מעבר לחו"ל - גן או מטפלת
נעים להכיר - אמא של אורי בת השנה וחודשיים כמעט. ילדה מקסימה, מפותחת לגילה, חברותית ומתוקה (כמובן...). אנחנו עוברים לשנה לחו"ל בגלל לימודים שלי. אורי תהיה בין הגילאים שנה וחצי לשנתיים וחצי בעת השהייה שם. עד עכשיו היא היתה עם מטפלת בבית. מטפלת באמת מדהימה בכל סדר גודל, שאורי מאד אוהבת ושמשקיעה בה עד אין קץ. אם היינו נשארים בארץ, הייתי מכניסה אותה לגן בספטמבר ועכשיו עולה ההתלבטות - מה לעשות שם. המחשבה הראשונה היא להכניס לגן כי אני חושבת שהיא מאד תהנה ושזה חשוב, וכי יש שם גנים טובים. מצד שני, זה מעבר למדינה אחרת, שפה אחרת, בלי סבא וסבתא שהיא רואה המון, בלי חברים, בלי המטפלת האהובה, ובלי הכלבה האהובה אף יותר... האם להוסיף על הקשיים וגם להעביר אותה לגן? האם זה גיל שבו עוברים את זה יחסית חלק? או? כמובן שיש שיקול כספי, כמו תמיד, אבל נוציא אותו לרגע מהתמונה - מה דעתכן המלומדת? הבעיה עם מטפלת בבית מעבר לשיקול הכלכלי - היא שאורי תהיה בעצם עד גיל שנתיים וחצי+ בבית ולא בגן - זה נראה לי קצת הרבה מידי. בנוסף, אני איכשהו מרגישה שהיא תפספס קצת מהמקום החדש, אם תישאר בבית. היתרון הוא אולי קצת יותר שקט נפשי ואולי מעבר יותר קל לאורי. עוד דבר שמדאיג אותי, הן המחלות שאני מניחה שהיא תחטוף עם הכניסה לגן. האם אני צרכיה לצפות לשבוע גן-שבוע בבית בגלל מחלות, כמו שחברה אמרה לי? מזג האויר קר יותר, וגם המון ילדים יחד זה מתכון נפלא למחלות. אשמח לכל דעה.
נעים להכיר - אמא של אורי בת השנה וחודשיים כמעט. ילדה מקסימה, מפותחת לגילה, חברותית ומתוקה (כמובן...). אנחנו עוברים לשנה לחו"ל בגלל לימודים שלי. אורי תהיה בין הגילאים שנה וחצי לשנתיים וחצי בעת השהייה שם. עד עכשיו היא היתה עם מטפלת בבית. מטפלת באמת מדהימה בכל סדר גודל, שאורי מאד אוהבת ושמשקיעה בה עד אין קץ. אם היינו נשארים בארץ, הייתי מכניסה אותה לגן בספטמבר ועכשיו עולה ההתלבטות - מה לעשות שם. המחשבה הראשונה היא להכניס לגן כי אני חושבת שהיא מאד תהנה ושזה חשוב, וכי יש שם גנים טובים. מצד שני, זה מעבר למדינה אחרת, שפה אחרת, בלי סבא וסבתא שהיא רואה המון, בלי חברים, בלי המטפלת האהובה, ובלי הכלבה האהובה אף יותר... האם להוסיף על הקשיים וגם להעביר אותה לגן? האם זה גיל שבו עוברים את זה יחסית חלק? או? כמובן שיש שיקול כספי, כמו תמיד, אבל נוציא אותו לרגע מהתמונה - מה דעתכן המלומדת? הבעיה עם מטפלת בבית מעבר לשיקול הכלכלי - היא שאורי תהיה בעצם עד גיל שנתיים וחצי+ בבית ולא בגן - זה נראה לי קצת הרבה מידי. בנוסף, אני איכשהו מרגישה שהיא תפספס קצת מהמקום החדש, אם תישאר בבית. היתרון הוא אולי קצת יותר שקט נפשי ואולי מעבר יותר קל לאורי. עוד דבר שמדאיג אותי, הן המחלות שאני מניחה שהיא תחטוף עם הכניסה לגן. האם אני צרכיה לצפות לשבוע גן-שבוע בבית בגלל מחלות, כמו שחברה אמרה לי? מזג האויר קר יותר, וגם המון ילדים יחד זה מתכון נפלא למחלות. אשמח לכל דעה.