיפים, אך נתנתי צ´אנס גם למועמד השני. דיברתי עם שניהם בטלפון. אין ספק שהמועמד הראשון עולה על השני בכל המדדים החשובים לי בפרטנר לאימונים. קודם כל, הרגשתי כאילו אני מדברת עם עצמי. הוא הדגיש את זה שהוא לא מחפש מישהי להתאמן איתה בכסאח. שהלימוד שלו בקונג פו הוא ברובו פנימי (זאת אומרת, הוא לא לומד את הקונג פו בתור אומנות לחימה בלבד). הוא לומד 3 שנים והוא לא תופש מעצמו בגלל זה-נקודה חשובה מאד מבחינתי-שהוא לא מייחס לעצמו חשיבות בגלל זמן הלימוד. הוא גר בנתניה. הוא לא שחצן/מזלזל בבנות. הוא שמח להתאמן איתי אצלי בבית ואצלו בבית. הוא בן שיחה מעניין. הוא פתוח לשמוע דברים חדשים והוא רצה להתאמן עם אדם שלא לומד אצל המורה שלו. הוא מבין עניין. מטרה שנייה היתה להפסיק להתלהב בחיים. אומנם המטרה העיקרית היתה להפסיק להתלהב מבחינה רומנטית, אבל גם פה יישמתי את המטרה. אני לא מתלהבת שמצאתי פרטנר לקונג פו. שום דבר אינו וודאי מבחינתי. אוקיי אז דיברנו והכל הסתדר, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. אני לא רואה את העניין כסופי, אני ממשיכה לחפש מועמדים אחרים. זאת הוכחה מבחינתי שהמטרה מתחילה להתגשם. בעבר הייתי מרגישה התלהבות גדולה מכל השיחה, איזה כיף שמצאתי פרטנר, זהו אין לי מה להמשיך לחפש. כרגע המצב שונה. אני זורמת עם מה שקורה, ולא מייחסת חשיבות/משמעות מעבר למה שקרה. מעולה. פשוט זורמת עם החיים.
מטרה אחת היתה למצוא בשבועות הקרובים פרטנר לאימוני קונג פו. אחרי מיונים דרך המייל צימצמתי ל-2 מועמדים. היה לי ברור שהמועמד הראשון יבחר בגלל משתנים רבים עדיפים, אך נתנתי צ´אנס גם למועמד השני. דיברתי עם שניהם בטלפון. אין ספק שהמועמד הראשון עולה על השני בכל המדדים החשובים לי בפרטנר לאימונים. קודם כל, הרגשתי כאילו אני מדברת עם עצמי. הוא הדגיש את זה שהוא לא מחפש מישהי להתאמן איתה בכסאח. שהלימוד שלו בקונג פו הוא ברובו פנימי (זאת אומרת, הוא לא לומד את הקונג פו בתור אומנות לחימה בלבד). הוא לומד 3 שנים והוא לא תופש מעצמו בגלל זה-נקודה חשובה מאד מבחינתי-שהוא לא מייחס לעצמו חשיבות בגלל זמן הלימוד. הוא גר בנתניה. הוא לא שחצן/מזלזל בבנות. הוא שמח להתאמן איתי אצלי בבית ואצלו בבית. הוא בן שיחה מעניין. הוא פתוח לשמוע דברים חדשים והוא רצה להתאמן עם אדם שלא לומד אצל המורה שלו. הוא מבין עניין. מטרה שנייה היתה להפסיק להתלהב בחיים. אומנם המטרה העיקרית היתה להפסיק להתלהב מבחינה רומנטית, אבל גם פה יישמתי את המטרה. אני לא מתלהבת שמצאתי פרטנר לקונג פו. שום דבר אינו וודאי מבחינתי. אוקיי אז דיברנו והכל הסתדר, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. אני לא רואה את העניין כסופי, אני ממשיכה לחפש מועמדים אחרים. זאת הוכחה מבחינתי שהמטרה מתחילה להתגשם. בעבר הייתי מרגישה התלהבות גדולה מכל השיחה, איזה כיף שמצאתי פרטנר, זהו אין לי מה להמשיך לחפש. כרגע המצב שונה. אני זורמת עם מה שקורה, ולא מייחסת חשיבות/משמעות מעבר למה שקרה. מעולה. פשוט זורמת עם החיים.
