מעבר לאירופה

[ר י נ ג ו]

מעבר לאירופה

שלום שלום לשמחתי הרבה יש לי אזרחות גרמנית שאימי דאגה להוציא לעצמה ולילדים. אחותי הגדולה כבר עשתה את הצעד הזה והיא גרה כבר שנתיים בהולנד ומאוד מרוצה. אני גם חולם על זה כבר שנים רבות ובעקבות אחותי הרצון הזה התגבר עוד יותר! יש לי מספר שאלות: 1. אני גר עם חברתי ואנחנו עומדים להנשא- חברתי לא כל כך מעוניינת לעזוב את הארץ ואנחנו מדברים על זה הרבה- אשמח לשמוע האם למשהו כאן היתה או ישנה בעיה דומה וכיצד היא נפתרה? 2. שנינו עובדים במקצועות טיפוליים שעניין השפה מהווה חלק בלתי נפרד מהעיסוק במקצוע- שנינו מדברים רק אנגלית כשפה שניה- האם זה קרה למשהו כאן? יום נפלא לכולם

 

[חצישלישרבע]

אלו עניינים גדולים

תיארת אותה בחטף אבל כל אחד מהם הוא נקודה מאוד מרכזית עם הפעה מכרעת על בחירות שתעשו בעתיד. ראשית, לא אמרת לאיזו מדינה חשבת לעבור. לאן שלא תעבור, שפה היא נקודה מכרעת, ובארצות שאנגלית אינה השפה הראשית בהן לעבוד כיודעים רק אנגלית וגם את זה ברמה בינונית - זו בעיה. לכן אם אתם מתכננים לעבור לאנשהו, גם אם זו למדינה דוברת אנגלית, הייתי ממליצה לשים את כישורי השפה בעדיפות ראשית. זה כולל ללמוד את השפה יותר לעומק, לקרוא בה, לקחת קורסים או שיעורים פרטיים. בנוסף, צריך לבדוק אם ההסמכות שלכם תקפות למדינה אליה אתם חושבים לעבור, והדבר במיוחד נכון למקצועות בהם ההסמכה משתנה מממדינה למדינה, כשמקצועות טיפוליים (לא אמרת אילו) גם עשויים להמצא במסגרת הזו. הנקודה הקשה ביותר בעיניי היא דווקא ההתייחסות לכך שבת זוגתך לא מעוניינת לעבור, ושאתם מתכננים להנשא. לעבור לארץ אחרת זה לא פיקניק. אפילו אם אין בעיה של מציאת עבודה, ואין קשיים ביורוקרטיים מיוחדים - זה עדיין לא פיקניק. המנטליות היא אחרת, השפה שונה, האוכל בסופר אחר, הכל צריך ללמוד מההתחלה. תוסיף על הקשיים הטבעיים של התאקלמות גם את כל הסידורים שצריך לעשות, ועוד למצוא עבודה, בסביבת עבודה ששונה מהארץ, והתוצאה היא סיר לחץ לא קטן. עם הכל ניתן להתמודד, רק צריך בשביל זה רצון , ואני מתכוונת, ברמת הנחישות היום יומית. אם נוסעים בשניים יהיה מצב שלאחד מבני הזוג קשה יותר, ואז השני תומך בו ומגלה יותר יוזמה, ולהיפך. אני חושבת על סיטואציה שבה אחד מבני הזוג כל הזמן מעדיף לחזור לישראל - ולא רואה איך באמת אפשר לצלוח ככה אתגרים כאלו, כי אז הכל מוטל על כתפי בן הזוג השני. כאשר יש נישואים, ואחר כך גם ילדים, הכל הופך עוד יותר עקרוני, בשאלות של איפה לגדל את הילדים, וסוגיות של שפה ודת. בקיצור - זו בעיה גדולה, וההמלצה שלי לא להמעיט מערכה.

 

[אלוניס]

../images/Emo45.gif

 

[noa scotland]

../images/Emo45.gif

 

[yoram1311]

מקצועות טפוליים

מחזק את מה שנאמר: בבריטניה לא בהכרח יקבלו את הכשורים המקצועיים שלכם מישראל , וידע אנגלית ברמה של כמעט שפת אם דרוש למציאת עבודה. דבר נוסף הוא שהשכר הוא די נמוך...

 

[נצר1]

שכר נמוך?!?!?!?

אני גרה פה באנגליה ושייכת למקצועות הטיפוליים כי אני עובדת סוציאלית. והשכר לעובדים סוציאלים פה נחשב אפילו לגבוה... אז אולי השכר תלוי בסוג המקצוע, כי התחום הטיפולי הוא עצום, ובתעודות ובכישורים שהאדם מחזיק.

