מעלים שכר מינימום?

[a open]

מעלים שכר מינימום?

מעלים שכר מינימום?
שלום, אמורים להעלות שכר מינימום במשק? ממתי? ובכמה מעלים? אודה על ההתיחסות

 

[שיר ורד]

אם אמיר פרץ יהיה ראש הממשלה

מעלים שכר מינימום?
שלום, אמורים להעלות שכר מינימום במשק? ממתי? ובכמה מעלים? אודה על ההתיחסות

אם אמיר פרץ יהיה ראש הממשלה
או לפחות שר האוצר הוא יעלה את שכר המינימום, אם בכלל אפשר לסמוך על הבטחות של פוליטיקאים. בינתיים מותר רק לחלום על כך.

 

[תום בן חיים]

חוק שכר מינימום מותאם תשס"ב-2002

מעלים שכר מינימום?
שלום, אמורים להעלות שכר מינימום במשק? ממתי? ובכמה מעלים? אודה על ההתיחסות

חוק שכר מינימום מותאם תשס"ב-2002
ב-2002 הוחק בכנסת חוק המורה על אפשרות לעובד בעל מוגבלויות לפנות למנכ"ל משרד התמ"ת, כדי שזה יאשר למעסיקו של העובד המוגבל לשלם לו משכורת הנמוכה מ'ריצפת' שכר המינימום כמשמעותו ב'חוק שכר המינימום' (כיום - כ-3300 ש"ח לחודש במישרה מלאה, או קרוב ל-18 ש"ח לשעת עבודה). כוונת החוק, שגם תקנות הביצוע שלו כבר נחתמו מזמן ע"י שר התמ"ת ופורסמו ב'רשומות', לאפשר לעובד מוגבל (נכה) שתפוקתו נמוכה מתפוקת עובד 'רגיל', ותרומתו למקום עבודתו נמוכה בהתאם, בכל זאת להתקבל לעבודה, מבלי שהמעסיק 'יפסיד' מהעסקתו (תפוקה נמוכה מחד ותשלום 'רגיל' על פי החוק מאידך), ולכן ימנע מלהעסיקו או שישלם לו פחות ממה שנקבע ב'חוק שכר המינימום',ובכך יעבור על החוק. אבל הוראות החוק הזה לא הופעלו עד כה, בגלל עיכוב תקציבי הבצוע ע"י אגף החשב הכללי במשרד האוצר. עובדת בעלת מוגבלות המועסקת בהיקף של 3/4 מישרה כבר כמעט שנה במקום עבודה ציבורי הנמצא בבעלות רשות מוניציפאלית, אך אינה מקבלת שכר כלל - מה היא יכולה לעשות כדי לאכוף על מעסיקיה לשלם לה ? כדי להשלים את הפרטים הרלוונטיים: העסקתה של העובדת בעלת המוגבלות אינה ישירות ע"י הרשות המקומית, אלא (כרגיל במקומותינו) באמצעות 'גוף זכייני' המוגדר כ'נותן שירות' וכ'ספק כח אדם' לרשות. הגוף הזכייני מקבל תשלום (!) ממשרד ממשלתי עבור העסקתה של העובדת המוגבלת, בסדרי גודל של אלפי ש"ח בחודש, אך "מסתפק" בהעברתו לחשבונה של החזר הוצאות נסיעה בסדר גודל של פחות מ-200 ש"ח בחודש. העובדת אינה מסוגלת, מחמת מיגבלות משאביה, לתבוע את ה'זכיין' או את מעסיקיה הישירים בבית דין לעבודה, ובעיקר - חוששת (לאחר שנאמר לה שכך יהיה), שעבודתה תופסק לגמרי והיא תשאר ללא עיסוק כלל, אם תדרוש את שכרה בתוקף, או אף תתבע אותו באמצעות בית הדין. בבדיקה ברשות המקומית שהיא מעסיקתה הישירה נאמר לעובדת, שאמנם הם מרוצים מעבודתה ומעוניינים שתמשיך בה אצלם, אבל מאידך - אין להם 'תקן' עבורה, ולכן אינם "יכולים" לשלם לה שכר. 'הערת מידע' נוספת: ב'חוק שירות המדינה (מינויים)תשי"ט-1959' ובהוראות התקשי"ר החלות על העסקת 'עובדי מדינה',כתוב במפורש - בעקבות הוראות פרק ה'תעסוקה' בחוק שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות תשנ"ח-1998'- שאין להפלות קבלת אנשים לעבודה בשירות המדינה או בתנאי העסקתם לעומת מי שאינם בעלי מוגבלות. בחוק גם פתוחה האפשרות בידי ממשלת ישראל ביזמת שר-הפנים, להחיל את החוק על רשות מקומית. האם החלה כזאת נעשתה ? ובעיקר - מה על העובדת בעלת המוגבלות לעשות כדי שלא יקופחו זכויותיה לקרבל שכר הוגן עבור עבודתה ?

