מעניין...

[שושנה בודדה בירח]

מעניין...

טוב לדעת שיש פורום כזה... אני יכולה לספר לכם שהייתי באלפי ראיונות למשרת מזכירה ולא רק ראיונות - אלה גם עבדתי כאחת כזאת במשך כמה שנים לא היה לי טוב באף אחת מהעבודות... (חוץ מאחת) וכך זה התגלגל : אחרי שהשתחררתי מהצבא, התקבלתי לעבודה במכללה נחמדה שם עבדתי במשך 3 שנים, עד שפיטרו את כל העובדים עקב צימצומים... ומשם, עבודת מזכירות - לא נראתה לי נעימה וטובה יותר... אני מוצאת עבודות מהר, כי אני לא מתפנקת-לוקחת מה שיש אבל מסתבר שהחיפזון מן השטן... לאחר הפיטורים (אגב, באותו מקום ממש עשיתי חיים, המשכורת היתה סבירה והיה לי סופר כיף - אך ללא תנאים, וגם לא קיבלתי פיצויים, זה סיפור בפני עצמו) המקום : משרד עורכי דין התפקיד : מזכירת קבלה שעות : 09:00 עד 18:00 משכורת : 5,000 נטו+ שעות נוספות, תנאים, בקיצור גן עדן אז איפה הנפילה ? היתה שם, מן מפלצת כזאת, שהיא היתה מנהלת המשרד (בעצם עורכת דין - שלה היה שייך המשרד) היא היתה משוגעת אמיתית, תקלטו שעשו לי מבחנים ו-3 ראיונות עד שהתקבלתי בראיונות, איתה, כבר קלטתי שהיא שרוטה, אבל אמרתי ? נזרום. היא טימטמה לי את השכל, שיגעה אותי לגמרי הייתי מגיעה הביתה עם דמעות בעיניים , עם התמוטטות עצבים היא היתה מתייחסת אליי כמו לזבל כאילו שאני איזו טיפשה, מטומטמת, וגם אילמת (אף פעם לא עניתי לה) היא היתה משפילה אותי, וצועקת עליי לעני אחרים (אבל, אני לא היחידה בה היא התעללה... היו גם עורכי דין שאכלו חרא ממנה) שלושה חודשים החזקתי מעמד, עד שתפסתי ת'רגליים שלי יום אחד, ועפתי משם, לא הסכמתי לסבול אותה יותר - את הכסף שהייתי יכולה להרוויח שם - במילא הייתי מוציאה על פסיכולוג בגלל בעיות נפשיות שגרמה לי אז מה הטעם להתאמץ ?!? אחרי שבוע, מצאתי עבודה במפעל לייצור בגדים.. שם - עשיתי ה כ ל. ממש הכל. הייתי כפופה לכל עובדי המפעל בכללותו (5 קומות, 10 משרדים שונים, חנויות סיטונאיות, 19 חנויות רשת, +שני מחסנים גדולים, שירות לקוחות טלפוני+פרונטלי, וגם הנהלת חשבונות בנוסף להכל...) המשכורת היתה סבירה +שעות נוספות (והיו הרבה...) עבדתי כמו חמור, קרעתי את התחת, למדתי להתפתח גם לכיוונים אחרים אבל מה ? א. לא היו לי חיים מלבד העבודה ב. לאחר 8 חודשי עבודה שם, פניתי לבוס שלי, בבקשה להעלאה במשכורת וקיבלתי סירוב מר בפנים, בטענה "זמנים קשים עוברים עלינו" ג. לא העריכו את כל מה שעשיתי... קמתי ועזבתי... לא ראיתי מקום למשא ומתן מאחר והבוס היה נחוש בדעתו לשמור את כספו שלו לעצמו - למה לא לתת קצת לעובדים ? יש משהו שנקרא לתגמל, לעודד, להעריך את העובד... לתת מוטיבציה... תמריצים.. מאוד רציתי להתקדם שם, אבל כנראה שלא העריכו אותו מספיק. משם הגעתי לסוכנות לספורט, עם בוס שנראה כה שליו בראיון, וכבר אחרי שבוע מפלצת שחורת העין זקפה את ראשה המכוער.. עוד אחד שמשתכר מכוח ושליטה על העובדים שלו יחס מגעיל כאילו שאני כלום לא יכולתי לסבול לא יכולתי להתפתח שם זאת לא סביבה מתאימה אף אחד לא פירגן קמתי ועזבתי החלטתי לנסות עבודות אחרות הייתי יועצת מכירות (עבודת משמרות) ב"שילב" שם הייתה לי בוסית איכסית כרגע אני עובדת כקופאית (הייתי חייבת עבודה זמנית עד למציאת עבודה קבועה) במרכז קניות גדול ... אני מחפשת עבודה כרגע ביום חמישי הייתי בראיון עבודה, באיזו חברה בת"א כבר בראיון קלטתי נימת זלזול ומבט מתנשא... זה לא בשבילי... אני רוצה להתקדם כל כך שואפת להצליח אבל... יש קושי במציאת העבודה המתאימה והנכונה תמיד יש משהו...

