אביב וסתיו
New member
מעלילות בּוּבּי שעריים -א
"או או או או חולה על שעריים, או או או ! חבל לי על הזמן" והוא הוסיף "אהווה" קטן, וקהל המעודדים בעקבותיו. ואז שר שיר על הקבוצה המתחרה, במנגינה של "לנר ולבשמים": "עדיף להיות עבריין ולא להיות אוהד רמת גן, עדיף חזיר בטבע ולא לרדת עד באר שבע, אם תתנו לי גביע יין להבקעה... אם תתנו לי להיות שופט, ארשום כאן הצלחה" הקהל זעק אחרי בּוּבּי המתלהב וסמוק הפנים היושב בין עמו ביציע המעודדים וקולו מהלך קסם על השחקנים במגרש: והנה קרה הקסם: הכדור פגע במקרה ברגלו של שחקן קבוצת שעריים וזינק כפנתר מפוחלץ אל בין סובכי הרשת של השער בדקה התשעים ותשע למשחק. בּוּבּי הסמוק מאדי בירה קם על רגליו לאחר שרקית הסיום וזעק במלוא כוחו הצרוד: "גווול- ניצחנו!!!" הוא וכל השורה שישבה עמו,קמו כאחד עשו שורת ריקודים ורקדו כל הדרך למטה, אחד מהם הביא טייפ ענקי עם קלטת של ציון גולן ולקולו החנון, רקדו על המגרש דעסה תימנית עם שחקני מכבי שעריים ההמומים שצעדיהם היו צעדי ריצות אחרי הכדור ולאו דווקא צעד תימני. ------ --------------- הוא הופיע לפני שמונה עשרה שנים בקצה הרחוב המרכזי של שכונת שעריים המחבר בינה לבין שכונת מרמורק הידועה אשר נמצאת בקצה הגבעה. אשה יתומה ואלמנה מבעל ומבן בשם מסעודה קירחיש אספותהו לביתה ובמהרה נודע שמו בשכונת שעריים: בּוּבּי שעריים. עד מהרה נודעה סיבת נטישתו בפאתי שעריים: קולו הצרוד והניחר כקולו של אוהד כדורגל בן שבעים ושתיים וחצי הדהד בחלל הבית עוד בהיותו בן חמש, כמו כן השכיל הוא לשלב ע' וח' אותנטיים בתוך בליל הצרידות של גרונו הניחר. היה ניתן לשומעו היטב ממרחק גבעת שעריים ועד לבית הכנסת הגדול שבצדה השני של "מנוחה ונחלה. כשהתעורר ובכה לכוס חלב, היה החלבן יודע שעליו לשים את הבקבוק בדיוק בצד. כשבכה לפני השינה ידעו התושבים כי עליהם להגיף את החלונות... לעת בגר, שלחה אותו אמו לנווה שלמה, ישיבה תיכונית לבני עניים ששם למד בּוּבּי את מקצוע החרטות מאת המורה גדליה שומכר.. משם היה מזדנב וקופץ תדיר ותרתי משמע למשחקי קבוצת שעריים אשר היו נערכים מתחת לחלון הישיבה, במגרש הקבוצתי. יותר מאוחר כשתבע את זכות ההגדרה העצמית הגדיר עצמו בּוּבּי כדתי בכל מה שקשור להלכה וכחילוני בכל מה שקשור לעולם הכדורגל והספורט, ומצא איזה רב רפורמי שיתיר לו לנסוע למשחקי כדורגל ביפו ובוויסגלס... את חיבתו וכשרונו הטבעי למזמורים וחריזות ביטא כשסיים את נווה שלמה: "אני, אני מנווה שלמה השתחררתי" שר בּוּבּי בעת טקס סיום הישיבה לעיני קהל הורים נרגשים והמומים, המומים בשל קול הטרקטור או העוגי פלצת שלו, יותר מאוחר יישם בּוּבּי מזמור זה בסיום הטירונות, אך בוורסיה אחרת. והנה הגיע היום שכל צעיר בשכונת שעריים ובארץ היה צריך לעבור אותו (אם לא קיבל פטור קב"נ) ובּוּבּי התייצב וחוייל כהלכה ונקבע לו פרופיל בהתאם לכשרונו וקולו. הוא נשלח לטירונות בבה"ד ארבע, אך לפני כן חתם ברבנות הצבאית שבבק"ם, לפני הרב מייזליק שזקנו כזקן היימיש מפנסילבניה, על כתב הצטרפות לרבנות על מנת להיעשות מכ"ש (משגיח כשרות) בלילה הראשון בטירונות, לא יכל בּוּבּי להתאפק ולנגד עיניו עמדה קבוצתו האהובה: "נה נה נה שעריים" פילח קול צרוד ורועם את דממת הצריף... "בּוּבּי השתגעת? תן לישון יא מאנאייק" לחש קול אינעל דינם של שעריים" צעק אחד החיילים במיטה שמעליו "תיזהר,אתה עושה לי עין הרע, דירבלק אם שעריים מפסידים!" התרה בו בובי. "יש לו קול של עוגי פלצת מרחוב סומסום" שיסע אחד הטירונים ששמו היה קובי "כן"השיב מוטי, "אבל בהבדל אחד: עוגי רוצה עוגיה, אבל בּוּבּי רוצה בחורה!!!" כל החיילים שהתעוררו, התפוצצו מצחוק רועם, לשמע שנינותו של בּוּבּי. ולשמע הצחוק חדר אל הצריף הסמל האימתני והבריון שמעון בסטינגר והוא מהלך אימים וזועק: "תוך דקה, הייתם בחוץ עם אפוד והקשב באוויר!!"
