מעניין אותי לדעת משהו

[Shellylove]

מעניין אותי לדעת משהו

אני מפנה את השאלה בעיקר ל"בעלות המקצוע" (גננות, מטפלות), אבל גם ל"סתם אימהות": האם היכרות גם עם הילד וגם עם הוריו גורמת לכם בד"כ להרגיש: "אה, עכשיו אני מבינה למה הוא כזה (לחיוב או לשלילה)" או להיפך: "איך עם כאלה הורים יצא כזה ילד?"

 

[סנדרה55]

בהחלט!

קרה לי השבוע משהו בסגנון. לקחתי את הילדה שלי לחברה מהגן שלה לשחק ביחד... הרושם שקיבלתי בחצי שעה שהייתי שם היה לא נעים בכלל. הילדה היא כזאת מתוקה, עדינה וחביבה (גם האמא יש לציין מתוקה) אבל משהו בבית לא מצא חן בעיני.. האווירה בין הבן(בן 8) שלה וגבר שהיה בסביבה שהיה קשה לי מאוד להבין אם הוא האבא או החבר של האמא (אין לי מושג אם ההורים גרושים), היתה מאוד עוינת, מאיימת וקצת מרתיעה.. הבן מגמגם וניכר כי יש לו בעיות שונות בלימודים ובכלל.. איך שראיתי את הגבר שהיה בסביבה ואת הילד הבנתי למה הילד כך.. (גם הילד ממש מתוק, ריחמתי עליו מאוד) היתה גם סיטואציה ממש מרגיזה שהאמא אמרה לבן משהו כמו "אתה דפוק, אתה רוצה שהוא שוב יבוא אליך? שכחת מה היה אתמול?" זה פשוט הוציא אותי משלוותי..למה מי הוא הגבר הזה? לא משנה אם אבא או חבר של האמא או לא משנה מה....למה שאדם מבוגר יהיה ככה איום על ילד קטן וחסר אונים??? <<חוץ מזה בענין עם הורים כאלה איך יצא ילד כזה..חח אני שואלת את עצמי כל יום על הילדה שלי

>>

 

[limori]

זה בדיוק מה שאני תמיד אומרת

ובכל פעם מחדש דיויד כועס עלי ומבקש ממני לא לשפוט ילדים בצורה כזאת. אבל בכל פעם שרואי מביא חבר הביתה אני מדמיינת לעצמי את ההורים שלו ואת ההווי בבית שלהם. ותמיד אנ יצודקת (למרות שדיויד חושב אחרת). אני מרגישה קצת רע עם הענין הזה אבל אנ יחושבת שברוב המקרים זה נכון. ואני גם חושבת שצריך להכיר גם את האמא וגם את האבא. מכיון שמי שמכיר אותי ומכיר את רואי לעולם לעולם לא יאמין שהוא הילד שלי. אנחנו בכלל לא דומים במראה החיצוני ומעבר לזה אנחנו שונים בהתנהגות. רואי הוא בדיוק כמו אבא שלו.

 

[נעה גל]

אני חושבת שדיויד צודק -

שיפוט ע"ס סיטואציות בודדות ומאוד מסוימות (בנוכחות אנשים זרים) יחסים שלמים של משפחה היא לא הוגנת בלשון המעטה. אני תמיד משתדלת לזכור שגם לפעמים אני נראית לא הכי טוב ביחסי עם הילדים כשרואים קטעים של אינטראקציות ולא יודעים מה הרקע להן ואיזה חלק הן תופסות מהתמונה השלמה של מערכת יחסים.

היסטרי ל- limori, שלחתי לך מייל ארוך כאורך הגלות ואני מבינה שהוא לא הגיע, אין לי אותו (המחשב עבר פירמוט) אז יקח לי כמה ימים לשחזר.

 

[נעה גל]

היא לא הוגנת = הוא לא הוגן

 

[Shellylove]

וכשמדובר על היכרות

קצת יותר עמוקה?

 

[נעה גל]

אני לא יודעת...

תשמעי, גם אני עושה את זה בדיוק כמו כולם (זו הסיבה שאני צריכה להזכיר לעצמי שגם אני לא תמיד נראית טוב) - אני מנתחת את חיי הזוגיות של החברים שלי ואיך זה משפיע על הילדים ויש לי דיעה על כל דבר ומאיפה הוא מגיע. אני מניחה שכל עוד זה נשאר ברמת "אני חושבת לעצמי" זה בסדר. זה עלול להפוך ולהיות בעייתי כשאנחנו מוציאים החוצה את הניתוחים שלנו. הכי קל זה להסתכל על אחרים ולראות איפה המפגעים... נראה אותנו לוקחות את כל היכולת התבונית הזו ושופטות את עצמנו באותן עיניים.

 

[maya100]

תשובה של "סתם אמא"

יש ויש. לפעמים אני מכירה ילד מסויים ואת הוריו וממש מבינה מאיפה באה התנהגות מסויימת או אפיון מסויים (לדוגמא, מכרים שלנו קיבלו את הלידה של ילדתם בהיטריה ודיסאוריינטציה גמורות, בחודשים הראשונים הם שפוט היו חסרי אונים ואובדי עצות לחלוטין. והתינוקת אכן היתה מאוד מאוד לא רגועה, בכיינית וחסרת ביטחון בנוכחות ההורים ובמילוי הצרכים שלה - זה היה כל כך בולט שהתינוקת זקוקה לביטחון של מישהו מבוגר ולא מקבלת אותו!) אבל לפעמים יש הורים שאני ממש לא מבינה איך "יצאו" להם ילדים כאלו - לטובה ולרעה. והאמת היא, שאני לא תופסת את עצמי כאדם כל כך רגוע ובכל זאת, מאז שנכנסתי להריון ובמיוחד מאז שאביגיל נולדה כנראה משהו בי השתנה והצלחתי "ליצור" ילדה מאוד רגועה ושלווה ואווירה שלווה בבית. גם מי שמסתכל מבחוץ (אפילו אמא שלי) המום, משתינו (מאביגיל וממני). אני חושבת שאין שחור או לבן. יש אפיונים שהם של כל ילד, כאדם, שאינם קשורים להורים או לסביבה ויש אפיונים שנובעים או מחקים את הסביבה. בסה"כ אני מאמינה גדולה בהשפעת הסביבה אבל יש גם ביולוגיה..(אני בכוונה לא אומרת תורשה).

 

[maya100]

שפוט = פשוט

 

[חנה גונן]

כן בהחלט כמטפלת.....

חשוב לי מאוד להבין כיצד האוירה והמינהגים בבית תורמים לעיצובו של ילד שבא למעון,בעיני זה כלי עבודה חשוב שמסייע לבנות גישה מסוימת לילד מסוים אם אני מודעת לכך שהאוירה בבית יצרה או עלולה ליצור אצלו מצוקה מסוימת אני גם יודעת איך לגשת אליו ואיך לעבוד איתו אבל ביום יום הקטע של"מעשי אבות ושיני בנים תכהינה" הוא פסול בעיני מכל וכל,אסור לשפוט אנשים לפי הוריהם(אני בכל אופן לא הייתי רוצה שישפטו אותי כך). שלך חנה גונן