מעניין אותי לשמוע

FreeForDesire

New member
מעניין אותי לשמוע

איך אתם משלבים את החיים הרוחניים-מדיטטיבים שלכם עם המדינה שלנו שלא מעודדת נטייה שכזו ואפילו מתייחסת בבוז ,לעג וציניות כלפי אותם "רוחניים" כמונו.
 
ומדינות אחרות

כן מעודדות נטייה כזו? אם תשים לב טוב, תראה שהרוחניות וגם הניו-אייג' שקרוב אליה בצורה כזו או אחרת ממש פורחים: בתי-ספר ליוגה מרובים, קבוצות רבות של מתרגלי מדיטציה בודהיסטית, מ''ט, הרא-קרישנה, בתי-ספר לאומנויות לחימה, רפואה סינית ורפואות אלטרנטיביות בקופות-החולים, שאמאנים, מעגלי-נשים, מקובלים לעת מצוא וחוזרים בתשובה רבים, הילרים, מתקשרים, בודהיזם-טיבטי, ניאו-טנטריסטיים/אושואיסטים. תגידֿ אתה בטוח שאתה חי בישראל?
 

למואל א

New member
לא רק זה, אלא היהודים בעולם

באופן כללי באחוז הרבה יותר גבוה מתעסקים ברוחניות (ביחס למספר שלהם באוכלוסיה) לסוגיה. ברשות הפלשתינים אולי לא יעודדו כאלו דברים
 

FreeForDesire

New member
אתה מדבר איתי ברמה של קבוצות

אין ספק שיש התעוררות ופתיחת חוגים וסדנאות רוחניות זה בהחלט נהדר וכן יירבו אך עם זאת שים לב ברחוב או בשלטון עדיין יש במדינה תחושת ניכור,אינטרסנטיות,אגו , ואני לא יודע בדיוק איך לנסח את זה אבל נדמה לי שאנחנו עדיין לא שם מבחינת אהבה,חופש , Living the moment כלומר זה לא בתרבות שלנו ! לא מלמדים את זה בבית ספר , לא מדברים על זה בתקשורת וזה לא מגיע לאנשים , וזו לא המטרה של האנשים בימינו מדינתו מקדשת את המסורת ואת העבר - בין אם זה חגים ,מנהגים,אירועים מהעבר ,זכרון, העם היהודי וכו' ולא את ההווה התחושה שלי שעדיין יש ציניות כלפי אותה הוויה רוחנית והלוואי והיינו חוזרים לתקופת ילדי הפרחים או לפחות מיישמים אותה כאן - לאו דווקא בהקשר של הסמים.
 

lightflake

New member
למה לא מעודדת?

דווקא אתה בא לרופא אומר לו שאתה באופן בסיסי שולל את עצם קיומך ורוצה לשבת כל היום עד שתגלה שאתה בעצם אלוהים אז הוא שולח אותך לפסיכיאטר המחוזי ונותנים לך 3200 שקל בחודש ביטוח לאומי ואתה חי כמו מלך והמדינה מממנת את המדיטציה שלך זה אפילו יותר מהקצבה של בחורי ישיבה
 
אני אומר לעצמי שאם הבוז הלעג והציניות יכולים

לערער אותי ולגרום לי לפקפק בדרכי, זה אומר שאני לא באמת רוחַני. במקרה הטוב אני "רוחְני" (כלומר עושה משהו שהוא באופנה בחוגים מסויימים, או מחפש השתייחות אליהם כדי להיות מקובל שם ) ובמקרה הפחות טוב אני שחצן/יהיר/מתנשא.
 
גם התשובה הזאת שלי הייתה לא צנועה בלשון המעטה

זה פשוט מוכיח לי שוב שיש לי עוד הרבה עבודה...
 
תשובה יותר מדוייקת

אני שואל את עצמי האם ובאיזה אופן היחס של החברה מפריע לי. מה בעצם אמר לי שיש יחס כזה ? אילו ביטויים של היחס הזה מציקים לי ? אילו מחשבות אצלי בראש גורמות לי להרגיש יחס כזה ? אילו רגשות המחשבות האלה מעוררות אצלי ? אילו רגשות יש בי שקשורות ליחס של החברה ?
 
לא מייחסים להם חשיבות

ובכלל, החיים הרוחניים-מדיטטיביים מתקיימים בעיקר בין האדם לבין עצמו. אין סיבה שמישהו יידע על התהליך האינטימי שאתה עובר עם עצמך. ואם יש צורך חזק לספר, להצהיר שאני רוחני, לשכנע אנשים להפוך לרוחניים - זה רק מצביע על צורך בעוד עבודה פנימית.
 
למעלה