 

[yoyo10]

יו איזה סיפור

שולחת לך הרבה ברכות הצלחה במצאת עבודה חדשה ומתאימה

 

[פרח אדמדם]

וואאיי עברת ממש הרבה!

היי. אולי תקחי כמה קורסים שיעשירו אותך? אני מאחלת לך שתמצאי עבודה כמו שצריך ללא בוסים מפלצתיים שלא מעריכים אותך. אני מכירה את זה. שיהיה בהצלחה. אנחנו פה בשבילך פרח

 

[שושנה בודדה בירח]

וזה עוד על קצה המזלג...

תודה על האיחולים ! בהצלחה גם לך

גם אם יש לך כבר עבודה... רוחי

 

[jesenia]

../images/Emo24.gif

תגידו, לכל אחת יש ברזומה עבודה במקום עם משכורת מעוללללה ויחס שעם עו"ד טוב יש בסיס לתביעה על נזק נפשי? שושנה אל ייאוש. בסוף מוצאים את העבודה הנכונה (אבל אני מזהירה אותך, אחרי תק מסוימת גם בעבודה החלומית אפשר למצוא חסרונות. ואני ההוכחה

)

 

[שושנה בודדה בירח]

השתפשפתי מספיק בשביל להבין את זה

אני כרגע עובדת כקופאית (זמני) תאמיני לי, אם אני אומר לך שאני ממש מאושרת שם ? יכולה לאחר, ולא אומרים כלום תנאים פצצה חבר'ה ? מ ק ס י מ י ם יחסי אנוש מעולים הכרתי חברות טובות אבל מה ? משכורת מינימום - ואין אפשרות קידום .... ואני צריכה כסף ואני מאוד רוצה לנצל את הפוטנציאל שבי ולהתקדם הלאה... נראה מה צופן העתיד מקווה שרק בשורות טובות אני מחזיקה מעמד בנתיים.... תודה לך!

 

[jesenia]

מאמינה לך

בחיל וברעדה אני מתכוונת להתפטר מחר. וזו עבודה עם: אנשים נחמדים קידום שניתן לי - מיוזמתם משכורת טובה שכל הזמן מעלים לי אותה - מיוזמתם (בכלל תנאים ממש טובים - ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, מתנות יפות לחגים, טיולי חברה מושקעים) אני יכולה לצאת להפסקה של שעתיים ואף אחד לא יעפעף (כמובן שאני אחזיר את השעה אקסרא בשעת עבודה, אבל בכ"ז) ועוד כהנה וכהנה. אני עוד לא יודעת להסביר מה ולמה, אבל ממש רע לי. אולי אם אני אכתוב את כל השליליים זה יהיה יותר ברור. אבל תודי שאני נשמעת מה זה כפוית טובה.

