כריס הביטה בתקרה
היא ניסתה להרדם אך לא הצליחה, היא לא דאגה לאור ירח, היא הידעה שהיא תוכל להתמודד עם כל אחד... היא דאגה יותר לעצמה ולספרים, גם לפיגיון, כל פעם כאשר נגעה בספרים אחזה בה התלהבות מוזרה, כאילו הם היו חמים כאשר היא נגעה בהם... או שהם נגעו בה, כאשר היא אחזה בפיגיון זה היה יותר גרוע, היא הרגישה כאילו הפיגיון נענה לידה, הולך להתנופף מעצמו.... להשמיד.... היא הכניסה את ידה לתרמיל שראשה נשען עליו, היא רצתה לנסות את זה... לגעת בהם שוב, היא תפסה בפיגיון, הוא התאים בדיוק לכף ידה... עכביש שחור, קטנטן, ירד אליה מן התקרה, הפיגיון התרומם כאילו מעצמו וחתך אותו, גופת העכביש נפלה על הרצפה.... היא בהתה בפיגיון לכמה שניות וזרקה אותו בשאת נפש בחזרה לתרמיל, מחניקה צרחה שעלתה בה למראה העכביש, היא נשכבה בחזרה על המיטה ונרדמה