מעט מחשבות אדומות

אדומה2

New member
מעט מחשבות אדומות

לא, זו לא הולכת להיות *עוד* הודעה שקוראת לאחווה בפורום, או איזה שהוא צו פיוס, או איזה שהוא סיפור זן חכם ומלמד שאמור להחזיר את כולנו למהות האמיתית של רפואה משלימה. what ever that is. זה גם לא הולך להיות "איום" על עזיבת הפורום, או איזו שהיא קינה על העבר הזוהר של הפורום לעומת המציאות שלו. ממש לא. אבל אני כן אשאל שאלות מספר. האם המנהלים קבעו איזו שהיא תוכנית עבור הפורום? האם חשבו על יעדים שהם רוצים להוביל את הפורום הזה אליהם? האם הציבו לעצמם, כמנהלי פורום, סטנדרטים של דיבור? סטנדרטים של כתיבת מודעות? סטנדרטים של פרסום? אני אביע את מחשבותיי מכיוון שונה, ואספר לכם מה אני הייתי רוצה שיהיה בפורום: כמובן שיש תמיד את השאלות של גולשים שמעוניינים לשמוע על רפואה משלימה, כל אחד מתחומו וכו' וכו', שזה מלמד וטוב. יש את הצד של תהיה והתדיינות על נושאים כאלה ואחרים- יחסי מטפל מטופל, ביטוח למטפלים כן או לא, מהו הצ'י, איפה נפגשים מרידיאנים וצ'אקרות וכו' וכו'. יש את הצד הלומד, נציגי ההומאופתיה מציגים את עניינם שלהם, כנ"ל רפואה סינית, כנ"ל נטורופתיה, כנ"ל קינסיולוגיה וכיו"ב, באופן יחידי או כחלק מדיון על שאלה מסוימת שבה כל ענף יכול להציג את הדברים מנקודת המוצא שלו. יש את הצד שיספק מידע עבור שאלות נפוצות- איפה ללמוד רפואה משלימה, למי יש מידע על טיפול בקנדידה, וכל שאר השאלות הרגילות. ויש לי ציפיות ממנהלים. מנהל- כשמו כן הוא, מנהל. הדברים אינם פתוחים למשא ומתן, מה שהמנהלים קובעים, זה מה שקורה. ועם כל הרצון הטוב, גם ברפואה משלימה יש מקום לניהול, לסדר, עם כל הרוחניות והסבבה והשוני מרפואה מערבית, הגבול הדק הרבה פעמים אינו נשמר ויוצא שיש יותר בלאגן מסבבה, לכל אחד יש נוהל להציע, כל אחד פתאום מנהל, ואם זה לא נראה לו- יש את אלה שמאיימים בעזיבה. נו חאליק. לא מיותר? יש פה שלושה מנהלים. ואני קוראת לכם ליצור את הכללים בצורה חדה וברורה, לפרסם אותה פה כהודעה לכל דבר, וזהו זה. אין מקום למשאלי עם, אין מקום לבחירות דמוקרטיות. צריך פשוט החלטה. ומי שלא מתאים לו- אז לא, אבל זה מה יש. שיעשה את ההחלטה שלו, אין פה שום דבר אישי. מי שלא עומד בסטנדרטים שקבעתם לפרסום- שידע שהודעתו תימחק. מי שלא עומד בסטנדרטים שקבעתם לייעוץ- שידע שהודעתו תימחק. וכך לגבי עניינים אחרים. בלי להזהיר, בלי בכלל לדבר על זה. פשוט למחוק וזהו. ואם אפשר- למנוע שרשורים אדירים על שאלה אחת, כאשר מירב התשובות אינן קשורות בכלל לשאלה המקורית. היו פה כבר כמה כאלה, ואין לזה סוף, צריך להפסיק את זה איכשהו לדעתי. זו דעתי. אין בכוונתי להעליב או לפגוע במנהלי הפורום, אבל אני חושבת שיש פה יותר ויכוחים (בעיקר אישיים) ופחות- הרבה פחות- חומר רלבנטי לפורום.
 

SideKick

New member
מעט תשובות (אדומות לא פחות ../images/Emo8.gif)...

וגם כמה מילות פרידה. אני חושבת שכללי הפורום הזה מאוד ברורים. אבל מי שחושב שברגע שיש כללים אין אזורים אפורים הוא לא מציאותי. גם הכללים הנוקשים ביותר תמיד משאירים מקום לאינטרפטציה (לא מצאתי מילה עברית הולמת). אנשים כאן מביעים דעות, שמובעות במילים, וגם אם נשארים צמודים לכללים, הרי שיש עדיין עשרות אלפי גוונים. וגוונים זה טוב, ולכן אנחנו קצת בתחושה של ניסוי ותהייה. הקווים אדומים, אבל המתחם שלהם ורדרד, ומה שנדמה כייעוץ תמים מתברר לפעמים כשגוי. מה שנדמה כהמלצה חמה, מתברר אחר כך כפרסום. גם כל אחד בפני עצמו, לפעמים בקריאה שנייה של ההודעה מתבררים דברים שלא חשבנו שיתפרשו כך. לכן הבעיה בעיניי היא לא הכללים. הבעיה היא רמת הרגישות. כאשר מעירים למישהו הערה עניינית, כדאי לפעמים לחשוב על התוכן, להשקיט את הצורך לקפוץ ולהגן על הכבוד האבוד, ולבדוק אולי יש בדברי המעירים משמעות. ייתכן שגם אחרי מחשבה מעמיקה עדיין יהיה רצון להגיב על ההערות, אבל כדאי לפעמים לחכות ולשקול את המילים. אמא שלי היתה תמיד אומרת לי לספור עד 10. אני בעד לחכות 10 שעות. זהו זמן צינון לא רע לפני שקופצים. אני יודעת לגבי עצמי, גם בפורום, שכשאני עונה מהמותן לפעמים אני מקבלת תגובות לא נעימות. הרבה פעמים בצדק. אני מניחה שדברים דומים קורים גם לאחרים. אני אנצל את ההזדמנות הזאת להיפרד לתקופה מסוימת ולקוות שגם בהעדרי ימשיכו לשרור בפורום ויכוחים לא מעטים, בעיקר כאלה שמהם לומדים. אני אתנתק מהמחשב מחר בערב ואתחבר שוב... מי יודע? ייתכן שבעוד שבועיים, אולי בעוד חודשיים. אני הולכת לקראת תקופה של הרבה אי ודאות והרבה התרגשות. ובפעם הבאה שאתחבר, אהיה הרבה יותר קרובה. להתראות במפגש הפורום הבא - רות
 

freearth10

New member
../images/Emo50.gif../images/Emo140.gif../images/Emo65.gif../images/Emo28.gif../images/Emo79.gif

בהצלחה בדרכך החדשה! מקווה שהשינוי הזה יביא לך רק ברכה ויהיה עוד שלב בדרכך אל המקום אליו את רוצה להגיע. מאיה
 
מסכים.

אנסה להזיז דברים בכיוון הנכון. יש לי זמן פנוי בערך עד אחרי סוכות - אז אאלץ לרדת מהרשת כמעט לגמרי. מה שאספיק לעשות עד אז, יקרה. אחרי החגים, מישהו אחר יצטרך לתפוס פיקוד.
 
למעלה