 

[foofoo77]

אם רע לך קומי ותלכי

אני העמדתי לעצמי אולטימטום עד 31/1 להשאר כאן אם המצב לא משתפר אני קמה והולכת אני לא אלך בוכה הביתה כל יום . גם ככה זה לא הבית שלי ואין שם שום דבר שגורם לי לנוחות ולהרגשה טובה יותר. אז אם רע בפנים ורע בחוץ חייבים לשפר משהו . כרגע אני מנסה לשפר את הבחוץ שלי .

 

[jesenia]

תודה פופו

החלטתי ללכת על תחושת הבטן שלי. היה לי יותר קשה להחליט כי אתמול ישב איתי האחראי עלי, מיוזמתו, לשיחת עידוד. אל תישברי היה המוטו שלו ולא אמרתי מילה. אז כנראה זה יותר מרק תחושת בטן...

 

[bluemoth]

ג'סי האנשים עושים את העבודה.

זה מאוד חשוב על "מי את נופלת". יש קידום במשרה שלך או שהיא מונוטונית?

 

[jesenia]

התחלתי בתפקיד ללא קידום

וקודמתי לתפקיד חדש לגמרי. אני מרגישה שאני נאבקת ביותר מידי זרמים, וכרגע אני מותשת...

 

[bluemoth]

מה שנקרא "יותר מידי מכל דבר".

אני מקווה שירדתי לסוף דעתך... מה שמצפים ממך ומה שאת מצפה מעצמך מביא לזה שהעומס עליך גדול (אם אני לא טועה). אולי תורידי קצת מהעומס, אם אפשר? השחיקה שלך בתפקיד נשמעת מהירה ואני מבינה את הצורך לברוח. מצד שני, מי שבחר בך מעריך אותך מאוד אם ככה - וזה מ א ו ד נדיר היום.

 

[foofoo77]

ג'ס תשמעי

יכול להיות שדווקא בגלל שיש עכשיו את הצוציקית הנפלאה החדשה שלך , את מרגישה מהר מאוד את השחיקה , אבל המקום ואת אומרת בעצמך מעולה ויחסית למה שקורה בשוק , תראי אותי לדוגמה שאני עובדת ויכולה רק לחלום על העלאה בשכר מה שמונע ממני לעבור לדירה משל עצמי ....... את צריכה לעשות את השיקולים שלך ולראות מה הלאה ולאן את רוצה להגיע . אם את רוצה לשבת בבית עם הילדה וזה בסדר. או להמשיך לעבוד . לקחת לעצמך את הזמן , אל תשכחי שלא עבר הרבה זמן מהלידה , ותוכלי להתפטר ולקבל את הפיצויים שלך גם עוד חודש .... הכי חשוב לחשוב טוב טוב כי המצב בשוק היום על הפנים ואני יודעת כי אני מחפשת עבודה אחרת .

 

[jesenia]

אני מסכימה עם הדיאגנוזה

ואחת הסיבות העיקריות בגללן חזרתי לעבודה בלי להאריך את חופשת הלידה היתה בגלל השעות. גם אם אני מתפטרת אני מיד מחפשת עבודה חלקית כי כל היום עם הילדה זה קצת יותר מידי בשבילי, ואני זוכרת היטב את כל הראיונות עד לעבודה הנוכחית. הפעם אני אהיה קצת פחות נואשת.

 

[jesenia]

תודה על העצה

אני מנסה להוריד מהעומס, קצת קשה כרגע. זה מה שהכי קשה לי - אני יודעת יותר מידי טוב כמה נדיר שמעריכים אותך, ולא רק בצורה פסיבית.

 

[שושנה בודדה בירח]

ואת

יכולה לפרט למה השליליות ? מאיפה נובע הרע ? אצלי, בעבודות, אף פעם לא היו לי את כל התנאים שיש לך - בעבודה אחת בלבד אצלי, תמיד החסרונות גברו על היתרונות... אבל בכל זאת, ניסיתי להסתדר, ואני עדיין נאבקת להשיג משרה שתפרנס אותי בכבוד.... נשמע לי שיש לך עבודה על הכיפאק אני לא אומרת שאת כפוית טובה בטח יש לך את הסיבות האישיות שלך...

