מעבר לחומה\צ`יהולי
מעבר לחומה מאת רוי [email protected] הוא ישב במרפסת ביתו והתבונן בשמש השוקעת מעבר לעצים. הרוח הקלילה ליטפה את מי הבריכה והם נרעדו קלות. כוס התה בידיו העלתה אדים ריחניים וריחו של הגשם המתקרב ממזרח עלה באפו. צחוקם של ילדו הקטן ואשתו היו באוזניו כמנגינה עריבה. החיים טובים, חשב לעצמו, צריך רק לעצור מדי פעם ולבדוק שהכל במקום. והכל במקום. מסודר כלכלית, רגשית, חברתית. כלום לא חסר לי. רק חזר משבוע בסיישל, יחסי הזוגיות לא היו טובים יותר מעולם, ילדו כבר התחיל ללכת פסיעות מהוססות ומאושרות. כן, ללא ספק החיים טובים. קרן אחרונה של שמש הבהיקה בנסיון נואש להמשיך את היום הקצר והקיץ הארוך. החושך ירד, משתלט בחופזה על העולם. הרוח הפכה קרירה יותר, התה בכוסו היה פושר ומר. קול בכיו של בנו התינוק וניסיונותיה של אשתו להרגיעו עלו באוזניו. פחד פתאומי מילא אותו לפתע. השינוי בתחושותיו היה כה קיצוני עד שרעד עבר בגופו. מה בעצם אני עושה פה? איפה החיים הסוערים שתמיד חשבתי שיהיו לי? איפה הריגושים, ההרפתקאות, הגוון? מה יש מעבר לחומה של חיי הנישואין? חיי בנאליים להחריד: כל בוקר להשכים מוקדם, לעמוד שעתיים בפקקים, פגישות ודיונים מייגעים עד הערב במקרה הטוב והלילה במקרה הפחות טוב, בהייה בטלוויזיה חצי שעה ושינה טרופה עד אור ראשון. בסופי שבוע העדיף לנוח בביתו או להשלים עבודה שלא הספיק במשך השבוע. גם אשתו חיה בקצב לא פחות מהיר. הרבה זמן לבילויים לא נשאר להם. פעם בחודש מסעדה והצגה, ביקורי משפחה וידידים ופעם בשנה נסיעה לחו``ל. אני חייב לעשות הפסקה. אני לפני סיום העשור השלישי לחיי. בגיל 40 כבר יהיה מאוחר לחפש ריגושים. גם אם עדיין ארצה, מי יודע אם המצב הגופני יאפשר לי. לקח את מפתחות הג`יפ ויצא ללא אומר את הבית. ליל שישי של סוף נובמבר. נסע לחוף הים. הטיילת היתה עדיין ריקה. החנה את הג`יפ והלך לכוון הים. מחשבות רבות חלפו בראשו: האם אלה סוג היחסים שציפיתי שיהיו לי? האם כך אני רוצה להזדקן? הדליק סיגריה והתיישב על הטיילת. לפתע חש בלשון מלקקת את צווארו בשמחה. הוא נרתע בפתאומיות וגילה גור כלבים מקשקש בזנבו בשמחה. לגור הייתה מחוברת רצועה. לרצועה הייתה מחוברת אחת הנשים הכי מדהימות שראה בחייו. עיני שקד ושיער חום חלק, רגליים ארוכות שהסתיימו במכנסי טריקו צמודות. בטן שטוחה וחזה חצוף עלזו לקראתו. היא חייכה חושפת שיניים צחורות. ``אני מקווה שהומר לא הפחיד אותך יותר מדיו`` אמרה בחיוך. ``הפחיד- לא, אבל אם אני חוטף התקפת לב עכשיו בית החולים הקרוב ביותר הוא בלינסון- חשוב שתדעי..`` ענה שליבו עדיין מנתר כתוצאה מהניתוק החד ממחשבותיו והאישה המדהימה עם הכלב המקפץ שעמדו מולו. היא צחקה בקול ואמרה: ``אני דווקא חושבת שאיכילוב יותר קרוב, אבל אין לך מה לדאוג- אני רופאה...`` הוא חייך והציג את עצמו: ``אני רוי געש ואת ד``ר...