טוב, הבנתי. כמה מלים:
רואים אותך נעה על הציר הרוחני, השכלתי ופיתוח ידע ויכולות, מה שמחייב השקעה ואף שוחק ומעייף, ומצד שני מחייב - אם רוצים לבנות ולשמור על מעמד. ומצד שני הצד החברתי, המשוחרר ממחוייבות ורשמיות תובע ממך להשתחרר, לבלות ולצחוק בלי שעומדים מאחורי זה מטרה, ארגון או תכנית, לקחת דברים בקלילות והומור ולהקהות עוקצים ודעתנות בוויכוח או בקורת. הציר החברתי לא מוזן מספיק ב 'קרם הזנה' ולכן יש פרקי זמן של שעמום וחפוש חוויות ושנוי. יש גם רגישות מסויימת למה שנתפס באותו רגע כ 'איפה ואיפה', ואולי זה צורך בתשומת לב ? חשש לאבד זאת ? ביי.