 

[jesenia]

חזרתי לעבודה

בעיקר כי השעות היו נוחות. כרגע השעות הן ללא הגבלה והסיבה היחידה שאני יוצאת רק אחרי שעתיים שלוש איחור, זה כי אני מחליטה - לא כי העבודה שלי הסתיימה. וכך אני בעצם יוצרת לעצמי את הלחץ. בהתחלה ניצלתי את ימי החופשה שלי אז עבדתי 1/2 יום במוצהר, בפועל הרבה יותר ואפילו היה שבוע שכל בוקר הגעתי עם הפספוסה כי פשוט לא היה מי שישמור וחיכו לי דברים דחופים. את ימי החופש ניכו, ועוד איך ניכו לי מהתלוש. לאנשים כאן אין ראיה לעתיד של עניינים לא-מקצועיים כך שכל מה שאני מטפלת בו דחוף עד בהול. כולם מאוד עסוקים בהתחלה השת"פ איתי מאוד נדיר (ואז אני צריכה לקבל החלטות בעצמי, וטועה) ואנשים שאני עובדת איתם ממש עשו לי טובה כשהם הקדישו לי 2 שניות מזמנם. זה השתפר. עם כל זה אני צריכה להחליף את פקידת הקבלה (לשעבר העזר כנגדי) כמה פעמים בשבוע כדי שהיא תוכל לאכול צהרים (!) כשלי אין את הפריווילגיה הזו (כמה פעמים עבדתי רצוף רק על קפה...). בכל פעם שאני מסרבת (רק כי אני באמת לא יכולה) זה נהיה סיפור מההפטרה, ואני כל כך לא צריכה את זה על הראש. והכי חשוב - אני לא מרגישה שאני נותנת 100% מעצמי. אף פעם לא התחלתי משהו ולא סיימתי אותו, ועכשיו אני עובדת רק כך - ואין סיכוי שזה משתנה. אין לי למי להאציל סמכויות, אני חולמת בלילה על מישלוחים שנעצרו במכס ואחרי כל אנשי השירות שאני משתמשת בהם אני צריכה לעקוב שהם אכן עושים מה שביקשתי. התפקיד הזה....פשוט לא אני. אני לא נכנסת לעבודה עם סטופר מתי אני מגיעה, ובתפקידי הקודם הייתי נשארת שעות נוספות בלי להתבכיין, אבל יש גבול כמה אני יכולה לעבוד בצורה כזו (כבר יותר מחודש). אני מגיעה הביתה ונרדמת תוך כדי הנקה וזהו.

 

[foofoo77]

אוקיי את כל הדברים האלה תוכלי את

לפתור ( וחסר לך שתכתבי לי מגילות בלי למספר לפי פריטים ותלונות עכשיו אני אכתוב גם ). קודם כל , אם היא רוצה שתחליפי אותה , אין בעיה שהיא תחליף אותך , את קובעת לעצמך אני היום עושה XYZ שהם הדחופים ABC שהם לא דחופים או שמטפלת רק בדברים דחופים . קבעת לצאת לאכול בשעה 12 בשעה 12 את קמה והולכת לאכול ארוחת צהריים . עניין של לקבוע ולהציב גבולות ברורים . אצלי יודעים שהפסקת צהריים היא קדושה אלא אם כן כמובן נכנסת פגישה לא צפויה , או תקלה עם אורח . השאלה היא מה את רוצה? אם את מוכנה לקום וללכת לעזוב הכל לשבור את הכלים וללכת הביתה או לשפר לעצמך את המצב , אנשים שלא עוזרים יש להם מנהלים ופונים אליהם בלי חשבון ובלי להתבייש . זו הדרך . את חייבת לשפר לעצמך את תנאי העבודה לא אף אחד אחר . אני נתתי לעצמי עוד חודש וחצי לשפר כאן או שאני עוזבת . בינתיים אני עושה דברים לשפר . אבל השכר מפריע לי .