 

[שיר ורד]

לדעתי הפתרון הטוב ביותר

חוק שכר מינימום מותאם תשס"ב-2002
ב-2002 הוחק בכנסת חוק המורה על אפשרות לעובד בעל מוגבלויות לפנות למנכ"ל משרד התמ"ת, כדי שזה יאשר למעסיקו של העובד המוגבל לשלם לו משכורת הנמוכה מ'ריצפת' שכר המינימום כמשמעותו ב'חוק שכר המינימום' (כיום - כ-3300 ש"ח לחודש במישרה מלאה, או קרוב ל-18 ש"ח לשעת עבודה). כוונת החוק, שגם תקנות הביצוע שלו כבר נחתמו מזמן ע"י שר התמ"ת ופורסמו ב'רשומות', לאפשר לעובד מוגבל (נכה) שתפוקתו נמוכה מתפוקת עובד 'רגיל', ותרומתו למקום עבודתו נמוכה בהתאם, בכל זאת להתקבל לעבודה, מבלי שהמעסיק 'יפסיד' מהעסקתו (תפוקה נמוכה מחד ותשלום 'רגיל' על פי החוק מאידך), ולכן ימנע מלהעסיקו או שישלם לו פחות ממה שנקבע ב'חוק שכר המינימום',ובכך יעבור על החוק. אבל הוראות החוק הזה לא הופעלו עד כה, בגלל עיכוב תקציבי הבצוע ע"י אגף החשב הכללי במשרד האוצר. עובדת בעלת מוגבלות המועסקת בהיקף של 3/4 מישרה כבר כמעט שנה במקום עבודה ציבורי הנמצא בבעלות רשות מוניציפאלית, אך אינה מקבלת שכר כלל - מה היא יכולה לעשות כדי לאכוף על מעסיקיה לשלם לה ? כדי להשלים את הפרטים הרלוונטיים: העסקתה של העובדת בעלת המוגבלות אינה ישירות ע"י הרשות המקומית, אלא (כרגיל במקומותינו) באמצעות 'גוף זכייני' המוגדר כ'נותן שירות' וכ'ספק כח אדם' לרשות. הגוף הזכייני מקבל תשלום (!) ממשרד ממשלתי עבור העסקתה של העובדת המוגבלת, בסדרי גודל של אלפי ש"ח בחודש, אך "מסתפק" בהעברתו לחשבונה של החזר הוצאות נסיעה בסדר גודל של פחות מ-200 ש"ח בחודש. העובדת אינה מסוגלת, מחמת מיגבלות משאביה, לתבוע את ה'זכיין' או את מעסיקיה הישירים בבית דין לעבודה, ובעיקר - חוששת (לאחר שנאמר לה שכך יהיה), שעבודתה תופסק לגמרי והיא תשאר ללא עיסוק כלל, אם תדרוש את שכרה בתוקף, או אף תתבע אותו באמצעות בית הדין. בבדיקה ברשות המקומית שהיא מעסיקתה הישירה נאמר לעובדת, שאמנם הם מרוצים מעבודתה ומעוניינים שתמשיך בה אצלם, אבל מאידך - אין להם 'תקן' עבורה, ולכן אינם "יכולים" לשלם לה שכר. 'הערת מידע' נוספת: ב'חוק שירות המדינה (מינויים)תשי"ט-1959' ובהוראות התקשי"ר החלות על העסקת 'עובדי מדינה',כתוב במפורש - בעקבות הוראות פרק ה'תעסוקה' בחוק שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות תשנ"ח-1998'- שאין להפלות קבלת אנשים לעבודה בשירות המדינה או בתנאי העסקתם לעומת מי שאינם בעלי מוגבלות. בחוק גם פתוחה האפשרות בידי ממשלת ישראל ביזמת שר-הפנים, להחיל את החוק על רשות מקומית. האם החלה כזאת נעשתה ? ובעיקר - מה על העובדת בעלת המוגבלות לעשות כדי שלא יקופחו זכויותיה לקרבל שכר הוגן עבור עבודתה ?

