מעדיף להזיע...

[בריגדת המנשר]

מעדיף להזיע...

ככה לפחות כרגע נראה לי.שולחן גדול ניירת ומזגן עושים לי כאב ראש.מחשב זמין כל הזמן,גם כן,לא בדיוק עוזר.לא יעבוד העניין,יודע זאת כבר שבועות,מתנתק מהעובד,מתנתק מעצמי.מתרחק להוויה כל כך לא נוחה בישבילי.משמין מחשיבות עצמית,כמו בלון,אותותו יגיע לקיצו...זה מרוויח יותר,עושה הרבה פחות.אבל להסתובב בכסא,כיום עבודה פשוט לא עושה את זה בשבילי.כאן ושם מוצא עצמי מרחף,כזה אני,לא אשתנה.עולמות אחרים פנטזיות וכייף...רק ששם זה היה חיובי,מרתק,מציל הכדור פעמים כל שעה עגולה.אולי לפעמים דמעה קטנה אבל סוף הוליוודי כמו שצריך...פה על הכסא,והאווירה שמסביב,תופס זה כיוונים אחרים...מדכאים במקצת,שוקלים איזה טונה.מערבים תמיד מעורבותו של נשק כבד...זה לא יעבוד,גם הם כבר יודעים,אמרתי להם אתמול...הפנמתי היום.

 

[בריגדת המנשר]

יכול לעשות מה שרוצה...

מסתובב לי בראש...להזיז הרים,ולכוון רוחות.יכול...זה נכון.כבר הוכח בעבר על דברים דמיונים לא פחות לאותה התקופה. מה זה שרוצה,זאת כבר בעיה...

 

[dganit33]

למה בעייה?

ותשובה של "ככה"..זאת לא תשובה.

 

[בריגדת המנשר]

אולי סוסים...

ננצל הצעה שמסתובבת,נסגור הקירות הדרומיים,נוריד קצת,נסדר קצת,נפתח חוגים להמון.נצתרך כמובן אישורים וכאלו,ולא לשכוח לרענן תעודות.יבואו למדוד,יסתובבו בורידים,ובכלל זה אומר לדבר עם אנשים.לחייך,וכזה...זה ניתן,זה אפשרי,אבל לא ממש לרוחי...

 

[בריגדת המנשר]

עבודה קשה

תמיד נתפס לי בראש, כעבודה פיזית...מקוש ותוריה,עבודת כפיים...ואולי כהרגל שהותנה בי מאפס,ואולי לא קשור. מעדיף שם להיות...רק שאין בזה כסף.כאילו בהפוך על הפוך...ככל שתזיע יותר,תרויח פחות...

 

[בריגדת המנשר]

יערית דברה על ללמוד

מה שבהחלט צריך להשקל...רק שתחת אותם כללים,של יכול,רק מה שרוצה,{וכמה צרכים בסיסים אחרים} צריך לבחור כוון,וזה אנשים בלתי אפשרי,,,ראיתם כמה מבחר שיש שם בתחום.אדם יכול להיות כמעט הכל...לבחור אחד זה לוותר על אחר.רואה חשבונות,או מתכנת מחשבים,לך תדע מה עדיף.

 

[s h o o s h a]

הזכיר לי

"זה יתכן, זה אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים..." ולתהיותיך - תהיה מה שבא לך מתי שבא לך כמה שבא לך רק אל תשכח להיות אתה

 

[just yael]

מה עדיף??

שאלה טובה כבר בחרתי פעם אחת, לפני 15 שנה בערך, כבר גיליתי מאז שטעיתי בבחירה כבר שיניתי...גם אם ללא הכשרה ויודעת שאשאר שם...עד שאשעמם את עצמי לא יודעת לבחור...לא יודעת לוותר על מה שלא נבחר...לא יודעת מהו הדבר שימלא את נשמתי, גם קצת את כיסי, ולא ישעמם אותי או יציק לי אחרי תקופה קצרה... כשתמצא...תגלה לי בבקשה...

 

[*יערית]

ממממממממממ

סתם עושה קולות של עז

הבחירה ...תמיד היתה בעיה בבחירה, אבל כמו בכל דבר בחיים יש לקחת החלטה ולרוץ איתה קדימה,בלי לחשוב על מה יותר טוב והאם יש יותר טוב או שיש כאן שיקול של וויתור, מה שהכי מתאים שם לרוח,ראש,יכולת כלכלית ותפיסתית, חשיבה מאוחרת על האם יהייה ריווחי והאם זה ישמש אותי...אהה והכי חשוב...שיעניין אותי תחילה! למה אתה מחכה? אני מאחורייך נושפת בעורף

 

[ניצת שושן]

ומה יכול להיות רע

לעשות קצת מזה עד שממצה ולעבור לדבר הבא? ואולי לשלב? בחרתי בחיי עיסוקים לרב מכל אחד מהם נהנתי בזמנם הגעתי לטופ וירדתי חזרה בטיפוס הזה יש הרבה הנאה...