deep ocean
New member
לא כל כך אהבתי את התחושה
של השיחה עם הפרטנר השני. אני זוכרת שפעם מישהו כתב פה על סכנה-שהתלמיד יראה במדריך מעין גורו כזה. אז התחושה שהאדם הזה נתן לי היא-שהוא רואה בי מין גורו. לא ידעתי איך לפוגג לו את התחושה הזאת, אז אמרתי בכוונה משפטים כמו- אני לא יודעת להסביר את..., מה אתה רוצה מ.... (במקום לדבר על עצמי), אבל לא נראה לי שזה כל כך עבד. שאלה שקשורה להדרכה באופן כללי- איך גורמים לתלמיד להבין שאתה לא מעליו וגם לך יש מגרעות. איך עושים זאת? טוב, אני אשאל את זה בשרשור של ההדרכה.
של השיחה עם הפרטנר השני. אני זוכרת שפעם מישהו כתב פה על סכנה-שהתלמיד יראה במדריך מעין גורו כזה. אז התחושה שהאדם הזה נתן לי היא-שהוא רואה בי מין גורו. לא ידעתי איך לפוגג לו את התחושה הזאת, אז אמרתי בכוונה משפטים כמו- אני לא יודעת להסביר את..., מה אתה רוצה מ.... (במקום לדבר על עצמי), אבל לא נראה לי שזה כל כך עבד. שאלה שקשורה להדרכה באופן כללי- איך גורמים לתלמיד להבין שאתה לא מעליו וגם לך יש מגרעות. איך עושים זאת? טוב, אני אשאל את זה בשרשור של ההדרכה.
deep ocean
New member
התרגיל היה מכוון
לעמוד בתנוחה מסויימת, אני שואלת שאלה, אם אני מקבלת תשובה-עוברים תנוחה. זה היה התרגיל...אחר כך אני נשאלת. אם יש לי תשובה, אז עוברים תנוחה. זה לא היה קרב. זה היה תרגיל שהתמקד בתנועה שלנו. לא נלחמנו- החזקנו אחד את השני, ועברנו תנוחות.
לעמוד בתנוחה מסויימת, אני שואלת שאלה, אם אני מקבלת תשובה-עוברים תנוחה. זה היה התרגיל...אחר כך אני נשאלת. אם יש לי תשובה, אז עוברים תנוחה. זה לא היה קרב. זה היה תרגיל שהתמקד בתנועה שלנו. לא נלחמנו- החזקנו אחד את השני, ועברנו תנוחות.
תשובה למיכל מתוך כח השקט,
עמ´ 134, הוא המשיך בהסברו ואמר, שהמכשפים משוכנעים בוודאות גמורה שכאשר אנו מסיחים את נקודות המאסף שלנו ממקומותיהן הרגילים, אנו באים למצב שלא נוכל לכנותו אלא "אכזריות". המכשפים יודעים, מתוך מעשים שהם עושים בפועל, שכל החשיבות העצמית מתפוגגת ברגע בו נעה נקודת המאסף שלהם. ובלא התמקדות רבתי זו בציור התדמית, הם מאבדים את הרחמים על עצמם, ועימם גם את מידת ההחשבה-העצמית. על כן צודקים המכשפים באומרם שההחשבה העצמית אינה אלא רחמים-שאדם-מרחם-על-עצמו, שלבשו תחפושת.
עמ´ 134, הוא המשיך בהסברו ואמר, שהמכשפים משוכנעים בוודאות גמורה שכאשר אנו מסיחים את נקודות המאסף שלנו ממקומותיהן הרגילים, אנו באים למצב שלא נוכל לכנותו אלא "אכזריות". המכשפים יודעים, מתוך מעשים שהם עושים בפועל, שכל החשיבות העצמית מתפוגגת ברגע בו נעה נקודת המאסף שלהם. ובלא התמקדות רבתי זו בציור התדמית, הם מאבדים את הרחמים על עצמם, ועימם גם את מידת ההחשבה-העצמית. על כן צודקים המכשפים באומרם שההחשבה העצמית אינה אלא רחמים-שאדם-מרחם-על-עצמו, שלבשו תחפושת.
deep ocean
New member
נהניתי. החכמתי. תודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.