מעט מוטרדת
אז ככה, אני חברה באירגון כבר כמה שנים שבעיקרון כמו כל תנועת נוער באים ומעבירים פעולות אבל בקיץ טסים במשלחות למחנות בחו"ל. אני כבר כמה שנים באה לכל פעולה ושנה שעברה הדרכתי אלא שהשנה החלטתי שאני מפסיקה לבוא וגם לא הגשתי בקשה להדריך ובאמת התחלתי לזלזל והפסקתי להגיע. אחרי כמה חודשים בעקבות משבר החלטתי שאני כן רוצה לטוס לחו"ל במסגרת הארגון וחזרתי לשם בדיוק לפעולה שבה היה צריך להגיש בקשות לטיסה ואז שוב הפסקתי לבוא אבל עכשיו הסיבה הייתה ששכחתי. בכל מקרה התברר לי שנבחרתי לנסוע ועם כל השמחה נורא לא נעים לי מכל מי שכן נשאר והשקיע בארגון ונראה לי קצת לא לעניין שלא באתי כל השנה וכשכן באתי זה היה כביכול בשביל הנסיעה. יש לי קצת הרגשה שאנשים שם כועסים על העניין למרות שברור לי שהם אוהבים אותי וקשה לי עם זה שאחרי כל כך הרבה שנים התחלתי לזלזל למרות שבדיעבד אז זו הייתה ההחלטה הנכונה בשבילי...
אז ככה, אני חברה באירגון כבר כמה שנים שבעיקרון כמו כל תנועת נוער באים ומעבירים פעולות אבל בקיץ טסים במשלחות למחנות בחו"ל. אני כבר כמה שנים באה לכל פעולה ושנה שעברה הדרכתי אלא שהשנה החלטתי שאני מפסיקה לבוא וגם לא הגשתי בקשה להדריך ובאמת התחלתי לזלזל והפסקתי להגיע. אחרי כמה חודשים בעקבות משבר החלטתי שאני כן רוצה לטוס לחו"ל במסגרת הארגון וחזרתי לשם בדיוק לפעולה שבה היה צריך להגיש בקשות לטיסה ואז שוב הפסקתי לבוא אבל עכשיו הסיבה הייתה ששכחתי. בכל מקרה התברר לי שנבחרתי לנסוע ועם כל השמחה נורא לא נעים לי מכל מי שכן נשאר והשקיע בארגון ונראה לי קצת לא לעניין שלא באתי כל השנה וכשכן באתי זה היה כביכול בשביל הנסיעה. יש לי קצת הרגשה שאנשים שם כועסים על העניין למרות שברור לי שהם אוהבים אותי וקשה לי עם זה שאחרי כל כך הרבה שנים התחלתי לזלזל למרות שבדיעבד אז זו הייתה ההחלטה הנכונה בשבילי...