"או או או או חולה על שעריים, או או או ! חבל לי על הזמן" והוא הוסיף "אהווה" קטן, וקהל המעודדים בעקבותיו. ואז שר שיר על הקבוצה המתחרה, במנגינה של "לנר ולבשמים": "עדיף להיות עבריין ולא להיות אוהד רמת גן, עדיף חזיר בטבע ולא לרדת עד באר שבע, אם תתנו לי גביע יין להבקעה... אם תתנו לי להיות שופט, ארשום כאן הצלחה" הקהל זעק אחרי בּוּבּי המתלהב וסמוק הפנים היושב בין עמו ביציע המעודדים וקולו מהלך קסם על השחקנים במגרש: והנה קרה הקסם: הכדור פגע במקרה ברגלו של שחקן קבוצת שעריים וזינק כפנתר מפוחלץ אל בין סובכי הרשת של השער בדקה התשעים ותשע למשחק. בּוּבּי הסמוק מאדי בירה קם על רגליו לאחר שרקית הסיום וזעק במלוא כוחו הצרוד: "גווול- ניצחנו!!!" הוא וכל השורה שישבה עמו,קמו כאחד עשו שורת ריקודים ורקדו כל הדרך למטה, אחד מהם הביא טייפ ענקי עם קלטת של ציון גולן ולקולו החנון, רקדו על המגרש דעסה תימנית עם שחקני מכבי שעריים ההמומים שצעדיהם היו צעדי ריצות אחרי הכדור ולאו דווקא צעד תימני. ------ --------------- הוא הופיע לפני שמונה עשרה שנים בקצה הרחוב המרכזי של שכונת שעריים המחבר בינה לבין שכונת מרמורק הידועה אשר נמצאת בקצה הגבעה. אשה יתומה ואלמנה מבעל ומבן בשם מסעודה קירחיש אספותהו לביתה ובמהרה נודע שמו בשכונת שעריים: בּוּבּי שעריים. עד מהרה נודעה סיבת נטישתו בפאתי שעריים: קולו הצרוד והניחר כקולו של אוהד כדורגל בן שבעים ושתיים וחצי הדהד בחלל הבית עוד בהיותו בן חמש, כמו כן השכיל הוא לשלב ע' וח' אותנטיים בתוך בליל הצרידות של גרונו הניחר. היה ניתן לשומעו היטב ממרחק גבעת שעריים ועד לבית הכנסת הגדול שבצדה השני של "מנוחה ונחלה. כשהתעורר ובכה לכוס חלב, היה החלבן יודע שעליו לשים את הבקבוק בדיוק בצד. כשבכה לפני השינה ידעו התושבים כי עליהם להגיף את החלונות... לעת בגר, שלחה אותו אמו לנווה שלמה, ישיבה תיכונית לבני עניים ששם למד בּוּבּי את מקצוע החרטות מאת המורה גדליה שומכר.. משם היה מזדנב וקופץ תדיר ותרתי משמע למשחקי קבוצת שעריים אשר היו נערכים מתחת לחלון הישיבה, במגרש הקבוצתי. יותר מאוחר כשתבע את זכות ההגדרה העצמית הגדיר עצמו בּוּבּי כדתי בכל מה שקשור להלכה וכחילוני בכל מה שקשור לעולם הכדורגל והספורט, ומצא איזה רב רפורמי שיתיר לו לנסוע למשחקי כדורגל ביפו ובוויסגלס... את חיבתו וכשרונו הטבעי למזמורים וחריזות ביטא כשסיים את נווה שלמה: "אני, אני מנווה שלמה השתחררתי" שר בּוּבּי בעת טקס סיום הישיבה לעיני קהל הורים נרגשים והמומים, המומים בשל קול הטרקטור או העוגי פלצת שלו, יותר מאוחר יישם בּוּבּי מזמור זה בסיום הטירונות, אך בוורסיה אחרת. והנה הגיע היום שכל צעיר בשכונת שעריים ובארץ היה צריך לעבור אותו (אם לא קיבל פטור קב"נ) ובּוּבּי התייצב וחוייל כהלכה ונקבע לו פרופיל בהתאם לכשרונו וקולו. הוא נשלח לטירונות בבה"ד ארבע, אך לפני כן חתם ברבנות הצבאית שבבק"ם, לפני הרב מייזליק שזקנו כזקן היימיש מפנסילבניה, על כתב הצטרפות לרבנות על מנת להיעשות מכ"ש (משגיח כשרות) בלילה הראשון בטירונות, לא יכל בּוּבּי להתאפק ולנגד עיניו עמדה קבוצתו האהובה: "נה נה נה שעריים" פילח קול צרוד ורועם את דממת הצריף... "בּוּבּי השתגעת? תן לישון יא מאנאייק" לחש קול אינעל דינם של שעריים" צעק אחד החיילים במיטה שמעליו "תיזהר,אתה עושה לי עין הרע, דירבלק אם שעריים מפסידים!" התרה בו בובי. "יש לו קול של עוגי פלצת מרחוב סומסום" שיסע אחד הטירונים ששמו היה קובי "כן"השיב מוטי, "אבל בהבדל אחד: עוגי רוצה עוגיה, אבל בּוּבּי רוצה בחורה!!!" כל החיילים שהתעוררו, התפוצצו מצחוק רועם, לשמע שנינותו של בּוּבּי. ולשמע הצחוק חדר אל הצריף הסמל האימתני והבריון שמעון בסטינגר והוא מהלך אימים וזועק: "תוך דקה, הייתם בחוץ עם אפוד והקשב באוויר!!"