 

[berlinale]

../images/Emo45.gif

קודם כל, חצישלישרבע צודקת לחלוטין. ונתחיל כמובן מן הבעייה הראשונה: חוץ מלהרביץ לה עם נבוט על הראש ולקחת אותה למערה שלך באירופה (לא חוקי מאז תקופת הברונזה התיכונה), הדרך היחידה שלך לנסוע לאירופה זה להצליח לשכנע אותה. ומכיוון שהגירה היא לא תהליך קל ויקח הרבה זמן להרגיש "בבית" במדינה אחרת (אם בכלל), אז זה לא משהו שעושים בחצי לב. זאת הבעייה הראשונה שלך והיא מאוד גדולה. כמובן, שיהיה קל יותר אם תהייה לכם סיבה טובה ללכת: הזדמנות להתפתחות מקצועית בשבילה, וכו'. לגבי העניין השני, אנגלית כשפה שנייה של ישראלים, לא ממש מספיקה: לא להשתלבות בשוק של מדינות כמו אירלנד או בריטניה בצורה מיידית (אלא אם יש מזל לא נורמלי); וגם לא להתבלטות כ"דובר אנגלית" במדינה לא דוברת אנגלית. אבל אם ניתן לעודד אותך, אז אני אגיד שהגעתי לגרמניה בלי לדעת כמעט מילה גרמנית (שנל שנל מסרטי RTL נחשב?) ואני היום מלמדת בגרמנית. אז זה אפשרי, אבל זה לוקח הרבה זמן, סבלנות ונחישות - וזה לא קל אם יש בנזוג שכל הזמן משווה למצב בארץ.

 

[ר י נ ג ו]

תודה לכם/ן

קודם כל תודה על התגובות לענייני. כאמור, יש לי אזרחות גרמנית אז באמת עניין הבירוקרטיה יהיה קל יותר- אבל עדיין, אחותי היתה צריכה לעבור כל מיני תלאות בדרך, במיוחד בכל מה שקשור לאישורי עבודה לבעלה ואישור השהייה בהולנד (היא היתה צריכה להוכיח בשלב מסויים שיש להם 30000 יורו בחשבון ועוד כל מיני דברים בסגנון). בקיצור...נשאר רק הנבוט....סתם נצר1- שנינו עובדים סוציאלים גם כן- האם כעו"סית היית צריכה לעבור הסמכה מסויימת או שהתעודה מהארץ הספיקה? האם המקצוע מפותח באנגליה? מעניין? האם קל/ קשה למצוא עבודה? חייב לציין שנורא משמח לשמוע שהשכר שם טוב... פה בארץ קשה נורא עם זה. השכר ממש לא פרופורציונאלי ליוקר המחיה כמעט בכל התחומים (כולל עלויות של חתונה וכאלה...). שוב תודה וסופ"ש מהנה

 

[נצר1]

התהליך שאני עברתי

הגעתי לכאן עם תואר ראשון בעבודה סוציאלית ולאחר שעבדתי בארץ כשנה כעו"ס. (אני רק אציין שאנחנו עברנו לאנגליה ולכן רק על התהליכים פה אני מדברת ואני לא יודעת מה הדרישות של מדינות אחרות). כאן, הייתי צריכה רק לעבור תהליך רישום עו"ס בפנקס העוס"ים המקומי שרק מי שרשום בו מותר לו להציג עצמו כעו"ס ולעבוד בזה. תהליך הרישום כלל למלא בקשה ב GSCC -GENERAL SOCIAL WORKER COUNCIL בטפסים מופיעים הקריטריונים הנדרשים מעובד סוציאלי שעובד פה, ואתה צריך לענות איך אתה עומד בקריטריונים הללו מידע שלמדת בתואר ושרכשת מעבודתך בשטח. (אם תרצה אני יכולה לשלוח לך את החלק הזה שתראה איך אני עניתי). לאחר הגשת הטפסים, לקח להם 7 חודשים לאשר אותי (כי הם עכשיו עושים רישום רטרו אקטיבי לכל העוס"ים באנגליה, כי עד לפני שנתיים בערך לא היה פנקס בכלל וכל אחד יכל להציג עצמו כעו"ס). בתקופה הזו אי אפשר לעבוד כעו"ס!! לכן, אני ממליצה לעשות את הרישום כבר מהארץ אם אפשר או לקחת בחשבון למצוא עבודה כמדריך: SUPPORT WORKER או CARE WORKER בהתחלה (שזה מה שאני עשיתי). המקצוע מאד מפותח פה באנגליה!!! וכרגע יש דרישה יחסית גדולה לעוס"ים כי הרבה אנשים שעבדו במשרות האלה בלי שהיתה להם ההשכלה הנכונה, קרי תואר ספציפי בזה, עכשיו לא יכולים יותר לעבוד בזה. על משרה מלאה של 38 ש"ש ניתן לקבל שכר של 30,000 - 35,000 פאונד לשנה, כשכמובן יש משתנים של נסיון כללי וגם נסיון מקומי, תעודות נוספות, והאזור מגורים (כי בלונדון למשל המשכורות מאד שונות משאר אנגליה) וכו'.