הבן שלי קטן ובגן תקשורת
ואני רואה מצד אחד את המאמצים העילאיים שמשקיעה אמא בבי"ס כדי לשלב בשילוב יחידני את ביתה עם התפקוד הגבוה וברור לחלוטין שהילדה מזוהה כשונה. לא מציקים לה, היא מקבלת כל מה שהיא צריכה לדברי האימא, ביה"ס מאוד פתוח ומשלב ובא לקראתה. אבל קשה לי להאמין
מצד שני, אני רואה כמה טוב לבן שלי בגן שלו, שמותאם כל-כולו לצרכיו ואני חושבת שמה רע אם הוא ילך לכיתה שמותאמת כל-כולה לצרכיו. לא ישבתי עם ילדי הגן ובדקתי מה גובה התפקוד של כל אחד מהם ואני מודה שזה אפילו לא עבר לי בראש שאולי יש כאלה עם "ביצועים" פחות טובים שימשכו אותו למטה. זה הרי לא מדבק...
יש לו אח תינוק שהוא חשוף אליו די הרבה שעות והוא לא נהיה תינוק מזה.
ויש לו אחות בכורה סופר תקשורתית שהוא חשוף אליה גם כן המון שעות ותאמיני לי שהוא לא נהיה סופר תקשורתי מזה.
הוא הרי מוקף בנ"טים על ימין ועל שמאל, אז איך זה שהוא לא נדבק בנ"טיות שלהם, אלא מתעקש להמשיך להיות א"ס?
אני לא רואה בעיה בכיתת תקשורת ואני לא רואה סיבה למאמץ עצום לשלב בבי"ס.
מה זה אמור לתת בעינייך? למה שלא יהיה בכיתה קטנה, עם ילדים פחות או יותר כמוהו ועם צוות מיומן בעבודה עם א"סים שהרבה יותר פנוי לשבת איתו ולתת לו בדיוק את העזרה שהוא צריך?
הרי את כותבת שהוא מתמודד עם קושי לימודי גדול ובסוגריים אציין, שזה שהוא לא משתולל בבי"ס, עדין לא אומר שטוב לו שם, שיש לו חברים, שהוא לא מתוייג ממילא כמוזר ההוא (ואני גם לא אומרת שכן, רק מציעה עוד כיוון)
אני לא מנסה לשכנע אותך ללכת לכיתת תקשורת ואני גם לא מכירה כיתות תקשורת, רק את הגן שהבן שלי הולך אליו. רק לא ברור לי למה לעשות מאמץ מאוד גדול בשביל לשלב. הרי ממילא הכיתות תקשורת הן בבתי ספר רגילים, ממילא לכיתות יש שילוב, למה להתאמץ דווקא בשביל שילוב יחידני?