`` ``ד``ר אורנה הרפז לשירותך`` הם לחצו ידיים בחיוך והוא הסכים לבקשתה ללוות אותה בטיול עם הומר הכלבלב. הסתבר שגם אורית נשואה, עם ילדה בגיל שנה. גרה לא רחוק ממנו. ככל שטיולם התארך, נפתחו יותר הלבבות. הוא סיפר לה על מה בדיוק חשב שהומר החליט לנשק אותו והיא, לאחר היסוס קל, שיתפה אותו בלבטיה בנוגע למערכת היחסים שלה עם בעלה. הוקל לו לשמוע שמחשבות מהסוג הזה עוברות על עוד אנשים. שמח מאד לשמוע גם אותה מרתיעה השגרה וחוסר החידושים בחיים. ברגע של כנות אף אמרה לו שהיא לא הייתה תמיד נאמנה לבעלה והיא כבר אחרי שתי פרשיות אהבים. הוא חש שמצא ידידת נפש. הוא לווה אותה לביתה, נתן לה את מספר הטלפון האישי שלו במשרד והופתע שהיא נשקה לו על לחיו במהירות לפני שנכנסה במהירות לביתה. מבולבל העביר את סוף השבוע, משלים עבודה לקראת השבוע החדש. יום ראשון עבר כפי שעוברים ימי ראשון. בסערה מטורפת. בערב התיישב מול המחשב למשוך דואר. כוס הקפה המהבילה והריחנית עמדה מולו. הטלפון האישי צלצל. מעט אנשים ידעו על המספר הזה. הוא הרים את השפורפרת. ``התגעגעתי אליך`` זיהה מיד את אורנה. ליבו ניתר על פעימה. ``רוי, אני לא רוצה להיות חצופה, אבל יש לך אפשרות להגיע אלי הלילה? בעלי בחו``ל ואני ממש זקוקה למישהו לדבר איתוו`` הוא הבטיח לבדוק ולחזור אליה. הרגשתו הייתה ממש רעה שנאלץ לשקר לאשתו. מיליון תירוצים שנתן לעצמו והבטחות שלא מדובר ברומן לא עזרו ליסורי המצפון. רק דמותה של אורנה מחייכת אליו חיוך עצוב ומספרת לו על לבטיה עזרו לו להתקשר אליה ולהודיע שהוא יגיע. ביתה הפרטי היה מואר והוא הקיש על הדלת בהיסוס. הומר קידם את פניו בנביחות עליזות. אורית לבשה מיני מטריקו שחור וחולצה קצרה. היא נראתה נפלא. שיערה היה רטוב ואסוף. עורה שחום וחלק. רגליה ארוכות ויחפות. היא חיבקה אותו בשמחה והוא השיב לה בחיבוק קצר, עוצם את עיניו ומתענג על ריחה. ישבו על השטיח
מעבר לחומה מאת רוי [email protected] הוא ישב במרפסת ביתו והתבונן בשמש השוקעת מעבר לעצים. הרוח הקלילה ליטפה את מי הבריכה והם נרעדו קלות. כוס התה בידיו העלתה אדים ריחניים וריחו של הגשם המתקרב ממזרח עלה באפו. צחוקם של ילדו הקטן ואשתו היו באוזניו כמנגינה עריבה. החיים טובים, חשב לעצמו, צריך רק לעצור מדי פעם ולבדוק שהכל במקום. והכל במקום. מסודר כלכלית, רגשית, חברתית. כלום לא חסר לי. רק חזר משבוע בסיישל, יחסי הזוגיות לא היו טובים יותר מעולם, ילדו כבר התחיל ללכת פסיעות מהוססות ומאושרות. כן, ללא ספק החיים טובים. קרן אחרונה של שמש הבהיקה בנסיון נואש להמשיך את היום הקצר והקיץ הארוך. החושך ירד, משתלט בחופזה על העולם. הרוח הפכה קרירה יותר, התה בכוסו היה פושר ומר. קול בכיו של בנו התינוק וניסיונותיה של אשתו להרגיעו עלו באוזניו. פחד פתאומי מילא אותו לפתע. השינוי בתחושותיו היה כה קיצוני עד שרעד עבר בגופו. מה בעצם אני עושה פה? איפה החיים הסוערים שתמיד חשבתי שיהיו לי? איפה הריגושים, ההרפתקאות, הגוון? מה יש מעבר לחומה של חיי הנישואין? חיי בנאליים להחריד: כל בוקר להשכים מוקדם, לעמוד שעתיים בפקקים, פגישות ודיונים מייגעים עד הערב במקרה הטוב והלילה במקרה הפחות טוב, בהייה בטלוויזיה חצי שעה ושינה טרופה עד אור ראשון. בסופי שבוע העדיף לנוח בביתו או להשלים עבודה שלא הספיק במשך השבוע. גם אשתו חיה בקצב לא פחות מהיר. הרבה זמן לבילויים לא נשאר להם. פעם בחודש מסעדה והצגה, ביקורי משפחה וידידים ופעם בשנה נסיעה לחו``ל. אני חייב לעשות