מעבר להליכה

Half Halt

New member
הלונג' במקרה הזה הוא לא הנקודה

ואין פה אף אחד שעל גבי הנייר יסכים עם הדרך שאת מתארת שראית.
אבל כמו שכתבתי, זה תלוי.
עם זאת אין לי ספק שמדריך שאומר במילים שצריך לבעוט בשביל להזיז את הסוס טועה.
 

jgut

New member
הלונג' הוא לא הנקודה

אבל במקרה המדובר, היה מונע מהרוכבים למשוך לסוס בפה (עם מתג). כי הידיים שלהם לא היו על המושכות.
לסוס לא היתה הזדמנות לזוז לפני שבעטו בו, כי לא ביקשו ממנו וגם המשיכה בפה מאוד בילבלה אותו.
הניסוח המדוייק היה "קדימה, תבעט! בכל הכח!", בהמשך לתלמיד אחר נאמר "תוציא עליו את כל העצבים בבעיטה". יש סוסים שב"כל הכח" שלי, לא יזיז להם. יש סוסים שקצת כח של ילדים מספיק להם. הסוס הספיציפי לא היה אדיש לבעיטות. הוא ניסה לעשות דברים. הוא לא הבין מה רוצים ממנו. כל מה שהיה צריך לעשות כדי להזיז את הסוס הזה, היה לשים ידיים קדימה. הוא רצה לזוז קדימה.
&nbsp
כניראה קשה לי להעביר את המצב, למי שלא היה נוכח שם לראות.
&nbsp
&nbsp
 

giri

New member
הציטוטים שלך מדברים בעד עצמם

יצא לי לראות מדריכים בסיטואציות דומות, ואיך אומרים בקנדית, לא התרשמתי.
ולחצי עצירה - אהבתי את התיאור שלך, חבל לי שלא היה לי מדריך שיאמר את זה כשהתחלתי לרכב, ורק שנים אח"כ דיברו איתי על תנועת אגן (אחרי שכבר התחלתי אינטואיטיבית להשתמש בה, ואחרי שהיו מי שאמרו לי לא לדחוף עם האגן אלא לדרבן עם הרגליים, מה שבילבל אותי עוד יותר).
 

jgut

New member
לדעתי פחות

ואני אשמח אם מישהו נוסף יחזק\יתקן אותי.
בגלל ההבדל באוכפים (ושימוש בהתניות קצת שונות), הסוס פחות ירגיש את התנועת אגן כשאתה מנסה להזיז אותו קדימה. אולי דווקא בירידת מקצבים, או האטה, הסוס ירגיש את ההתנגדות.
לכן זה פחות (או בכלל לא) מקובל בווסטרן.
בנוסף צריך סוס מספיק רגיש כדי לשים לב לדקויות האלה דרך אוכף הווסטרן. אני מניחה שרוב סוסי הב"ס מתרגלים שהרוכבים לא זזים בצורה הרמונית עם הצעד שלהם והם צריכים לשמור על המקצב. לכן הם יתעלמו מנסיון להניע\להאט אותם דרך האגן.
&nbsp
 

fliperit

New member
פעם היו מדברים על "דרייבינג סיט"

כלומר, תנועה של האגן שמדגישה את התנועה הטבעית של הסוס ומקצינה אותה. היום כבר לא מלמדים את זה אני חושבת, אלא מלמדים לשבת ולזוז עם הסוס.
&nbsp
אני כן משתמשת באגן מעט במעברים בין מקצבים (או שינוי קצב בתוך מקצב), אבל לא כהתניה שהסוס לומד, אלא כפעולה שמשתמשת בתגובה הטבעית של הסוס לתנועות של האגן. אני עדיין נותנת התניה, ומצרפת לה את האגן.
 

Half Halt

New member
אם זה מעודד אותך

הייתי צריך לעבור עם כמה וכמה תלמידים את כל הדרך, כדי להבין שאפשר להתחיל ללמד דרסג' נכון יותר ואינטואיטיבי יותר מהרכיבה הראשונה, ולא חייבים ללכת כמו תוכי כמו שאותי לימדו כשהייתי צעיר ותמים.
 
בלי לקרוא את כל המשך השרשור

אז אני מתנצלת מראש אם זה הגיע לזה וכבר דנתם בזה.
אבל אני לא כל כך אוהבת להגיד לתלמידים מתחילים תנועות אגן.
כי זה יוצר בהרבה מקרים שראיתי,
תלמידים מתקדמים-שגדלו על זה-וכעת עושים תנועות אגן מוגזמות כבר כהרגל.
מוגזמות אשכרה שוחים על הגב של הסוס.
ממש רוקדים לו על הגב עם האגן. למה?
כי הם חושבים שזו הדרך להזיז סוס שלא זז להם.
אז הם מנסים לגרום לו לזוז עם האגן.
ולך תוציא להם את ההרגל הזה עכשיו.
האגן מבחינתי הוא סימן מאוד עדין להמשך הדרך (המשך הדרך שלך כרוכב),
כלומר כשהרוכב כבר מיומן, הוא עושה תנועה מאוד מינורית,
שקשה להבחין בה, והסוס מרגיש וזז.
ולא התנועות המוגזמות והקיצוניות שתלמידים מתחילים עושים, וממש חושבים שפיזית הם יצליחו להזיז את הסוס מהריקוד אגן שלהם.

