מעניין

[lightflake]

מעניין

[URL]https://youtu.be/k_P7Y0-wgos[/URL]

 

[מודטחדש]

לא הצלחתי לפתוח

 

[מודטחדש]

בכרום כן. מעניין.

 

[יאללה שוב]

אתה היית מת להיות כמוהו, הא?

 

[lightflake]

ממש לא...

 

[סינבד]

הנה לך התשובה

איך זה מרגיש כשמוציאים לך את הזיכרון.
&nbsp
השאלה המעניינת, לדעתי, היא מה אתה לוקח מהידיעה הזו?
&nbsp
מדברים פה הרבה על "המיינד המתעתע" שעוצר אותך מלהיות מי שאתה באמת. והנה אתה רואה מישהו שהמיינד שלו סולק לגמרי ואיתו בעצם נסתלק לגמרי האדם עצמו.
&nbsp
הוא לא יכול יותר ליצור, הוא לא יכול בעצם לעשות שום דבר. הוא לא ראה שום דבר מעולם כי כל מה שהוא רואה זה כאילו הוא רואה בפעם הראשונה. אין לו שום קשר לכלום כולל לו עצמו.
יש מעט מאד דברים שהוא יודע על עצמו, אבל גם אל הדברים האלו הוא לא מצליח להתחבר כי הוא לא זוכר אותם כחלק ממנו.
&nbsp
אני חושב שהתפתחות רוחנית צריכה לשאוף למקומות אחרים מזה

 

[lightflake]

אלו דברים שיש לגשת אליהם ברצינות

להבנתי אני לא ראיתי כאן אדם ללא מיינד ולא אדם ללא כל זיכרון, אז פשוט המסקנות שהעלית שגויות

 

[סינבד]

אולי לא הבנתי? תסביר בטובך?

מה כן ראית?
&nbsp
הבנאדם ואשתו אומרים שהוא לא יכול לזכור שום דבר (ראה הרישומים ביומן למשל).
הבנאדם אומר שהוא לא מסוגל לחשוב שום מחשבה.
&nbsp
מה לא הבנתי? איך המסקנות שלי שגויות? ומה לדעתך המסקנות הנכונות מהסיפור הזה?

 

[lightflake]

זו פגיעה חמורה במוח

אבל ברור שאם הוא אומר משהו כגון, 'אני לראשונה ברגע זה מודע ואני רוצה לדעת מה לעזזאל לא בסדר איתי', כבר יש לו הרבה מידע שהוא מסתמך עליו, אחרת מדוע הוא מרגיש שמשהו לא בסדר?
&nbsp
מעבר לכך, כיצד הוא מזהה את אשתו או יודע לקרוא תווים? ברור שלא מדובר על משהו כל כך פשטני של יש או אין זיכרון, והוא פשוט במצב של אין... זה מאוד פשטני... מדובר על פגיעה מוחית קשה, זה מעניין ואפשר אולי ללמוד מזה, אבל לא רציני לקפוץ למסקנות קיצוניות...

 

[lightflake]

הוא טוען לדוגמה

שזו הפעם הראשונה שהוא רואה את אשתו כאשר בו זמנית הוא מכיר אותה היטב ושמח שהיא באה, או משפט כמו 'אם אתה לא מודע אתה לא ממש אוהב את זה' איך הוא יודע שהוא היה לא מודע? ואז שואלים אותו מה הכוונה בלהיות לא מודע אז הוא עונה שזה בדיוק כמו מוות.... איך הוא יודע?

 

[יאללה שוב]

וזה שהוא רואה את אשתו ולא מופתע מכמה היא הזדקנה פתאום

או שהוא לא מופתע מזה שהוא עצמו שונה ממה שהוא זוכר את עצמו
ושהוא בכלל לא מופתע מזה שהוא נמצא איפה שהוא נמצא ולבוש
(מי בכלל עוזר לו עם הדברים האלה ביומיום? איש כזה פגוע לא אמור להחזיק את עצמו ואת הבית שלו לבד.
אני שואל למקרה שאומרים את זה בסרט, לא היה לי זין לראות הכל. ראיתי רק חלק קטן)

 

[lightflake]

כן ברור שהוא עם עזרה צמודה..

 

[רגלים]

אפשר לדבר על שני סוגים של זכרון

הסוג הראשון של זכרון הוא יכולת לשחזר חוויה כפי שהיא קרתה בעבר.
לקחת את הסרט ולעשות "הילוך"חוזר. לחיות מחדש משהו שהיה, בתור זכרון.
הזכרון הזה יכול להיות חלקי, סלקטיבי ולפעמים מסולף. נקרא לסוג הזכרון הזה "עדות". אני זוכר שקמתי היום בבוקר, התארגנתי, ויצאתי.

הסוג השני של הזכרון הוא ההשפעה של הדברים שקרו, העבר, על ההווה.
אדם יכול לזהות פנים, לזהות מקום, לדבר, לעשות דברים, מבלי שיזכור את השתלשלות הדברים שהשפיעה עליו, את הביוגרפיה שלו, את הדברים שקרו לו אתמול או לפני שנים, וכיצד זה השפיע עליו. לכאורה זה לחיות את הרגע, האידיאל ששואפים אליו לפעמים כאן.

אבל אדם זה הוא למעשה פסיבי, חסרה לו מודעות מתוך איזה "פגם" נוירולוגי.
יהיו כאלו שיאמרו שהמודעות הזאת שחסרה לו ושיש אצל מרביתנו
היא מודעות של אשליה של העולם הזה. לדעתי יש כאן פיספוס.

זה לומר שכדי להגיע למצב של ערות צריך ללכת לישון.
זה כמו שבשביל לדעת צריך לשכוח הכל. בעיני זה מופרך.

אם כבר, אז "לשכוח הכל" אם יש לזה משמעות, זו רק תחילת הדרך.