 

[dganit33]

עבודת כפיים..

בסרטים..זה נראה כלכך רומנטי ויפה.. האיש עם המגף וכובע הבוקר..והגינ'ס גופיה לבנה עם כתם זיעה חורש זורע..ורוכב על סוס עובדי האדמה או החווה תמיד שרמנטים בסרטים מוצקים כאלה ויפים..

 

[חי יחידה]

משה משה אל תעבוד קשה

אבל אתה בכלל לא משה.. לפעמים זה נעים לרחף לא לעשות הרבה מעבר רק אל תתקע בעננים ותשאיר את הרגליים על הקרקע

 

[antigone]

ואני , במקום להזיז הרים,

ולשנות כיווני הרוח... הייתי משנה את הרוח של אנשים, להשקיע יותר בנפש , אומרים שהדמיון הוא הנכס הכי גדול של האדם, לרחף לרחף , זה כיף רק שה-

תהיה נעימה , אבל בתכלס, מבחן התוצאה הוא שאומר הרבה עלינו ... כ"כ הרבה סוגי אנשים כ"כ הרבה דעות שונות וכך גדל הקושי להתחבר ממש מגדל בבל נהיה כאן מטה ....

 

[ophra]

אפשר גם להתעייף מאד

מול שולחן ומחשב עם מזגן (או חימום, לפי מזג האוויר

) אפשר גם מצד שני לחזור אחרי יום עבודה בשדה או על פיגומים של בניין עם עייפות פיזית אולי אבל עירנות וחיות פנימיים.... אבל העייפות הזו של יום עבודה מתיש מול שולחן, מחשב, טלפונים וניירות יכולה להיות לפעמים גרועה עוד יותר מההזעה הקשה ביותר עם קילשון או מעדר אם רק הייתי מוצאת את העבודה שאולי מעייפת אבל יחד עם זה מעוררת שמספקת מזגן וחימום אבל לא גורמת לשקוע לעולמות אחרים של פנטזיה שמפרנסת בכבוד אבל לא זו הסיבה העיקרית להשאר בה אחחחחח.... אם רק הייתי מוצאת.... עפ

(לא יודעת במה היא רוצה לעבוד כשתהיה גדולה

)

 

[Lonely In Blue]

ידידי...

העלית את מחשבותיך על הכתב... זה אולי עזר לסדר קצת מה רוצה... זאת היתה בעצם המטרה. הלא כן ? ואני... קראתי אותך... הלוואי והיתה לי עצה ראויה לשמה אתה יודע מה... התחרטתי... אתה בא לשחות ?

 

[ניצת שושן]

לשחות ../images/Emo12.gif

מחזה יוצא דופן יהיה לראות אתכם השניים מתפשטים

 

[מייקי69]

תקופות

יש כל מיני תקופות. רק אתה יודע מה הוביל אותך לתקופה מסויימת זו. וזה בסדר לחשוב, שהמקום שבו נחתת, לא בדיוק מתאים לך. וואללה, קורה לכל אחד. טוב שקורה, כשקורה. כי אז אדם יודע שחשב שאולי ינעים לו, שאולי יצליח, ניסה ו... הסיק מסקנה. הלאה. גם אני גילגלו אותי החיים לכל מיני כיוונים ועשייה. גם אני נעצרתי לא אחת ואמרתי: זה? לא! והסתובבתי 180 מעלות לכיוון אחר. גם כשהסיכויים כולם הראו נגדי. גם כשלא היה לי ברור לאן מובילה הדרך האחרת. גם כשסחבתי על הגב מחויבות לא קטנה ואחריות ענקית. גם אז ידעתי לומר - זה הגבול שלי. עד כאן. מכאן - אני לא ממשיכה יותר. מצד שני - מתוך כורח - קרה לי שנתקעתי במקום מסוים שהעשייה בו לא היתה לרוחי. זאת היתה פעם אחת מדהימה, שבה פשוט נאלצתי להיתקע. באותם ימים הייתי מדמה עצמי ללוליינית שהולכת על חבל דק. כל בוקר אמרתי לעצמי: רק אל תביטי למטה. אם תראי איפה את עומדת - תיפלי. ואתה יודע מה? - מאותה תקיעות הלכה וצמחה העשייה שמתאימה לי. אי אפשר היה להסתיר אותי. לא מאחורי דפים, או שולחן, או מאחורי קירות. הגורל, הרוח, הכישורים - כל אלה השפריצו החוצה. לקח זמן והגעתי לסוג העשייה עליה חלמתי. מה שמוכיח לך שלחיים יש עוצמה אדירה. אז לזקוף אזניים ולהאזין בקשב רב. קודם כל לעצמך, ואחר כך לחיים סביבך. ובדרך החדשה שלך, כשתהיה וכשתגיע - המון הצלחה!