שורה תחתונה, תלמידים מתחילים וצעירים אני רוצה שיעשו קליק.
וכמו שפליפרית כתבה, מבט, ידיים, שיחשבו על זה (לרוב הגוף מגיב בהתאם) ואם צריך יניחו רגליים על הבטן של הסוס.
לא אוהבת להסביר להם על האגן, כי לרוב זה יוצא בצורה קיצוני, ורחוק שנות אור מהכוונה של תנועת אגן הרמונית עם תנועת הסוס.
 

מר טווס

New member
אני לא מדריך, בקושי ראוי להיקרא תלמיד -

בשנתיים שאני לומד, הדריכו אותי באופן עקבי שהבקשה הראשונה היא תמיד בציקצוק.
אם זה לא עוזר והסוס לא מגיב, אז דירבון קל וחלש עם הרגליים, רק כדי להבהיר לו שאני מתכוון לזה, וכדי לא להרגיל אותו לזה שהוא מתעלם מציקצוקים ונשאר במצב 'חופש'.
&nbsp
הרבה מאוד פעמים הדריכו אותי גם לא "להתחנן" לסוס יותר מדי. זאת אומרת, לא לשבת ולצקצק את עצמי לדעת כשהסוס מתעלם ממני לגמרי, וגם לא לדרבן ולדרבן אם הסוס ממשיך להתעלם מזה.
&nbsp
בקיצור - ציקצוק, דירבון קל, דירבון, ואם דבר לא עוזר - רמיזה קלה בצורת הצלפה (חלשה!) עם המושכות.
&nbsp
בשיעורים שבהם הקפדתי על זה, הרגשתי שהסוס מנסה אותי פחות ופחות לאחר מכן.
&nbsp
 

jgut

New member
ייתכן שתמצא את עצמך מדרבן

חזק סוס שמתעלם מהבקשות שלך. זה בסדר, כל עוד הגיע לפני כן בקשה שהתבטאה בצורה נכונה והסוס החליט לא להתייחס.
הבעיה בעיני כשלא מבקשים מהסוס שום דבר והפניה הראשונה שמגיע אליו מתבטאת בכזו כוחניות.
 

מר טווס

New member
אחת הסיבות שהפסקתי ללמוד בפעם שעברה שעשיתי זאת -

הייתה כי הרגשתי שאני לא מצליח (ברמה הפיזית) להיות מספיק עדין כלפי הסוסים. עניין של קואורדינציה, או מוטוריקה עדינה, או איך שלא קוראים לזה.
&nbsp
היו פעמים שממש כעסתי על עצמי שהדירבונים יוצאים לי חזק מדי ואני לא מצליח לעשות אותם חלש יותר, וכל הזמן ניקר לי בראש שזה לא מגיע לסוס המסכן שנמצא מתחתי.
&nbsp
רק כדי להבהיר - המדריכות שלי באותה תקופה הבהירו לי כל פעם מחדש שזה בסדר שאני מרגיש ככה, אבל ככל הנראה הסוס בכלל לא מרגיש אותי מרוב שהדירבונים שלי בכלל לא חזקים, ובעצם זה הכל כנראה רק בראש שלי.....
&nbsp
כשהחלטתי לנסות שוב, בגילי המופלג, החלטתי עם עצמי שאני הולך להשתפר (ביחס לעצמי) ויהי מה. באמת השתפרתי הרבה בשנה האחרונה, כולל מבחינת השליטה שלי ברגליים וההפרדה בין ידיים לרגליים וכו'.
 

superKENZ

New member
אני דווקא בעד לתקן במקום אחר

כשלא מגיב לרגל, אני אשתמש בשוט, או בהצלפה של המושכה, או אפילו בקול (תלוי סיטואציה וסוס).
אחרת קורים שני דברים:
1. סוס עצלן/נצלן יחכה לבעיטה, (ולפעמים גם לה לא יגיב, כי תלמיד קטן בועט חלש יותר מתלמיד גדול וחזק) ולא יעבור מהבקשה העדינה. אני רוצה שגם עם תליד מתחיל, תספיק הבקשה העדינה כדי להפעיל אותו.
2. בשביל לבעוט צריך להרחיק את הרגליים מהסוס, מה שישר משנה את הישיבה של הרוכב, ובעיקר לתלמיד מתחיל הרבה פעמים הוא ישר דוחף לסוס את עצמות הישיבה למטה. ואז למה לעזאזל שהסוס ירצה ללכת.
תחשבו על זה שאנחנו מבקשים בהסוס לעשות תנועה דרך הגב, ובמקום "לעשות לו מקום" לתנועה, אנחנו לוחצים לו את עצמנו למטה.
לי זה נראה עקום...

וסתם בא לי להשוויץ בעשרים וקצת קילו שלי, ילדונת חכמה ומוכשרת להפליא, שמשום מה אני תמיד נדהמת מחדש איך הסוסים מקשיבים לה, והיא כל כך עדינה...