הפסקה. אני לפני סיום העשור השלישי לחיי. בגיל 40 כבר יהיה מאוחר לחפש ריגושים. גם אם עדיין ארצה, מי יודע אם המצב הגופני יאפשר לי. לקח את מפתחות הג`יפ ויצא ללא אומר את הבית. ליל שישי של סוף נובמבר. נסע לחוף הים. הטיילת היתה עדיין ריקה. החנה את הג`יפ והלך לכוון הים. מחשבות רבות חלפו בראשו: האם אלה סוג היחסים שציפיתי שיהיו לי? האם כך אני רוצה להזדקן? הדליק סיגריה והתיישב על הטיילת. לפתע חש בלשון מלקקת את צווארו בשמחה. הוא נרתע בפתאומיות וגילה גור כלבים מקשקש בזנבו בשמחה. לגור הייתה מחוברת רצועה. לרצועה הייתה מחוברת אחת הנשים הכי מדהימות שראה בחייו. עיני שקד ושיער חום חלק, רגליים ארוכות שהסתיימו במכנסי טריקו צמודות. בטן שטוחה וחזה חצוף עלזו לקראתו. היא חייכה חושפת שיניים צחורות. ``אני מקווה שהומר לא הפחיד אותך יותר מדיו`` אמרה בחיוך. ``הפחיד- לא, אבל אם אני חוטף התקפת לב עכשיו בית החולים הקרוב ביותר הוא בלינסון- חשוב שתדעי..`` ענה שליבו עדיין מנתר כתוצאה מהניתוק החד ממחשבותיו והאישה המדהימה עם הכלב המקפץ שעמדו מולו. היא צחקה בקול ואמרה: ``אני דווקא חושבת שאיכילוב יותר קרוב, אבל אין לך מה לדאוג- אני רופאה...`` הוא חייך והציג את עצמו: ``אני רוי געש ואת ד``ר...`` ``ד``ר אורנה הרפז לשירותך`` הם לחצו ידיים בחיוך והוא הסכים לבקשתה ללוות אותה בטיול עם הומר הכלבלב. הסתבר שגם אורית נשואה, עם ילדה בגיל שנה. גרה לא רחוק ממנו. ככל שטיולם התארך, נפתחו יותר הלבבות. הוא סיפר לה על מה בדיוק חשב שהומר החליט לנשק אותו והיא, לאחר היסוס קל, שיתפה אותו בלבטיה בנוגע למערכת היחסים שלה עם בעלה. הוקל לו לשמוע שמחשבות מהסוג הזה עוברות על עוד אנשים. שמח מאד לשמוע גם אותה מרתיעה השגרה וחוסר החידושים בחיים. ברגע של כנות אף אמרה לו שהיא לא הייתה תמיד נאמנה לבעלה והיא כבר אחרי שתי פרשיות אהבים. הוא חש שמצא ידידת נפש. הוא לווה אותה לביתה, נתן לה את מספר הטלפון האישי שלו במשרד והופתע שהיא נשקה לו על לחיו במהירות לפני שנכנסה במהירות לביתה. מבולבל העביר את סוף השבוע, משלים עבודה לקראת השבוע החדש. יום ראשון עבר כפי שעוברים ימי ראשון. בסערה מטורפת. בערב התיישב מול המחשב למשוך דואר. כוס הקפה המהבילה והריחנית עמדה מולו. הטלפון האישי צלצל. מעט אנשים ידעו על המספר הזה. הוא הרים את השפורפרת. ``התגעגעתי אליך`` זיהה מיד את אורנה. ליבו ניתר על פעימה. ``רוי, אני לא רוצה להיות חצופה, אבל יש לך אפשרות להגיע אלי הלילה? בעלי בחו``ל ואני ממש זקוקה למישהו לדבר איתוו`` הוא הבטיח לבדוק ולחזור אליה. הרגשתו הייתה ממש רעה שנאלץ לשקר לאשתו. מיליון תירוצים שנתן לעצמו והבטחות שלא מדובר ברומן לא עזרו ליסורי המצפון. רק דמותה של אורנה מחייכת אליו חיוך עצוב ומספרת לו על לבטיה עזרו לו להתקשר אליה ולהודיע שהוא יגיע. ביתה הפרטי היה מואר והוא הקיש על הדלת בהיסוס. הומר קידם את פניו בנביחות עליזות. אורית לבשה מיני מטריקו שחור וחולצה קצרה. היא נראתה נפלא. שיערה היה רטוב ואסוף. עורה שחום וחלק. רגליה ארוכות ויחפות. היא חיבקה אותו בשמחה והוא השיב לה בחיבוק קצר, עוצם את עיניו ומתענג על ריחה. ישבו על השטיח