מעגל הטורקיז

Pixy led

New member
שלום,../images/Emo39.gif

אחולי הצלחה לפתיחת הפורום החדש, וחיוך רחב על הנושא המרתק. מאז ומעולם התעניינתי באמנות הסיפור, למרות שלדאבוני, כישרון סיפור הסיפורים שלי מוטל בספק כבד... היו לי שני נסיונות עיקריים לספר לקבוצה: פעם אחת בכיתה ה´ או ו´, עם גיטרה מול שלושים תלמידי כיתתי שבהו בי ומחאו כפיים, ופעם שניה בפסטיבל על חוף ים, מסביב למדורה. בשתיהן נהניתי, בסך-הכל. איך אתם אוהבים לספר? להכניס את הסגנון האישי שלכם? בברכה, פיקסי-לד.
 
ברוכה הבאה, קחי ../images/Emo137.gif ושבי עמנו

כל אדם הוא מספר סיפורים בפוטנציה משום שכל אדם (כמעט) יכול לדבר ולהעביר חוויות, הבנות ורשמים. החלק היפה הוא שלא צריך ללכת לאוניברסיטה בשביל זה ואין צורך בתעודות הסכמה. אם זה מה שבחרת לעשות, ואם אנשים אוהבים את הסיפורים שלך, הרי שאת מספרת סיפורים. כמובן שאם זו בחירת חיים שלך, היכולת הזו רק תשתכלל ותשתבח עם השנים, ואז אולי תתחילי לשאול מהי מטרתו של מספר הסיפורים. למה הוא או היא דרושים בעולם. מה לספר ומה לא לספר. אני אישית למשל לא מכינה סיפורים כלל. אני קוראת הרבה סיפורים ושומעת הרבה סיפורים וביום שבו עלי לספר, אני מסתכלת סביב, קולטת מהם הצרכים במקום ובזמן, נזכרת בסיפור ומספרת. זה חלק מן השיטה של המעגל שאני חלק ממנו - מעגל הטורקיז. וכמובן שלכל אחד יש דרך ביטוי אישית.... אפשר אחרת?
 
מעגל הטורקיז הוא

גילדה בינלאומית של מספרי סיפורים אשר הוקם בישראל ויש לו גילדות אחיות בהולנד, ארה"ב, אנגליה, גרמניה, ניו זילנד, וקפריסין. שיטת מעגל-הטורקיז מתייחסת למספר כאל בעל שליחות חברתית, ואל הסיפור כאל רפואה. כמו כן, התפיסה היא שהסיפור עצמו אינו "קדוש" וניתן לשנות אותו, להתאים אותו ואף ליצור אותו אד-הוק על פי צרכיו של הקהל בסיטואציה הספציפית. העיקרון החשוב ביותר של מעגל הטורקיז הוא שהאקולוגיה שנוצרת במפגש בין המספר ובין הקהל, היא בעלת חשיבות עליונה. המספר אינו "שחקן" או "מופיע" אלא דמות שקשובה לקהל ולצרכיו ומסייעת ליצירת מעבר מן השכיח האפרורי לעולמות של תקווה וצבע, בהם הקהל עצמו נפתח, זורם ולומד להגיב ברגישות. עולמו של המספר הוא עשיר ורבגוני ויש בו אלפי רבדים: החל מהיכרות בסיסית עם סוגים שונים של סיפורים ותפקידם וכלה ביכולת "לקרוא" אקולוגיות או אטמוספירות ולדעת להגיב לאיתותים הזעירים של הקהל. אספקט הריפוי של מעגל הטורקיז בא לכלל ביטוי בבתי-חולים, שם אנו מספרים לילדים חולים, בתי ספר, מקלטים לנשים מוכות, מקלטי פליטים באירופה, בתי יתומים, ועוד... וגם לקהל "רגיל" שגם בו יש אנשים או ילדים חבולים רגשית. פרוייקט נוסף נקרא "אבותינו עזי הנפש" או Our Brave Forefathers בו אנו מראיינים אנשים זקנים, מתעדים את סיפורם ויוצרים גשר בין הדורות דרך הסיפורים. יכולתי להאריך ולייגע אתכם עוד, אבל עלול להיות שייגעתי אתכם באריכותה היתירה של תשובתי. מקווה שעניתי לשאלה. יפעת
 

פ ו ר ת

New member
מי חבר במעגל? איך מצטרפים אליו?

ומי מנהל אותו ואת ההתנדבויות? זה נורא מרתק
 
למעלה