לדעתי הפתרון הטוב ביותר
הוא לאסוף נתונים המוכיחים בודאות שהיא עובדת שם כולל היקף המשרה ושביעות הרצון ממנה, ולאחר מכן לתבוע את זכויותיה בבית הדין לעבודה. במקרה שהיא תפוטר עקב כך, היא תוכל לתבוע את המעסיק על פיטורים בניגוד ל 2 חוקים. גם חוק שויון הזדמנויות בעבודה וגם חוק בתי הדין לעבודה. החששות שלה ברורים לי, אבל לדעתי, אם היא תלך לתביעה כזו וקרוב לודאי שתזכה, זה רק יחזק אותה. אין ספק שהיא צריכה סיוע בהגשת התביעה, אך לא בטוח שהיא צריכה סיוע בייצוג. עדות שלה על קיפוחה, אמורה להשפיע על בית הדין הרבה יותר מכל נימוק הגיוני שיוכל להשמיע עו"ד. אולי אתה יכול לנסות לעזור לה להגיש את התביעה. אם יש לך שאלות משפטיות נוספות הכרוכות בתביעה כזו, תוכל לשוב ולשאול כאן בפורום. אפשר להתלונן כנגד החברה הנ"ל בגופים הבאים: מבקר העיריה, מבקר המדינה , המפקח על העבודה במשרד התמ"ת. אבל להערכתי כל התלונות הללו , אולי יובילו לטיפול במעסיק (למשל הפסקת העסקתו ע"י העיריה) ולא יוסיפו לה אגורה שחוקה לכיס. אפשרות נוספת היא להעלות את הנושא בפני ןעדת העבודה והרוחה של הכנסת, אש ראולי תוכל ליצור לחץ על מרדי הממשלה השונים או לתקן את הנושא בחקיקה.

 

[תום בן חיים]

בינתיים אני פועל ב-2 מסלולים במקביל

לדעתי הפתרון הטוב ביותר
הוא לאסוף נתונים המוכיחים בודאות שהיא עובדת שם כולל היקף המשרה ושביעות הרצון ממנה, ולאחר מכן לתבוע את זכויותיה בבית הדין לעבודה. במקרה שהיא תפוטר עקב כך, היא תוכל לתבוע את המעסיק על פיטורים בניגוד ל 2 חוקים. גם חוק שויון הזדמנויות בעבודה וגם חוק בתי הדין לעבודה. החששות שלה ברורים לי, אבל לדעתי, אם היא תלך לתביעה כזו וקרוב לודאי שתזכה, זה רק יחזק אותה. אין ספק שהיא צריכה סיוע בהגשת התביעה, אך לא בטוח שהיא צריכה סיוע בייצוג. עדות שלה על קיפוחה, אמורה להשפיע על בית הדין הרבה יותר מכל נימוק הגיוני שיוכל להשמיע עו"ד. אולי אתה יכול לנסות לעזור לה להגיש את התביעה. אם יש לך שאלות משפטיות נוספות הכרוכות בתביעה כזו, תוכל לשוב ולשאול כאן בפורום. אפשר להתלונן כנגד החברה הנ"ל בגופים הבאים: מבקר העיריה, מבקר המדינה , המפקח על העבודה במשרד התמ"ת. אבל להערכתי כל התלונות הללו , אולי יובילו לטיפול במעסיק (למשל הפסקת העסקתו ע"י העיריה) ולא יוסיפו לה אגורה שחוקה לכיס. אפשרות נוספת היא להעלות את הנושא בפני ןעדת העבודה והרוחה של הכנסת, אש ראולי תוכל ליצור לחץ על מרדי הממשלה השונים או לתקן את הנושא בחקיקה.

בינתיים אני פועל ב-2 מסלולים במקביל
במסלול הממשלתי (פנייה לשר הפנים) הפקידותי (למפקחת הארצית באגף השיקום במשרד הרווחה), והפרלמנטארי (ח"כים בכלל, וועדת הרווחה העבודה והבריאות בפרט), ובמקביל - במישור המקומי (ברשות המקומית בה מדובר). אני ב ט ו ח שאילו העובד/ת בעל המוגבלות היה/היתה צריך/ה לעשות זאת בעצמו/ה - כל עובד/ת במצב שכזה, וישנם אלפים כאלה (!), הוא/היא לא היה/תה מוצא/ת את הידיים ואת הרגליים שלו/שלה. ביחוד מי שנכותו/ה בתחום המנטאלי, התפתחותי, או בתחום קשיי הכתיבה והקריאה (לקות למידה). ואת זה מנצלים גם המעסיקים הישירים והלא-ישירים ('קבלני' השיקום של הביטוח הלאומי ושל משרד הרווחה, שבעצם בקושי קיים כיום), וגם פקידות המימסד הממשלתי ומקבלי ההחלטות התקציביות במדינה "שלנו". רק לחשוב כמה זמן ומאמצים הקדשתי עד שלמדתי את הושא על כל נפתוליו ומסמכיו. ואני לא משפטן. סתם אזרח שנתקל בבעייתו של מישהו, נוכח לדעת שזאת בעיה כללית-איניברסאלית, והחליט להרתם לפתרונה. תום.