 

מר טווס

New member
קנז, יצא לך פעם לתהות, למי בעצם הסוסים מקשיבים - לה או לך?

לפעמים אני תוהה, אם הסוס באמת מקשיב להוראות שלי, או שהוא פשוט מכבד את המדריכה שעומדת במגרש ולכן פועל לפי ההנחיות שלי?...
&nbsp
יצא לך פעם לתהות על זה? הסוסים נשמעים לבת שלך גם כשאת טיפה מתרחקת והם לא יכולים לראות אותך?
 

superKENZ

New member
יצא לי לתהות, יצא לי לראות ויצא לי להסביר

אני מנסה שתלמידים שלי יבינו מה קורה, ולא, כמו שאמר האף האלט, ירכבו כמו תוכי.
הרבה פעמים תנועה או מילה שלי תגרום לסוס לעשות משהו. אבל מתוך מודעות עצמית, ומתוך רצון שתלמיד יבין למה זה קרה - אני אסביר לתלמיד שהסוס עשה את זה בגללי.
ואני יכולה בהחלט לראות סוס עם תלמיד שעד שאני לא מראה נוכחות, הסוס לא "לגמרי" עובד.
לפעמים זה לרעתי לפעמים זה דווקא להיפך.
אם אתה שם את הדברים לפי סדר, וכמו שכבר נאמר פה במקומות שונים בשרשור - תנועת אגן מתאימה יותר חשובה לפעמים מבקשה של יד או רגל.
אני אעשה עם תלמיד הרבה תרגילים עד שאסמוך עליו בבקשה עם הרגל, ועוד יותר בבקשה עם היד.
אצלי תלמיד יכול לבלות כעשרה שיעורים על הלונג' (שזה ממש מעט יחסית), ואז לעבור לראונדפן (שזה כמו לונג' אבל הם חושבים שהם עושים יותר ולבד, כי הם בלי חבל), לפני שאני אתן מושכה. בזמן הזה יהיו גם תרגולים של הסימנים עם הרגל, והרבה תרגילים של יציבה.
תמיד יהיו תלמידים או סוסים שיצטרכו את הנוכחות שלי יותר. אבל, ולדוגמא הילדונת מהתמונה שלמעלה... אני בכיף יכולה לתת לה לעשות קצת חימום כשאני עומדת מעבר לגדר, ומעדכנת (או יותר נכון, מציפה במחמאות) את האמא. לעומת זאת יש כאלה שיותר גדולים וחזקים ומתקדמים, אבל אם אני לא אהיה במגרש, כמו שאמרת, זה יהיה פחות אפקטיבי.

אגב,כרגע קראתי שוב את ההודעה, ושאלת לגבי זה שאם אני במגרש זה גורם לסוס לכבד את ההנחיות של הרוכב.
אז לפחות בהתחלה, כן .
אחר כך יש את מה שאני קוראת "טכס העברת המושכות" סו טו ספיק...
ויכולים להיות כמה שיעורים קשים בו תלמיד יצטרך לתקן לבדו את הסוס ולחדד אותו כדי שההקשבה לא תהיה אלי.
 

jgut

New member
פעם לא הבנתי מה כ"כ מסובך בלדרבן

היום כשיצא לי לצפות בהמון שיעורי מתחילים, הבנתי שיש בעיה בסיסית, כל עוד הישיבה לא מסודרת.
אם יודעים לעשות את הדרבון בתזמון הנכון, העוצמה שלו לא צריכה להיות כזו שצריך לתפוס מרחק מהסוס. הרבה פעמים מספיק לחיצה עם השוק.
אבל זה מאוד קשה להעביר את הלאה לתלמידים. לוקח להם זמן לשבת נכון ולהפריד את התנועה. חוץ משעות אוכף וסידור הישיבה, לא ראיתי שהסברים תיאורטיים עובדים. כי רק כשהרגליים מונחות במקום, יש אפשרות להזיז אותן בעדינות הנחוצה.
&nbsp
אז אם העלת את הנקודה הזו ויש לך דרך\תרגילים שעוזרים, אשמח לשמוע. בנתיים ראיתי שרכיבות בלי ארכובות מאוד עוזרות לסדר את זה.
 

giri

New member
לי לגמרי ברור מאיפה הבעיה בדרבון

כנראה כי התחלתי לרכב מאוחר והייתי במודעות מהרגע הראשון לכמה אני מתעקמת ומאבדת את הישיבה כשאני מזיזה את הרגליים.
 

giri

New member
תשובה חצויה

רכבתי בקצרה בסוף התיכון, ואז התגייסתי, ולא חזרתי לרכב עד שלב מאוחר יותר בשירות - כשהייתי בת 24, אז התחלתי לקחת שיעורים שבועיים ודי התחלתי מההתחלה.
אני חושבת שהרבה מדריכים מתחילים לרכב בגיל צעיר ורוכבים כל כך הרבה שהם לא בהכרח זוכרים אישית את החוויה של להיות מתחיל, וכשהם היו מתחילים הם היו יותר גמישים מחשבתית וגופנית לקלוט דברים מאשר מי שמתחיל מאוחר.
 
למעלה