 

[jesenia]

אוקי

1. היא לא גמישה בזמנים. זה יהיה ב 12:30 בול וזהו. 1.א. אני לא עובדת כשאני מחליפה אותה, אז אני צריכה לעבוד עוד שעה כדי לפצות. הבוס שלי אומר שאין מה לעשות ואנחנו צריכות ללמוד להסתדר!? 2. הבוס של מי שאמור לעזור לי ביקש ממני לגלות הבנה...אין לי בעיה רק זה מגעיל כמה הייתי צריכה לבלוע וכמה הייתי צריכה להתחנחן ולעפעף בריסים כדי לקבל עזרה. לא ככה אני עובדת. 3. ייתכן שלא ניסיתי מספיק לשפר, אולי כי אני פשוט לא מעוניינת בתפקיד. 4. כמה שלא ניסיתי, יום העבודה שלי לא מתקצר, הוא לא רק תלוי בי. עכשיו אני בבית רק כי לקחתי עבודה הביתה וממש שמתי פס על כולם עם הדחוף שלהם. 5. שתביני - קודם עשו מוצר, רק עכשיו מתמחרים, אף אחד לא יודע איך למכור ומה, אין שום תהליך מוגדר - תארי לך שיש לך מלון שאת לא יודעת אילו חדרים פנויים בו, מה התעריפים, אם ניקו או לא...ואת אמורה לספק את התשובות. חשבתי רבות האם אני ראש קטן...ואם אני מתפטרת עכשיו האם זה אומר שאני לא אחזיק מעמד באף עבודה אחראית. והגעתי למסקנה שבחרו אותי לתפקיד *בגלל* שאני לא ראש קטן, ובתפקיד הקודם היתה המון אחרייות (למרות הטייטל המעליב - פקידת קבלה). תודה שעזרת לי למקד את עצמי, ותודה לכולכן בנות! אני יודעת מה עלי לעשות.

 

[foofoo77]

טוב אז כך:

1. היא רוצה בול ב 12:30 חצי שעה הפסקה ? אם היא רוצה שתחליפי אותה בשעה 12:00 בול היא מתייצבת במקומך ואת הולכת לאכול , אתן צריכות להסתדר ולמיטב זכרוני הסתדרתן יופי . 2. הוא ביקש לגלות הבנה , אין בעיה שהוא יגלה הבנה אם העבודה לא מתבצעת כי האדם שצריך לעזור / לסייע בנושא החליט להתבטל . פשוט וקל 3. את חייבת להחליט אם את רוצה את התפקיד ואם לא אני אעביר אלייך קורות חיים שלי , מקום שמשלם ומעלה משכורות מוצא חן בעיני

. 4.לקחת עבודה הביתה זה להביא צרות הביתה , יש בבית תינוקת מקסימה שזקוקה למלוא תשומת הלב של אמא שלה. וזה לא בריא להפוך בית לעבודה ולהיפך . 5. היות ואני עומדת במצב כזה במלון שאני לא יודעת מה ניקו וכו' אני כל היום מתרוצצת לבדוק חדרים ולוודא שהכל יתקתק , כי אין לי ברירה אחרת זה לא שמחר המשק שלי יהפך ליותר מקצועי ( לצערי הרב מאוד ). אם היית ראש קטן היית נשארת פקידת קבלה , יכול להיות שהציפיות שלך מעצמך הן פשוט נמוכות ,לבוא לעבוד , לא להשקיע המון וללכת הביתה. אני מודעת לזה שכשיש ילד זה הרבה יותר קל להחליט על עבודה כזו . השאלה היא מה יהיה עוד 13 שנים שהילדים כבר יתבגרו ולא ירצו את אמא מסביבם כל הזמן , איפה את תהיי , מה תעשי .אני בעד לפתח קריירה רק בכדי שבעתיד לא תהיי אמא מובטלת גם בבית וגם בחוץ.