מעידה גדולה
אני אלרגית ללקטוז, לפני שנה וחצי נגמלתי ממשלשלים, אך עדיין יש לי ימים שבהם אני אוכלת יותר ומתחרטת ואח"כ מאזנת את האכילה, כרגע אני עובדת בעבודה שהמון מסתכלים עליי , על הצורה החיצונית.. זה יצר אצלי קצת לחץ ובתקופה האחרונה אכלתי פחות, בשישי האחרון מעדתי ואכלתי עוגיות עם שוקולד חלב, סבלתי מכאבים וזה עבר בשבת הרגשתי כאבים גם כשלא אכלתי חלב,[ אז הלכתי לרופאה והיום יום ראשון נשארתי בבית , אני חיה עם אמי והיא מביאה המון דברים מפתים לבית, ולא שלטתי בעצמי ושוב אכלתי עוד עוגיות כאלו ועוד דברים אחרים..
כל אחה"צ סבלתי מכאבים נורא חזקים ועדיין..
חוששת להדרדר שוב להפרעת האכילה, וזה קורה בעיקר כשאני המון זמן בבית ולבד או כשאמי ישנה, מזיקה לעצמי, אני לא מקיאה אך סובלת בשקט.. לאחר בולמוס אכילה כי הגוף התרגל לאכול פחות ופתאום העמסתי עליו..
קשה לי לאכול רגיל, אפילו לאכול מאכלים שאם אוכלים מהם קצת אז לא משמינים..
אני מנסה לא לחשוב על זה אבל הכאבים מזכירים לי..
אין לי עם מי לדבר על זה, הייתי בטיפול אך זה עולה המון כסף..
שכרגע אין לי, התרחקתי מחברות כי אני ניידת באוטובוסים וקשה לי להפגש בלילות ועובדת כל הזמן גם בימי שישי
לקחתי אנזימי עיכול היום כדי להקל ונראה לי שזה עשה לי לא טוב
בזמן האחרון הנושא מעסיק אותי יותר, היה טריגר בשישי שגרם לי לאכילה ומאז כועסת על עצמי וממשיכה להזיק לעצמי,,
מחר יום חדש אבל אי אפשר למחוק את מה שקרה היום..
אני אלרגית ללקטוז, לפני שנה וחצי נגמלתי ממשלשלים, אך עדיין יש לי ימים שבהם אני אוכלת יותר ומתחרטת ואח"כ מאזנת את האכילה, כרגע אני עובדת בעבודה שהמון מסתכלים עליי , על הצורה החיצונית.. זה יצר אצלי קצת לחץ ובתקופה האחרונה אכלתי פחות, בשישי האחרון מעדתי ואכלתי עוגיות עם שוקולד חלב, סבלתי מכאבים וזה עבר בשבת הרגשתי כאבים גם כשלא אכלתי חלב,[ אז הלכתי לרופאה והיום יום ראשון נשארתי בבית , אני חיה עם אמי והיא מביאה המון דברים מפתים לבית, ולא שלטתי בעצמי ושוב אכלתי עוד עוגיות כאלו ועוד דברים אחרים..
כל אחה"צ סבלתי מכאבים נורא חזקים ועדיין..
חוששת להדרדר שוב להפרעת האכילה, וזה קורה בעיקר כשאני המון זמן בבית ולבד או כשאמי ישנה, מזיקה לעצמי, אני לא מקיאה אך סובלת בשקט.. לאחר בולמוס אכילה כי הגוף התרגל לאכול פחות ופתאום העמסתי עליו..
קשה לי לאכול רגיל, אפילו לאכול מאכלים שאם אוכלים מהם קצת אז לא משמינים..
אני מנסה לא לחשוב על זה אבל הכאבים מזכירים לי..
אין לי עם מי לדבר על זה, הייתי בטיפול אך זה עולה המון כסף..
שכרגע אין לי, התרחקתי מחברות כי אני ניידת באוטובוסים וקשה לי להפגש בלילות ועובדת כל הזמן גם בימי שישי
לקחתי אנזימי עיכול היום כדי להקל ונראה לי שזה עשה לי לא טוב
בזמן האחרון הנושא מעסיק אותי יותר, היה טריגר בשישי שגרם לי לאכילה ומאז כועסת על עצמי וממשיכה להזיק לעצמי,,
מחר יום חדש אבל אי אפשר למחוק את מה שקרה היום..
