משתפרת1
Well-known member
לפני שנתיים פחות יום הקורונה השתוללה בארץ. סגרים, הגבלות. נכדתי הגדולה התגייסה- אחרי דחיית שירות לצורך השלמת לימודי הנדסאות. הסעתי אותה ביחד עם אמא שלה (בתי שהיתה נרגשת מכדי לנהוג) ואחיה (נכדי) לאתר של חיל הקשר ביהוד, בגלל המצב הגיוס לא היה באחת הלשכות הרגילות או בתל השומר. הגענו, הורדנו אותה, היא נרשמה ומיד הועלתה לאוטובוס עם מתגייסים אחרים כדי לנסוע לתה"ש, כשברקע העיניים של אמא שלה הפכו לממטרות. אני לקחתי אותנו לאכול בורקס מנחם אצל יושקו ברמלה. הכל עבר בסדר. טירונות, קורס מקצועי, קורס הדרכה (יש לה שרוך הדרכה), פעמיים הדבקה בקורונה (פעם בקורס בהתחלת השירות ופעם במהלך משימה לקראת הסיום) ובידוד עם חיילים חולים נוספים- מה שהפך לחגיגה קבוצתית, הרבה חברים חדשים שחלקם יישארו לכל החיים, קצת שברונות לב והרבה מאד שמחות. הילדה- סמלת.
הבוקר הנכדה עברה אצלנו על אזרחי כשעל שכמה הקיטבג הצבאי עם הציוד הצבאי. נוסעת לבסיס לעשות טופס טיולים. מחר היא גוזרת חוגר ומשתחררת. מסתיים פרק בחיים.
הבוקר הנכדה עברה אצלנו על אזרחי כשעל שכמה הקיטבג הצבאי עם הציוד הצבאי. נוסעת לבסיס לעשות טופס טיולים. מחר היא גוזרת חוגר ומשתחררת. מסתיים פרק בחיים.
