מעבר לחו"ל
שלום לכולם, זה קצת ארוך, אבל אשמח לתגובות: אני כרגע במערכת יחסים רצינית, כנראה לקראת חופה, והבחור מדבר על לעבור לחו"ל, למקום בו קל יותר להגיע לרמת חיים טובה יותר. הבחור לא צבר, עלה לארץ לפני כמה שנים ויש לו כאן רק אחות שגם היא מתכוונת לעזוב את הארץ. הטענות שלו הם די נכונות - קשה כאן כלכלית, קשה חברתית (בשבילו, כי זה מנטליות אחרת ממה שהוא רגיל), אנחנו מצליחים בקושי לכלכל את עצמינו עם משכורות טובות, ואין מצ"ב שזה יספיק למשפחה. ההורים שלו לא רוצים לעשות עליה כי הם מפחדים מהערבים, פיגועים וכו'. אני, כל המשפחה שלי כאן, החיים שלי כאן, וכמה שקשה לי להודות בזה,כי אני אוהבת את המדינה שלנו, הוא צודק. קשה לחיות כאן. אני מסכימה עם הרעיון של לחיות בחו"ל כמה שנים, אבל מבחינתו אם אנחנו מצליחים שם אין לו סיבה לחזור. מניסיונכם, האם זה משהו ששווה לקחת סיכון? האם כדאי לי להסתכן בלבנות איתו חיים, משפחה, בחו"ל, ואולי עוד 5-7 שנים אני ארצה לחזור לארץ והוא לא, והכל יתפרק?
שלום לכולם, זה קצת ארוך, אבל אשמח לתגובות: אני כרגע במערכת יחסים רצינית, כנראה לקראת חופה, והבחור מדבר על לעבור לחו"ל, למקום בו קל יותר להגיע לרמת חיים טובה יותר. הבחור לא צבר, עלה לארץ לפני כמה שנים ויש לו כאן רק אחות שגם היא מתכוונת לעזוב את הארץ. הטענות שלו הם די נכונות - קשה כאן כלכלית, קשה חברתית (בשבילו, כי זה מנטליות אחרת ממה שהוא רגיל), אנחנו מצליחים בקושי לכלכל את עצמינו עם משכורות טובות, ואין מצ"ב שזה יספיק למשפחה. ההורים שלו לא רוצים לעשות עליה כי הם מפחדים מהערבים, פיגועים וכו'. אני, כל המשפחה שלי כאן, החיים שלי כאן, וכמה שקשה לי להודות בזה,כי אני אוהבת את המדינה שלנו, הוא צודק. קשה לחיות כאן. אני מסכימה עם הרעיון של לחיות בחו"ל כמה שנים, אבל מבחינתו אם אנחנו מצליחים שם אין לו סיבה לחזור. מניסיונכם, האם זה משהו ששווה לקחת סיכון? האם כדאי לי להסתכן בלבנות איתו חיים, משפחה, בחו"ל, ואולי עוד 5-7 שנים אני ארצה לחזור לארץ והוא לא, והכל יתפרק?