מעט באיחור, אך עדיין...
שתהיה שנה נפלאה לכולן, שנדע לאהוב, לקבל ולתת, שנהיה מאושרות, שמחות ובריאות, שהשנה הזו תהיה טובה מקודמתה. וכמו שחברה שלי אמרה- שיהיו לנו המון שאיפות, ושלא נשכח גם קצת נשיפות... שנה טובה. לא הייתי כאן זמן מה מסיבות נחמדות, אבל ראשית- ברוכה הבאה ל
לכל המצטרפות החדשות. למרות שהנסיבות לא משהו, האנשים כאן נפלאים! המון המון אושר, הצלחה ואהבה לכל הנשואות הטריות ( וגם לוותיקות...), לרגל חתונתן - לולי, ושירה...( אם שכחתי מישהי אז אני מצטערת, גם לה אני מאחלת
) וכמובן חיבוקים ונשיקות לכולכן. ועכשיו למה נעלמתי לזמן מה- השנה סיימתי את התואר שלי, ובמהלך חופשת הקיץ התחלתי לשלוח קו"ח לכל מיני מקומות ושום מקום לא חזר אלי, אז החלטתי להגשים חלום ישן- לטוס לאירלנד! אז כדי לקצר בסיפור,אומר שאחרי שהתבשלתי עם הרעיון במשך כמה שבועות בקיץ, תוך שבועיים- מילולית, הוציא דרכון, שבוע לפני טיסה קניתי כרטיסים, הודעתי למשפ, שאני עושה את זה, סיימתי 2 סמינריונים לתואר במקביל, דחיתי הצעת עבודה מידית שקיבלתי ביום שקניתי כרטיסים, וטסתי!ל 20 ימים! פעם ראשונה שטסתי, פעם ראשונה לבד בחו"ל, פעם ראשונה לבד. נקודה.ובלי לתכננן כלום, שום דבר. לא מסלול, לא איפה אהיה, כלום. ידעתי רק שיומיים ראשונים אשן בדבלין (" כי סגרתי מראש מהארץ), וכל היתר, אלוהים יודע. וזה הפתיע את כולם סביבי ואותי- כי זה כ"כ לא מתאים לי, בלי לתכנן עד הפרט האחרון, בלי לדעת איך ומה, כי אני בחורה מאוד מאורגנת, יציבה, מסודרת. כולם היו בשוק! ומה אומר ומה אגיד? הו, אירלנד, לו היית ישראל.... בנות,היה מדהים!אירלנד מדהימה, פגשתי אנשים מכל העולם. באמת. ניהלתי שיחות מרתקות, וגיליתי כ"כ הרבה דברים על עצמי, ועל בכלל. ואני כ"כ שמחה שעשיתי את זה למען עצמי. היה לי עצוב כמובן, שלא יכולתי לספר לאמא שלי איפה הייתי ומה עשיתי, ואת מי פגשתי. אבל היא תמיד הייתה איתי. יש לי שעון שלה שאני עונדת כבר כמה שנים והוא הלך איתי לאירלנד ( יש לי גם טבעת, אבל אותה ואת יתר התכשיטים השארתי בארץ, שלא יקרהל הם כלום, כי אם משהו היה קורה לטבעת, אני ללא יודעת מה הייתי עושה!). ובכל פעם כשהתגעגעתי, הייתי מסתכלת על השעון ומשחקת בו וחושבת עליה. ועכשיו החגים שוב מגיעים, הם עוברים די בסדר, עם הבעיות והקונפליקטים הרגילים של חגים, וטיפה יותר...אבל אני לוקחת נשימה עמוקה, נזכרת בנופים הירוקים ( ולא תאמינו עד כמה) ומעבירה את זה מעלי, לידי, מתחתי, אבל לא דרכי. כמובן שלחגים יש משמעות עמוקה אצלי, כמו שראיתי שיש גם לאחרות ( מה יש לחגים האלו,שהם כ"כ קשים, והרבה טרגדיות קשורות אליהם?!) , אצלי זה קשור לעובדה שאוטוטו האזכרה של אמא שלי, יש אחרי סוכות. אז לאט לאט המתח עולה, זו העונה של אבא שלי להיות רגיש ועל הקצה.למרות שהשנה זה 12 שנה כבר, מסתבר שיש דברים שהזמן לא משנה להם.... רק שנעבור את החגים בשלום!יש כנראה סיבה טובה למה בחשוון אין חגים- צריך קצת זמן ללקק את הפצעים, לאחות את השברים, ולשכוח את הרגעים הלא נעימים, עד לחגים הבאים.... בכל מקרה, שתהיה לכולנו שנה נהדרת.
שתהיה שנה נפלאה לכולן, שנדע לאהוב, לקבל ולתת, שנהיה מאושרות, שמחות ובריאות, שהשנה הזו תהיה טובה מקודמתה. וכמו שחברה שלי אמרה- שיהיו לנו המון שאיפות, ושלא נשכח גם קצת נשיפות... שנה טובה. לא הייתי כאן זמן מה מסיבות נחמדות, אבל ראשית- ברוכה הבאה ל